הדרך הקלה לפסילת ספרים לעסקים קטנים

הדרך הקלה לפסילת ספרים לעסקים קטנים

רמי אריה עו"ד רו"ח

הגיע הזמן שמחוקק המשנה ייעשה רפורמה גם בהוראות ניהול ספרי חשבונות לעניין מס הכנסה ומע"מ. הוראות המס בנושא ניהול ספרי חשבונות של עסק, הן כל כך נוקשות, רחבות ומקשות, ובעיקר דורשות פרטי פרטים של רישומים רבים ומפורטים, שכמעט לא יימצא עסק קטן שלא יכשל בהם. כמעט כל בדיקה של פקיד השומה בספרי העסק הקטן תביאו מהר מאד למסקנה כי יש לנקוט נגד העסק בסנקציה של "פסילת ספרים".

כך למשל יכול פקיד השומה לפסול ספרי חשבונות בשל אי הוצאת הזמנה ללקוח, אי רישום פרטי המוצר הנמכר בחשבונית, אי ניהול כרטסת לקוחות, אי ניהול יומן הובלות או יומן עבודות או ספר משק או יומן מלצרים וכו'. די גם כי לא יצאו תעודות משלוח עם שעת יציאת הסחורה כדי להביא לפחות לאתראה חמורה לפני פסילת ספרים.

מקביעה של "פסילת ספרים" קלה הדרך לשומה לפי מיטב השפיטה, שכולה נתונה לשיקול דעת פקיד השומה. הפסיקה קבעה כי במקרה של פסילת ספרים מוטל נטל כבד על בעל העסק להוכיח מה היו הכנסותיו בפועל לעומת שומתו של פקיד השומה. כך בעל עסק קטן שמגלגל מחזור של כמה מאות אלפי ₪ בשנה, יכול למצוא עצמו בפני דרישות מס עצומות ומופרכות, שהדרך לבטלם קשה עד בלתי אפשרית במאבקים משפטיים קשים, העולים גם הם כשלעצמם כסף רב, רק כדי להוכיח שהטעות בניהול ספרי החשבונות לא הייתה מהותית לעניין הדיווחים שלו על רווחיות העסק.

די לעיין בארבע החלטות של ועדות לקבילות פנקסים שניתנו לאחרונה, כדי לראות עד כמה מתנהלים מאבקים קשים בנושא פסילת ספרים, דווקא כשמדובר בעסקים קטנים. ואולי דווקא משום שמדובר בעסקים קטנים שאין ידם משגת העסקת כוח אדם מקצועי צמוד להנהלת החשבונות של עסקם.

בעניין צפריאן (ערר 13/10) החליטה הועדה לקבילות פנקסים כי בשל אי ניהול פנקס הזמנות ופגמים בהוצאת קבלות וחשבוניות שלא נרשמו בהם פרטי הממכר והיו אי התאמות ברישומים בין ספרי העסק לחשבון הבנק של העסק, ניפסלו הספרים של העורר לשנות המס 2006 ו- 2007, אולם בשל העובדה כי מחזור ההכנסות של העסק היה בשנת 2008 רק בסך של 47,000 ₪, החליטה הועדה לא לפסול את ספריו לשנה זו. יצוין, כי אחד מחברי הועדה בדעת מיעוט סבר שאין לפסול גם את ספרי החשבונות של העסק לשנת 2006 היות ולדעתו כלל לא היה צורך בניהול ספר הזמנות בעסק, כאשר באותה שנה היה לעסק לקוח אחד בלבד, כך שניתן היה לוודא בקלות את כל הכנסות העסק בפועל באותה שנת מס באמצעות ספרי החשבונות של אותו לקוח.  

בעניין עפרה צמחי מים בע"מ (ערר 29/10) אישרה הועדה פסילת ספרים לעסק בשל אי ניהול ספר משק שחובה לנהלו כאשר מדובר בעסק העוסק בחקלאות ואי ניהול רשימת מלאי חקלאי. זאת למרות שהפעילות מחקלאות של העסק הגיעה ל- 10% בלבד מכלל פעילותו העסקית. אולם, נקבע כי הפסילה תתייחס רק לחלק העסק החקלאי בלבד ולא לכלל העסק.

בעניין פלר (ערר 27/10) קבעה הועדה לקבילות פנקסים כי אי המצאת רשימת מלאי ליום 21.12.2005, היא עילה לפסילת הספרים גם לשנת 2005 וגם לשנת 2006. במקרה זה, קיבלה הועדה את טענת העורר כי יש לבטל את פסילת ספרי החשבונות לשנת 2007, היות וטענת פקיד מנהל מע"מ לפסילת ספרים לשנה זו עקב קיומו של "הפסד גולמי" אינה רלבנטית להוראות ניהול פנקסי חשבונות וממילא אינה עילה לפסילת ספרים.

בעניין דמרי (ערר 30/10) אישרה הועדה את פסילת ספרי החשבונות לפי החלטת מנהל מע"מ, היות ובעסק לא נוהל ספר משק. הועדה גם לא הסכימה לכך שספר המשק ישוכתב בדיעבד לפי החשבוניות והקבלות של העסק, בטענה כי הרישומים חייבים להיות בזמן אמת. עם זאת, בשל הקף הפעילות הקטן של העסק קבעה הועדה כי יש להקטין את קנס פסילת הספרים שהוטל לפי סעיף 95 לחוק מע"מ לסך של 10,000 ₪ בלבד.  

שימו לב, כי בית המשפט כבר אמר את דברו ולא רק פעם אחת כי פסילת ספרים תעשה רק מקום שמדובר בסטייה מהותית במיוחד מהוראות ניהול פנקסי חשבונות. יותר מכך, אף אם מדובר בסטייה מהותית מהוראות ספרי החשבונות אך ניתן לתקן ולו בדיעבד את השגיאה שנפלה בעסק ביישום ההוראות, אין מקום לפסילת ספרי החשבונות של העסק.

כב' השופט אלטוביה מגן בפסק דינו בעניין צבעים בקפה התאטרון 94 בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא (עמ"ה 183/02). קבע כי ככל שהמידע הנדלה מתוך התעוד, המרשם או המסמך שההוראות מורות על ניהולו מהווה אינדיקציה ישירה לבחינת פעילות העסק והכנסותיו ולהרמטיות של הליכי רישום התקבולים שבו, יהא הפגם שבאי ניהולו או אי ניהולו התקין, מהותי יותר.

ככל שמדובר בכלי עזר עקיף, לרבות כזה המצריך שלב ניתוח וברור נוסף כדי לבחון את העסק, עשוי הפגם להיות פחות מהותי. הספקטרום נע בין מידע או תעוד שבלתו לא ניתן כלל ללמוד על פעילות העסק או על קיומה של מערכת מבוקרת של רישום תקבולים (כגון: חשבוניות או קבלות) ועד מידע או תעוד שאף אם הוא חסר, אין הוא אלא כלי עזר משני בבחינת פעילות העסק והכנסותיו (ספרי חשבונות נילווים).

בעניין צבעים בקפה התיאטרון נקבע כי למרות שהעסק לא ניהל יומן מלצרים ויומן שירות ודמי השירות לא נרשמו. התקבלה טענת בעל בית הקפה כי לא הייתה דרישה לתשלום דמי השירות בקבלות שהוצאו ללקוחות בית הקפה ולכן כלל אין חובה לרשמם. ביהמ"ש קבע כי מדובר בפגמים שאינם מהותיים בכללותם ואינם מהווים סטייה מהותית מהוראות ניהול פנקסי החשבונות וביטל את פסילת הספרים שקבע פקיד השומה לכל חמש שנות המס שנדונו.

ראוי לעניין לצטט מדברי כב' השופט אלטוביה: "אשר לניהול יומן השירות בשנים בהם אישרה המערערת כי לא כללה את דמי השירות בתשלום הנדרש מאת הלקוחות, איני סבור כי יש בליקוי זה, בנסיבותיו של המקרה דנן, כדי להביא לפסילת ספריה ככל שהמדובר בהיותם בסיס לשומותיה שלה, כפי שהובהר לעיל. אף אם אין הכרטסות שהציגה המערערת משום תחליף ליומן השרות, הרי שלצורך קביעת מספר העובדים, התחלופה וכיוצא בזה מידע שהוא כלי עזר בניתוח עיסקה, לא מן הנמנע כי הכרטסת יכולה לשמש באופן חלופי, אולם לאור מסקנתי דלעיל, אני פטור למעשה מהכרעה בשאלה זו".

 "לא זו אף זו, המשיב מסוגל היה לאמוד את מספר המלצרים המועסקים אצל המערערת שכן כבר בביקורתו משנת 1997 ציין כי "קיים לו"ז של המלצרים, שיש פירוט שבועי, שישנן כרטסות של מלצרים המפרטות כמה שעות עבדו בכל יום ושקיימים תלושי שכר", ובודאי שליקוי זה אינו פוגע ביכולת להעריך את הפעילות העסקית האמיתית של הנישום ולשום נכונה את מס האמת בו חייב הנישום (ע"א 734/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן).

נכון הוא כי בלעדי ספרי חשבונות תקינים שניתן לאמוד מהם נכונה את פעילות העסק, ייבצר מפקיד השומה או ממנהל מע"מ לבדוק ולבחון את אמינותם של הדיווחים של העסק. עם זאת, כפי שנפסק בהלכות לעיל, חשוב לא להפוך את "פסילת הספרים" לעיקר, במיוחד כאשר מדובר בעסק קטן או בינוני/קטן בבחינת קודם נפסול ואח"כ הדרך סלולה להוצאת שומה לפי מיטב השפיטה. ראוי כי פקידי השומה ומנהלי מע"מ ינחו את עובדיהם לא לראות בכל "נישום" – "אשם". אלא בכל מקרה שבו ניתן למדוד את פעילות העסק באופן סביר וחלופי גם למרות הליקוי שנמצא בספרי החשבונות של העסק, ככל שנימצא בו ליקוי כזה, לא ימהרו לנקוט בסנקציה של "פסילת ספרים". לא ראוי כי סנקציה זו תרחף כחרב מתהפכת מעל ראשם של בעלי עסקים קטנים על מנת להשתמש בה ככלי להגדלת גביית המס בדיוני השומות.