הסדרי שותפות

יצירת שיתוף בשותפות

דודי זלמנוביץ', עו"ד

לפני כשבוע התקשר אליישותף בכיר במשרד גדול ופתח בהתנצלות ביחס לכך שדחה את הצעתי בעבר לעדכן כמה נושאים בהסדרי השותפות במשרד לרבות את ההסדר עם שותפי החוזה. זאת מכיוון שהינו אוחז בידו "הודעה למחזיק" מטעם ראש ההוצאה לפועל המבקש לעקל את כספיו וזכויותיו של שותף זוטר, מכוח תיק מזונות של גרושתו. כמו כן בידיו מכתב מבא כוח גרושת השותף המבקש לקבל לידיו פירוטשל רווחי השותפות והסדרי חלוקתם, הסדרי הפרישה וכיוב'.

הפונה הזכיר לי כי שותף זוטר זה הינו שותף חוזה צעיר המקבל, מעבר לתשלום קבוע, פחות מאחוז אחד מרווחי המשרד. עוד הזכיר לי כי עם שותף זה אין כל הסכם והוא פועל כחברת יחיד. עוד הוסיף לאחר שבדק את הוראות פקודת השותפויות, נזכר בדיון שערכנו במשרד ובהחלט ייתכן כי ניתן לראות באיש כשותף במשרד לעניין פנייתו של ראש ההוצאה לפועל.

באותו שבוע ובמשרד אחר מזעיק אותנו שותף להתלבטות דחופה הכיצד לנהוג ביחס לשותף אשר התגלתה אצלו מחלה ממאירה הדורשת היערכות מיוחדת של המשרד. ובמשרד שלישי וגם באותו שבוע אנו נדרשים לתת מענה לתביעת שותפים זוטרים לעדכון מיידי של מנגנון חלוקת הרווחים.

דוגמאות אלו כמו עשרות אחרות, מוכיחות לנו מידי יום עד כמה חשובה הסדרתם של נושאים שונים במתווה השותפות, אם בהסכם מלא או בהסדר אחר. בכלל אלו: הסדר עם שותפי חוזה, הסדרי חלוקת רווחים, הסדרי דילול ופרישה, מוניטין ושוויו וכיוב'. בטור זה נתמקד באופן כללי בהסכם השותפות ובטורים בעתיד ננסה לעסוק בנושאים נוספים המשיקים או נגזרים ממנו.

צילום מצב

כיום, מקטן ועד גדול, למשרדים רבים קיים הסדר שותפות. אך קיימים לא מעט משרדים שטרם הסדירו העניין או הנהיגו הסדר חלקי או שאינו מעודכן. המשרדים מכירים בחשיבות הנושא אך חלק אוחזים בנימוקים שונים לדחיית העניין. להלן מספר אמירות ותשובות שאנו נותנים להן:

"שותפות זה עניין מורכב במילא לא נוכל להסדיר עתה הכול בהסכם..."

תשובה: זה נכון בחלקו, אך במבחן התוצאה, הסכם בן מספר עמודים ולו ביחס לסוגיות העיקריות, חוסך חוסר וודאות ומגדר סיכונים בסוגיות המרכזיות כיום ובעתיד בחיי השותפות.

"אנו החברים הטובים ביותר, דבר לא יפריד בינינו...".

תשובה: נכון אך מורכב יותר ככל שעולים במספר ובסוגי השותפים ועיתים, כשלתוך החברות נוצקות נסיבות אשר אינן תלויות בנו (צדדים שלישיים, מחלה או נכות חו"ח) דווקא אז, אנו מעדיפים מסמך המסדיר את זכויותינו במקום אי הנעימויות שתמיד נלוות למצבים אלו.

"גם חלק מהללו שיש להם הסכם, זה לא הצילם ממשבר..."

תשובה: נכון אך כמה כאלו שיש להם הסכםנמנעו ממשבר, נרתעו מסכסוך או הסכסוך נוהל על בסיס ההסכמות הקיימות בהסכם ואופן פטירתן?

"המו"מ על ההסכם יעלה חילוקי דעות שקשה לנו לפתוח..."

תשובה: אז עדיף שהללו יצוצו רק ב"יום סגריר" ויתפסו אותנו לא מוכנים? או לחילופין יתססומתחת לפני השטח ויצרו תחושת אי וודאות, התמרמרות ועיתים פירוק השותפות?

"זה דורש הרבה זמן, למי יש זמן לכך כעת...?"

תשובה: לכשנתכנס לתהליך נגלה כי רוב ההסכם, מתעד הבנות שהיו מאז ומעולם ובאשר לשאר גם אם הללו ידרשו מאיתנו מספר ימים, אנו נפדה זמן זה במונחים של: וודאות ויציבות הפירמה.

הדין החל

אחד הפרדוקסים אותם אנו מגלים בעת בוררות או גישור, הינו שעורכי דין שיקראו כל הוראת דין עבור לקוחות, אינם מכירים היטב את הוראות הדין החל על פעילותם ובפרט התאגדותם.

רובם של משרדי עורכי הדין מאוגדים חשבונאית כ- "איחוד עוסקים" של חברות, או של "עוסקים מורשים" כשבשני המקרים המשמעות הינה שותפות. תהא השותפות רשומה או לא, הדין החל הינו פקודת השותפויות.

במיעוטם של המקרים מאוגד כל המשרד כחברת עורכי דין וכפוף לדיני החברות.

גם עורכי דין מנוסים נזכרים באופן התאגדותם והדין החל עליו, רק ב"יום סגריר" עת השותפות נקלעת למשבר ואז למרביתם כבר מאוחר.

כך בשותפויות, באין הסדר חוזי, חלות במלואן הוראות הפקודה. בפרט אמור הדבר בכל הקשור בחובות וזכויות השותפים, נכסי השותפות וההוראות בדבר פירוק השותפות שלדוגמא, מאפשרות לכל שותף (או מי שרואה עצמו כשותף) את הזכות לפרק את השותפות וכיוב'.

כך הוא גם המצב, בשינויים מסוימים, לאותם משרדים המאוגדים כחברות.

עוד נזכיר שהן על שותפויות והן על חברות עורכי דין, חלים חוק לשכת עורכי דין וכללי האתיקה הקובעים הוראות שונות הרלבנטיות אף לנושא ההתאגדות.

הסוגיות המוסדרות בהסכם השותפות

כאמור ישנם משרדים אשר מבקשים להסדיר את מלוא ההיבטים הנדרשים מהסכם השותפות וישנם הללו, שבשל שלב החיים שבו הם נמצאים או מסיבות אחרות, יידרשו להסדיר חלק מן הנושאים ויותירו הסדרתם של נושאים שונים למנגנון של קבלת החלטות אשר ייקבע בהסכם.

בשל היקפו של טור זה נמנה בקצרה חלק קטן מן הסוגיות עליהן יש לתת את הדעת עת ניגשים למלאכת ניסוח ההסכם. למעוניין להרחיב אנא פנה לאתר החברה בכתובת www.glawbal.com

ויודגש אין באמור להלן כדי להקיף את כל הסוגיות הרלבנטיות ומלוא תוכנן ובוודאי אין לראות בו כדי ייעוץ מקצועי או חוות דעת ו/או להחליף יעוץ מקצועי או חוות דעת כאמור.

Ø שם הפירמה ו הופעת שותפים ועורכי דין על נייר הפירמה

קצרה היריעה לטפל במופעי השמות הנהוגים בסקטור עו"ד בישראל. יהא מופע השם אשר יהא, נושא זה ראוי שיטופל ויוגדר היטב בהסכם השותפות כמו גם המנגנון לשינויו. בנוסף יש להסדיר את הופעתם של אנשי המשרד על נייר הפירמה באופן מוסכם ובכפוף לכללי האתיקה.

Ø רישום השותפות ואופן התאגדותה

תמיד בעצה אחת עם מומחים לעניין המכירים ומעודכנים בגישת רשויות המס בטיפולן במשרדי עורכי דין. משרדים רבים מגלים רק בדיעבד, אלו אירועי מס יצרו לעצמם בטיפול לא נכון בנושא הקמת השותפות, הכנסת שותפים, מיזוגים וכיוב'. באשר לרישום נזכיר כי על פי פקודת השותפויות אי רישום השותפות אינו שולל תחולתה של הפקודה.

Ø סוגי שותפים – (שותפי הון,שותפי חוזה, קבלה לשותפות וכד')

ניהול ההון האנושי ומתווה הקריירה בשותפות צריך לייצר וודאות ושקיפות ועם זאת יכול להותיר גמישות ושק"ד לשינויו (כגון בעת מיזוגים וכיוב'). נזכיר כי כחלק נפרד מן ההסכם יוסדר כל נושא שותפי החוזה שהינו נושא מורכב מאוד לכשעצמו ונעסוק בו בטור בעתיד.

Ø הון השותפות – גיבושו של ההון, הגדלת ההון, זכויות בהון ושינויין עם השנים

גיבוש הון השותפות, הזכויות בהון, דילולן וכיוב'. פרק חשוב זה בהסכם, ראוי שיטופל היטב ובעיקר יאזן בין קביעת מנגנונים ודאיים ויציבים לבין יצירת גמישות ראויה .

Ø זכויות וחובות השותפים – היקף עבודה, משרות חיצוניות וכד'

תפקידו של סעיף זה מחד לייצר שקיפות לגבי תפקידיהם ומחויבות השותפים לפירמה, אך מנגד להותיר מספיק גמישות ושיקול דעת בהתנהלות השוטפת, מיזמים חיצוניים של השותפים וכד'.

Ø מנגנוני קבלת החלטות – קוורום, רוב נדרש ביחס להחלטות וכד'

בסעיפים אלו יטופלו רמות המנגנון וקבלת החלטות שונות של השותפים כולם, של אקזקיוטיבה, של שותף מנהל וכיוב'. כאן יטופלו בזהירות החלטות כבדות כגון: פירוק השותפות, הוצאת שותפים, שינוי הסכם השותפות וכד' נושאים חשובים בהתנהלות המשרד וחשיפתו למשברים.

Ø מודלים של תגמול, שכר שותפים ושכירים, ההון חוזר וכיוב' :

בהסכם יש לתכנן היטב את העקרונות של מבנה השכר, בונוסים ויעדים, מודל ומסגרת תגמול לשותפים ושינויה, משיכות מההון החוזר וכד'. להלן אחת מן המסגרות המקובלות לחלוקת רווחים לאחר תשלום הוצאות ההנהלה וכלליות, שכר עורכי הדין והמתמחים השכירים וחלקם הקבוע של שותפי הרווחים. כמו כן פנו לאתר החברה למאמר מקיף וניתוח אירוע ביחס לשיטות חלוקת רווחים: http://www.glawbal.com/upload/Profit%20sharing%2008.pdf

Ø פרישת שותף, מות שותף, נכות שותף, מחלת שותף, פרישת שותף, הסדרי פרישה ביטוח/פנסיה וכיוב'.

סעיפים חשובים מעין כמוהם אשר גם אם הדיון וההסכמה עליהם אורכים זמן רב תרומתם הינה מרכזית ביותר לניהול חייה של השותפות.

בעיקר כאן מלמדני הניסיון הרע (ביושבי כבורר בסכסוכי שותפים או במתן חוות דעת לטריבונלים שונים) שהללו נושאים אשר כמעט תמיד, מייצרים חוסר נעימות, חוסר וודאות ובלא מעט סכסוכיםמאיימים על יציבות הפירמה או מביאים לפירוקה.

לכן, יש לשאוף לוודאות מקסימאלית בניסוח סעיפים אלו כשבנושאים הרלבנטיים יש לבחון את כל ההיבטים החוזיים, האתיים והאחרים ביניהם את היבטיי המס. גם כאן מומלץ לעיין באתר החברה במאמרים ותכנים רבים בהקשר זה: www.glawbal.com

Ø פירוק השותפות, הרחקת/פטורי שותף, השעיית שותף, פש"ר של שותף

יש לטפל בנושאים של פירוק השותפות, פיטורין השעיה וכד', באופן המסודר וגם אם עיתים הפורמאלי ביותר. ככל שנטיב לפרק את חוסר הנעימויות בעת ניסוחם כך נגדר נכון ונמנע מצבים לא נוחים בעת התקיימותם. יש להתייחס בזהירות רבה למצבים השונים בהם שותף עשוי להיקלע למשבר פיננסי. זאת הן לשם הגנה על נכסיה של השותפות והן לשם הסיוע אותו השותפות צריכה/יכולה להעניק לשותף.

Ø ביטוחי אחריות מקצועית

גם בכך יש עיתים צורך לדון בהסכם השותפות ובסוגיות כגון: מתן אישור לעו"ד שכירים לעבוד מחוץ למסגרת הפירמה, כיסוי שותפים יוצאים ונכנסים, העמסת עלויות ביטוח יקר על יחידות רווח שונות במשרד וכיוב'.

Ø ספרי השותפות, ניהול כספי, מינוי רו"ח וכד'

סעיפים רגילים אשר לא היינו שוכחים בכל הסכם עבור לקוחותינו נשמטים בהרבה מאוד הסכמי שותפים כשהתוצאה: סרבול, חוסר אחידות ובעיקר בזבוז זמן יקר.

Ø מנגנון יישוב מחלוקות ומשברים

באופן אבסורדי זהו עיתים הסעיף החשוב ביותר בהסכם השותפות: ממודלים של גישור, בוררות וכד' ועד קביעת הוראות חוזיות ביחס לאופן ניהול המשבר, סודיות וחיסיון וכד'. הניסיון מלמד כי בעת יושבים כלל השותפים באופן רגוע ומנסחים כללי התנהגות בעת חו"ח סכסוך, מוצא הדבר ביטויו בחיסכון עצום באמוציות, כסף, פגיעה במוניטין וזמן עת מתרחש אותו סכסוך בפועל.

Ø סעיפי סל חוזיים

אותם סעיפים עליהם איננו פוסחים בניסוח כל הסכם עבור לקוחותינו כגון: שלמות ההסכם, כותרותיו, נספחיו, פרשנותו, הדין, הפורום עדיפות המסמכים, המצאה וכד'.

מי מנסח את הסכם השותפות?

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות הסכמי שותפות אשר נוסחו על ידי עורכי דין מיומנים מאוד בהתנסחות חוזית אשר חלקם עוסקים עשרות שנים בניסוח מסמכים חוזיים.

במקרים רבים למדנו כי התוצאה הסופית הייתה הסכם מורכב שאף בית המשפט/הבורר התקשה בפרשנותו. הסיבות לכך רבות: למן "משל הסנדלר" אך יותר מכך דווקא העובדה כי בין השותפים "לא נעים" "לא נוח" שלא לרצות "ניסוחית" את כל הנוגעים בדבר והרי לך הסכם מסובך ומורכב ליישום ולפרשנות.

לדוגמא,בהסכם מסוים של שותפות ששותפיה בחרו בי כבורר בנושא הסדרי פרישה, מצאתי סעיף המטפל בסוגיה המתפרס על כ- 5 עמודים ובו סעיפים רבים אשר חלקם סותרים זה את זה.

לכך שני פתרונות אפשריים:

האחד, כל השותפים הרלבנטיים להסכם, יציגו סוגיות לדיון וישתתפו במו"מ על אופן קביעתם בהסכם אך רק שותף אחד ינסח חוזית את ההסכם.

עורך דין זלמנוביץ דודי, מנכ"ל חברת GLawBAL המתמחה בייעוץ אסטרטגי, כלכלי וארגוני, בשיפור ביצועים, במיזוגים ורכישות, בניהול סיכונים ובהשמה של משרדי עורכי דין, מחלקות משפטיות ונותני שירות אחרים .