|
רשות המסים תידרוש החזר מס תשומות
בשל כל חשבונית שמוציאה לא שילם עליה מס עסקאות
רחל אפרתי, רו"ח
ביום 16 ביוני 2011 נקבעה הלכה בבית המשפט העליון בענין חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (להלן: "החברה") לפיה זכותה של רשות המסים להחזר מס תשומות תיכלל בהסדר הנושים של החברה בבחינת נושה רגילה.
העובדות
החברה הפעילה רשת מרכולים קמעונאים. במסגרת עסקיה, התקשרה החברה בעסקאות עם ספקים למיניהם. החברה נקלעה לחדלות פירעון. בית המשפט המחוזי הוציא צו להקפאת הליכים נגדה והורה על מינוי נאמנים אשר פעלו להמשך פעילותה של החברה כ"עסק חי", למכירתה, ולהסדר נושים. במהלך חודש אוגוסט 2005 אישר בית המשפט המחוזי הסכם למכירת החברה לחברת שופרסל בע"מ (להלן- שופרסל). על פי ההסכם הנושים הבלתי מובטחים של החברה אמורים להיפרע חובותיהם בשיעור שינוע בין 51% לבין 68%, במספר מדרגות המחולקות לפי גובה החוב. לאמור, בחלק היחסי הרלוונטי המלווים זכאים לראות בחוב אשר לא שולם על ידי החברה כ"חוב אבוד", ולקבל החזר מס עסקאות באותו יחס וזאת, בין היתר, על פי הלכת "אלקה אחזקות".
בראי ההקבלה, מצד אחד הספק אשר הוציא חשבונית מס בגין מכר של מלאי או שרות, ושילם את מלוא מס העסקאות, מצד שני החברה כלקוחה, דרשה בניכוי את מס התשומות וקיבלה החזרי מע"מ בגינן. לאחר קבלת הסדר חוב, במסגרת הליך הפרוק, ועל פי הסדר הנושים, הספקים מחלו לחברה על חובה בשיעור הנע בין 32%-49% מהחוב. בעקבות מחילת החוב, דרשו הספקים ממע"מ החזר מס תשומות בגין החלק היחסי של החוב האבוד.
מן הצד השני טענה רשות המסים כי עליה לקבל החזר יחסי בגובה מס התשומות שהוחזר לחברה אך לא שולם לספקיה. רשות המסים טענה כי ניתן לראות בתביעת החוב בידה באחת מאלה: כ"חוב עבר" רגיל שלגביו תיחשב הרשות נושה רגיל, ללא כל עדיפות במסגרת הסדר הנושים, או, כחוב שיתהווה ויתממש רק לאחר אישורו וישומו של הסדר הנושים, או משום "הוצאות פירוק"
בית המשפט המחוזי קבע, כי לרשות המיסים אין כל זכות לדרוש את החזר המס ששולם לחברה וזאת מהטעמים הבאים:
1. הסדר הנושים, ממצה את אפשרויות הגביה מהחברה ולא ניתן לדרוש חוב לאחר הליך הפירוק. "החוב קשור בטבורו לקריסתה העסקית של החברה".
2. בהתאם להלכת "אלקה אחזקות" מתנתקת הזכות של העוסק לקבלת החזר מע"מ. בנוסף נטען כי רשות המיסים הינה "כיס עמוק" ואם היא תזכה לקבלת חלק מעוגת הפירוק הדבר יפגע ישירות בקופת הסדר הנושים ובספקים.
3. הכרה בזכותה של הרשות לתבוע החזר מס תשומות ייווצר "מעגל שוטה חישובי" הכוונה לכך שעל מנת לשקלל את שיעור מחילת החוב ובגינו לתבוע את החזר המע"מ יהיה חישוב מורכב, ויצור "עוף מוזר". מנגד הציגה הרשות חישובים מפורטים של חלוקה מחדש.
4. השאיפה לעודד הסדרי נושים וליצור בהירות בשאלת עוגת ההסדר ולא ליצור מנגנונים מורכבים.
השאלה שבערעור
הערעור עסק בשאלה מורכבת בצומת דרכים שבין דיני המס לבין דיני הקפאת הליכים והקפאת חברות, האם קמה לרשות המיסים זכות לקבלת החזר יחסי של מס תשומות שדרשה החברה בגין חשבוניות רכש, שאותן היא קיבלה כדין, ושלא שולמו במלואן במקביל להחזרי מע"מ לספקים הנושים? ומה מעמדו של החוב ?
פסק הדין
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי ועיגן את מסקנתו בטענה הכלכלית והנכונה של העסקה. לא יכול להיות שצד אחד משלם מס עסקאות על חלק מהעסקה ואילו הצד השני מקבל החזר מס תשומות על מלוא העסקה.
רשות המסים זכאית לפרעון נשייתה במסגרת הסדר הנושים, בבחינת נושה רגילה, על פי שיעור הדיבידנד שזכאים לו הנושים ברמת נשייה זו.
בנימוקי כבוד השופטת פרוקצ'יה: "שלושה צדדים מעורבים בעסקה החייבת במע"מ העוסק, הרוכש, ורשות המיסים. ... לאור שיעור התמורה החדש של העסקה, נדרשת התאמת תוצאות המס לדמות חדשה." והתאמה זאת כמובן חלה על שלושת הצדדים לעסקה, ולרשות המיסים יש את הזכות לגבות חזרה את מס התשומות אותו תבעה החברה. החוב הנדון לרשות המסים הוא בבחינת חוב עבר שקדם להסדר ההקפאה.
הערה : שימו לב, כי פועל יוצא של פסק הדין הוא כי בכל מקרה שבו מוציא החשבונית אינו משלם את מס העסקאות בגין החשבונית שהוציא, יכולה רשות המיסים לדרוש ממקבל החשבונית את מס התשומות שקיבל בחזרה. אנו ממליצים מעתה לבדוק ולוודא היטב כי אכן מוציא החשבוניות שילם או ישלם את מס העסקאות, אחרת עלולה לבוא דרישה להחזר מרשות המיסים. מצב זה כמובן עלול להשאיר עוסקים רבים באי וודאות מיסויית לגבי המע"מ החל בעסקה מסויימת, האם הוא יחול עליהם או על הצד השני והאם ייגזל מהרווח על העסקה.
רמי אריה עו"ד ורו"ח
|