האפשרות לפדיון חופשה במהלך יחסי עבודה

האפשרות לפדיון חופשה במהלך יחסי עבודה

הילה פורת, עו"ד

מיכל מועסקת כמזכירה במשרד עורכי דין ונוכחותה בעבודה משמעותית מאוד לתפקוד המשרד. מעסיקה של מיכל הציע לשלם לה תמורת חופשה שנתית מבלי שתצא בפועל לחופשה (דהיינו –תוספת לשכר הרגיל שלה).

מיכל הסכימה להצעתו. האם הסכמה שכזו תקפה?

תשובה

חופשה שנתית מוגדרת בסעיף 1 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, וכשמה כן היא – מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה, על מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד משכרו, ואין מטרת המחוקק להוסיף על שכרו של העובד, מבלי שניצל חופשתו הלכה למעשה (דב"ע מז/10-3, פד"ע יח' 448).

הסדר של תמורת חופשה (ללא יציאה לחופשה בפועל) אפשרי בשני מקרים בלבד:

א.      לעובד שמקבל שכר על בסיס יום או שעה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד פחות מ-75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות (יקבל תמורת חופשה בגובה של 4% משכר עבודתו).

ב.      במסגרת "פדיון חופשה" – סעיף 13 לחוק מדבר על תשלום בגין ימי חופשה שלא נוצלו ע"י עובד – כשנסתיימו יחסי העבודה בין המעביד לבין אותו עובד.

החוק בא להעניק לעובד שתי זכויות, שתיים שהן אחת. הוא מעניק לעובד זכות להיעדר מהעבודה זמן נקוב, בשל כל שנת עבודה, מבלי שהיעדרות זאת תפגע ביחסי עובד מעביד, אשר בינו לבין מעבידו. החוק גם מעניק לו זכות לתשלום בשל אותו פרק זמן.

מטרת חוק חופשה שנתית היא להביא קודם כל לכך שהעובד יצא לחופש. יצא לחופש – יקבל דמי חופשה (דב"ע לו/29-3 – לא פורסם). דמי חופשה משתלמים אך ורק שעה שהעובד יוצא לחופשה, ואין בתשלום המכונה "דמי חופשה" או "חופשה", מבלי שהעובד יצא לחופשה, בכדי להוות תשלום מכוח החוק, ותשלום מעין זה אם שולם, יהווה חלק משכר העבודה הרגיל.

המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים: "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".

לאתר האינטרנט של הילה פורת: www.hilaporat.co.il