• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהכך הפכו רואה החשבון ויועצי המס לשק החבטות של המחוקק

כך הפכו רואה החשבון ויועצי המס לשק החבטות של המחוקק

20.08.2011

טובעים במספרים- כך הפכו רואה החשבון ויועצי המס לשק החבטות
של המחוקק בניסיון לצמצם את היקף ההון השחור

אריאל פטל, רו"ח (מוסמך במשפטים)

ברשימה זו, אסביר מדוע חייב המחוקק לדחות את חובת הדיווח המקוון על כלל העסקים החל ב-1 בינואר 2012.

בשקט בשקט, רואי החשבון ויועצי המס הפכו בשנים האחרונות בכלל ובשנתיים האחרונות בפרט, ל'שק החבטות' של קברניטי המשק המנסים להילחם בתופעות השליליות המחוררות את חלקי הגבינה הטובה של החברה הישראלית.

העומס שהטיל המחוקק על ציבור המדווחים למע"מ עם הטלת חובת דיווח מקוון למע"מ, כמו גם חובות חדשות שחייבים בהן למס הכנסה וכן עדכוני חקיקה נמשכים בתחום דיני העבודה, אינם מביאים בהכרח להרחבת היקף גביית המס מאוכלוסיות ומגזרים שאינם מדווחים, אלא מעמיסים על ציבור שומרי החוק במדינת ישראל. לית מאן דפליג, ששידור כל חשבוניות המס למערכת ממוחשבת של מע"מ עשויה לצמצם משמעותית את היקף החשבוניות הפיקטיביות, תופעה שהפכה ל'מכת מדינה' שנזקיה נאמדים במיליונים רבים.

כמי שנמנה על ציבור שומרי החוק במדינת ישראל, עמיתי ואני, אנשי מיסים וחשבונאות, מאוד רוצים שכל אזרחי המדינה ישלמו מס אמת, כדי שכולנו גם נשלם פחות וגם נקבל יותר, אך אני משוכנע שבנסיבות הקיימות כיום בפרקטיקה במשרדי רואי החשבון ויועצי המס, לא ניתן לקיים את הדיווח המקוון למע"מ, ואנו תובעים את דחיית ה'פעימה' הבאה בעניין הדיווח המקוון ולכל הפחות, הותרת המסגרת הקיימת של הדיווח המקוון על כנה (רק לעסקים החייבים בהנהלת חשבונות כפולה שמחזור עסקאותיהם השנתי הוא 4 מיליון שקלים או יותר), וזאת מהסיבות שעיקריהן מפורטות להלן:

  1. הקלדה ידנית של הנהלת חשבונות-בעבר הרחוק לפני המצאת המחשבים, בוצעו רישומי הנהלת החשבונות על דף נייר. הטכנולוגיה התפתחה וכיום הרישומים מתבצעים "ידנית" באמצעות תוכנה. הטכנולוגיה הקיימת עדיין לא התקדמה לרישומי הנהלת חשבונות באמצעות ברקוד, למשל, כך שהמעבר לדיווח מקוון, דורש גידול משמעותי בזמן העבודה, המוערך בכ-25% באופן קבוע. בין הגורמים לכך: השימוש בתוכנות "כבדות" יותר, הזנת פרטים נוספים, תאריך נוסף, תיקון שגויים בדיווח ועוד. הגידול בזמן כאמור אינו מעשי.
  2. כוח אדם שאינו מסוגל להתמודד עם השינוי-כוח האדם הוא ציבור מנהלי חשבונות, שברובו אינו מסוגל להתמודד עם החדשנות הטכנולוגית. כמי שמבצע הנהלת חשבונות ומשדר עם קשיים רבים במשך חודשים רבים באופן מקוון למע"מ, אני מכליל את עצמי בציבור זה.
  3. גידול צפוי של כ-25% בשכר הטרחה-שכר הטרחה של ציבור העצמאיים (לרבות עצמאיים "קטנים") והחברות צפוי לגדול לפחות בכ-25%. זו דרישה שהציבור לא יכול לעמוד בה. נציין בהקשר זה, כי ציבור זה מהווה את מעמד הביניים, הכורע ממילא תחת הנטל הכלכלי ונושא על גבו מימון מגזרים רחבים באוכלוסיה.

מודה אני ולא אבוש להודות, כי הניסיון במשרדי להיערך לדיווח מקוון נתקל בקשיים רבים כאמור, לצד עלות של כ-15,000 ₪ של שדרוגי תוכנה, חומרה והטמעה בידי איש מקצוע. חז"ל כבר אמרו ש"אין גוזרים על הציבור גזרות שהוא לא יוכל לעמוד בהן", ואני מצפה שהמחוקק יקשיב להם ולנו.

בהקשר זה, אציין כי עבודתם של רואי החשבון ויועצי המס הפכה לקשה מנשוא בשנים האחרונות בשל מספר רב של 'הנחתות' רגולטוריות ומקצועיות, מרביתן שנויות במחלוקת או שעלות השגתן גבוהה מאוד או שכמעט שאין זה מעשי ליישמן. להלן הדוגמאות המרכזיות:

  1. אימוץ תקינה חשבונאית בינלאומית (IFRS)-האימוץ כאמור, מהווה עבור ציבור החשבונאים בישראל יישום כללי חשבונאות חדשים, שיישומם שנוי במחלקות בקרב אנשי המקצוע. כדי ללמוד את התקינה החדשה אתה נדרש ל- 4 שנים באוניברסיטה או לתואר שני המתמחה בתקינה החדשה. כעת נדרשים אלפי עוסקים ותיקים במקצוע להסבה ממושכת, וטרם ניתן לדרישה זו מענה הולם. אם לא די בכך, מס הכנסה לא מכיר ביישום כללי חשבונאות זו, כך שבכל מקרה על העוסקים במקצוע להרכיב שתי מתכונות דיווח, אחת לצרכי חשבונאות והשניה לצרכי מס.
  2. תקני ביקורת חדשים לרואי חשבון-29 תקני ביקורת שהתקבלו ב-5 השנים האחרונות. כולם מורכבים, ארוכים וקשים לעיכול. גם באירופה, בה המציאו את התקנים כתבו תקנים מעודכנים וקצרים יותר, אך אלה לא תורגמו עדיין בישראל.
  3. שווי שימוש ברכב-מה שנראה פשוט הפך מורכב, וחיי חשב השכר הפכו לגיהנום! אם עד שנת 2009 יכולנו בקלות להבין מהו שווי השימוש ברכב שיש לזקוף לעובד, על פי הרישום ברישיון הרכב, הרי שהחל בשנת 2010 נוספו טבלאות עם אלפי פרמטרים, כך שאיתור שווי הרכב המדויק הפך משימה לבלשים. הטבלאות אינן זמינות וכשאתה שם ידך עליהן, אתה טובע במידע שצריך לחפש. נראה אתכם מוצאים את קוד הרכב ואת קוד הדגם המוטבע ברכב... פשוט מחריד!!!
  4. ריבוי דיני עבודה פופוליסטיים-דיני העבודה כיום כוללים אלמנטים רבים שאינם רלוונטיים ומורכבים לביצוע, עטופים בחקיקה פופוליסטית בלי כל התחשבות במעסיקים. התייחסות המחוקק ובתי המשפט למעסיקים הינה כאילו המעסיקים הינם מבקשי רעתו של עובד, דבר שאינו נכון. כתוצאה מכך, לא זו בלבד שמשך הזמן המוקצה להכנת תלושי שכר התארך, גם אחרון המעסיקים הישרים עלול למצוא עצמו מובל לדין פלילי כצאן לטבח...
  5. שידור דוחות שנתיים באופן מקוון למס הכנסה-כיום חלה חובה על כל מי שחייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה לשדר את הדוח השנתי למס הכנסה באופן מקוון. כמי שהגיש באמצעות מערכת מס הכנסה מאות דוחות בשנתיים האחרונות, נתקלתי בתקלות מחשב חוזרות ונשנות, אשר חייבו אותי בכ-15% מניסיונות השידור, להקליד את כל הנתונים מחדש ו/או לזמן את הלקוח לפגישה במועד אחר, מאחר שלא ניתן להחתימו על טיוטה או טופס ידני.
  6. טופס 6111-עוד חובה מקוונת נולדה לנו, והיא כוללת 'קידוד' דוחות רווח והפסד ומאזן בדוח שנקרא 6111 ושידורו באופן מקוון ומורכב למחשב מס הכנסה. הטופס עם ה'קידוד' נדרש כחובה עבור חלק ניכר של ציבור העוסקים בישראל.
  7. שידור טופסי 126 ו-856-החל בשנת 2008 באופן ממוחשב יש לשדר את הטפסים על ריכוז המשכורות השנתי ועל ניכויים במקור באופן מקוון ישירות למחשב מס הכנסה. בעבר הסתפקו במס הכנסה במשלוח הנתונים בדיסק או על גבי דיסקט בדואר. כל מי שמעסיק לפחות עובד אחד במהלך השנה ו/או מנכה מס במקור מספק או מנותן שירותים-חייב במשלוח כאמור של הטפסים.
  8. דוחות מיוחדים-אם לא די בכל האמור לעיל, משרדי ממשלה, בנקים ורשויות שונות דורשות מציבור העוסקים אישורים ודוחות מיוחדים, שחלק לא מבוטל מהם כלל לא עומד בכללים המקצועיים.

להלן מספר הצעות, שלעניות דעתי, טרם יישומן אין להחיל את חובת הדיווח המקוון למע"מ:

  1. שדרוג מערכות כולל בעולם החשבונאות, למשל באמצעות פרויקט "ברקוד", ממש כמו בסופרמרקט (תחשבו על הקופה בסופרמרקט של פעם וזו של היום) כך שכל חשבונית תיקלט במערכת הנהלת החשבונות תוך חיסכון משמעותי בזמן. אני סבור, ששדרוג כאמור מחייב תקצוב ממשלתי עבור רשות המיסים שתהיה מודעת ותסייע בפיתוח כאמור.
  2. שדרוג מערכות הדיווח המקוונות לביטול התקלות הנמשכות במחשב רשות המסים.
  3. דחיית מועד הדיווח למע"מ ל-19 בחודש באופן קבוע במקום ה-15 בחודש העוקב-כיום.

עמיתי ואני סבורים, כי אי היענות לבקשתנו פירושה דחיקת רגלנו לביצוע מהיר וחפוז של העבודה, תוך אי הקפדה על נורמות עבודה ראויות המתבקשות מהעוסקים במקצוע החשבונאות.

לאור האמור לעיל, אין, לדעתי, מנוס מדחיית החלת חובת הדיווח המקוון למע"מ לכלל העוסקים והתרת החוק במתכונתו הנוכחית.

אריאל פטל, רו"ח מכהן כיושב ראש קבוצת אליוט ישראל - רשת משרדי רואי חשבון.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר