תקלות ובעיות בתזכיר החוק בעניין שינוי חברתי כלכלי ליישום המלצות ועדת טרכטנברג

תקלות ובעיות בתזכיר החוק בעניין שינוי חברתי כלכלי

ליישום המלצות ועדת טרכטנברג

רמי אריה עו"ד, רו"ח

תגובה צוננת של לשכת עורכי הדין בישראל לגבי תזכיר החוק שנועד ליישום המלצות ועדת טרכטנברג, שנערכה על ידי צוות התגובות של פורום המיסים בלשכה, והופנתה לד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר ולרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת.

צוות תגובות המיסוי של הלשכה (להלן: "הלשכה") סבור כי המלצות ועדת טרכטנברג, לפחות בפרק המיסוי, ניתנו בחופזה יתרה, ללא בחינת מלוא המשמעויות והנפקויות שלהן, והן מבחינות רבות סותרות במידה רבה את הצדק החברתי אשר אליו כוונו במקור.

המלצות ועדת טרכטנברג אינן אפילו קצה השסתום הראוי לשחרור הבעיות החברתיות-כלכליות במדינת ישראל. ההמלצות הן מינוריות וחסרות משמעות במישור המקרו כלכלי-חברתי ובוודאי אין בהן כדי להקל על מעמד הביניים הנושא בעיקר נטל תקציב המדינה. רובן ככולן מתמקד בהחמרת חבויות המס שיחולו דווקא על מעמד הביניים ועל הקלות מינוריות במיסי קניה ובלו, במקום במטרות שלשמן נוסדה הועדה.

ראוי כי תיערך בחינה מחודשת ומקיפה של עוגת התקציב הלאומי באופן שיתרום מעשית לקשיי מעמד הביניים, כגון: הפחתת מחירי הדיור, הכרה בהוצאות השגחה על ילדים ומימונם על ידי המדינה, סיוע במשכנתאות לזוגות צעירים ועוד.

הערות צוות התגובות של לשכת עורכי הדין, לפרק המיסוי בתזכיר החוק, הן בתמצית כדלקמן:

1. שינוי מתווה המיסים וביטול הרפורמה במס ליחידים ולחברות, תוך העלאת שיעור מס הכנסה המרבי ל- 48% במקום 44% במקור מהכנסה בסך של 40,231 ₪ והעלאת שיעור מס החברות ל- 25% במקום 23% במקור, מקובל על הלשכה, על מנת להביא לגביית מיסים נוספת ככל שהיא אכן תופנה להטבות חברתיות כלכליות.

2. הלשכה מתנגדת לתחולה גורפת של ההיטל בגין הכנסות גבוהות בשיעור של 2% על כל הכנסה מעל מיליון ₪. לפי ההצעה היטל זה יחול ללא אבחנה גם על רווחי הון ועל שבח מקרקעין, כך שגם מימוש נכסי הון שצבר אדם כל חייו לצורך קבלת קצבה בעתיד או מימוש השקעה פיננסית שנצברה במשך שנים או מימוש מוניטין בחיסול פעילות עסקית לעת זקנה או שיחלוף נכס אחד בנכס אחד יגרום להטלת ההיטל שלא בצדק. הטלת ההיטל על כל הכנסה מעל 1 מיליון ₪ עלול להביא גם להגדלת שיעור המס במקומות שהמחוקק לא צפה אותם, כגון הגדלת המס על השכרת דירות מגורים או על מכירת דירות מגורים שאינן פטורות ממס או שסך ההכנסה מהן יחד עם ההכנסה ממקורות אחרים יעלה על מיליון ₪.

3. הלשכה מתנגדת להעלאת שיעור המס על רווחי הון ושבח מקרקעין ב- 5% והעלאת המס על מכירת מניות איגודי מקרקעין ב – 10% - מדובר בהעלאה משמעותית של המס על רווחי הון ודיבידנדים בשיעור של 5% בבת אחת, מה שעלול להביא לצמצום ההשקעות במשק תוך נטייה להגדיל את הצריכה השוטפת על חשבון צמיחה עתידית. מדובר בשינוי שיעור מס נוסף על רווחי הון שלישי במספר בעשר השנים האחרונות, שיביא לזעזועים נוספים בעיקר בשוק ההון אשר ירעו עוד יותר את מצב שוק ההון בישראל, שהיה גרוע גם כך בשנת 2011. יש לזכור כי שוק ההון משרת את הצמיחה במשק ובו מושקעות כל השקעות הציבור לטווח ארוך באמצעות קופות הפנסיוניות וקרנות ההשתלמות. ביחס להעלאה המוצעת של המס על איגודי מקרקעין ב – 5% נוספים, מדובר בהחמרה קיצונית (העלאה של 50% משיעור המס הקודם), אשר אין לה כל זכר בהמלצות ועדת טרכטנברג ולאור חומרתה עלולה אף לפגוע במטרה של עידוד קבלנים לבנות למגורים.

4. הלשכה מתנגדת להעלאת שיעור המס על דיבידנדים שיחולקו ל-"בעל מניות לא מהותי" ב- 5% - העלאת שיעור המס על בעלי מניות המחזיקים בשיעור הנמוך מ- 10% בחברה המחלקת, יפגע ישירות במעמד הבינוני המחזיק במניות חברות באמצעות שוק ההון. אין לנו התנגדות להעלאת שיעור המס על "בעל מניות מהותי" שיש לו בעלות ושליטה מהותית בחברה המחלקת את הדיבידנדים, זאת גם מתוך התאמה של שיעור המס הכולל על רווחי חברה "עד הבית" (שיעמוד על 47.5%) לשיעור המס המרבי שיחול על יחידים (48%).

5. הלשכה תומכת בביטול התקרה המוגדלת לתשלום ביטוח לאומי – ובכך להפסיק לראות את התשלום לביטוח לאומי כמס הכנסה ב'. יש לשמור על חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות כביטוחים סוציאליים שיש בינם לבין זכויות המבוטח יחס ישר בחובות ובזכויות.

6. הלשכה מציעה לשפר את מנגנון "חוק מס הכנסה שלילי" - מדובר בחוק סוציאלי ממדרגה ראשונה, הנותן מענקים לבעלי הכנסה נמוכה מעבודה ובכך מעודד אותם לצאת לעבוד, תוך תלות בגובה ההכנסה ובמספר הילדים במשפחה. אלא, שכיום החוק אינו משיג את ייעודו, היות והמענקים משולמים רק כשנה ויותר לאחר חודש העבודה שבגינו נוצרת הזכאות. מוצע כי תשלום המענק לעובד/ת ייעשה בכל חודש וחודשו באמצעות המעביד, כפי שהיה בתחילת שנות ה-90 בעת העלייה הגדולה מברה"מ.

7. הלשכה מציעה כי עודפי ההכנסות ממיסים בשנים האחרונות ינותבו לטובת הגדלת תקציב המשרדים החברתיים – מדובר בעודפי גביית מס בסכומים עצומים של עשרות מיליארדי שקלים אשר צמצמו את הגירעון בתקציב או הופנו להחזר חובות. היות ומדובר בעודפי הכנסות שלא תוכננו מראש, ראוי לדעתנו להפנותם לטובת הצדק החברתי הנדרש על ידי העם. תמוה כי נושא זה אינו מוזכר כלל בהמלצות ועדת טרכטנברג.

8. הלשכה סבורה כי הגדלת שיעור המס על רווחי הון תביא למיסוי ייתר על רווחי הון, בשל מנגנון הפרדת סלי ההפסדים בין הכנסות פירותיות או הוניות הנובעות מפירותיות לבין הכנסות הוניות אחרות. מנגנון זה מביא לשיעור מס ממוצע גבוה בהרבה מהנקוב. כך למשל, נדרש אזרח לשלם מס בגין הכנסותיו השוטפות למרות שיש לו הפסדי הון משוק ההון שאותם לא מתירים לו לקזז. בנוסף, משלם האזרח מס על רווחים משנים קודמות, אף אם יש לו הפסדים שוטפים בשנת הדיווח.

9. לדעת הלשכה, יש להרחיב את סעיף 28 לפקודה כך שיאפשר קיזוז הפסדים כנגד רווחים באופן מלא ועד שלוש שנים לאחור, בדומה להוראות הקיזוז המקובלות בארה"ב ובהתאם לרוח פסיקת בהמ"ש העליון בעניין מודול בטון (ע"א 2895/08).

10. הלשכה מברכת על ההמלצה לתת שתי נקודות זיכוי בגין ילד עד גיל שלוש. עם זאת, ראוי כי גם משפחות חד-הוריות שבהן רק אם מפרנסת, ייהנו מהטבה זו ולא רק בני זוג. עוד ראוי כי ההטבה תינתן לא רק לאב בלבד, אלא גם לבת הזוג, אם היא המפרנסת העיקרית במשפחה ולא האב, כתוספת לנקודות הזיכוי שלהן היא זכאית כבר כיום בגין ילדים. לפיכך, יש לתקן את התזכיר ולקבוע כי שתי נקודות הזיכוי יינתנו למפרנס העיקרי בכל משפחה. עוד מוצע כי נקודות זיכוי אלו יינתנו לילדים עד גיל חמש ולא רק עד גיל שלוש.

11. הלשכה מתנגדת למכירה רעיונית של ניירות ערך. מדוע שגם לגביהם לא יחולו הוראות החלוקה הליניארית לפי תקופות או עדיף לפי שווי נייר הערך לפני כל מועד שינוי ? הסעיף בנוסחו כיום, יביא למימושי ניירות ערך או ל-"מכירה רעיונית" שתעלה עמלות מיותרות לבנקים שלא לצורך.

12. הלשכה מבקשת למחוק גם את הוראת סעיף (3) (3) ביחס לביטול אפשרות הפריסה על רווחים מניירות ערך בבורסה. אנשים רבים משקיעים בניירות הערך לטווח ארוך, פעמים רבות בדרך של הוראת קבע קבועה בבנק. אין כל סיבה למנוע מהם פריסת מס לאחור, ככל שהם נדרשים לבצע מימוש חד פעמי גדול, למשל כדי לקנות זכות כניסה לבית אבות או לצורך בריאותי ובכלל.

13. בעניין התיקונים המוצעים לחוק מיסוי מקרקעין:

13.1 הלשכה מתנגדת להעלאת שיעורי המקדמה בגין מס שבח מקרקעין. העלאת שיעורי המקדמה בגין מס השבח מ- 15% ל- 18.5% לגבי נכסים שנרכשו עד 7.11.2001 ומ- 7.5% ל- 9.5% לגבי נכסי מקרקעין שנרכשו לאחר מכן, היא לא פרופורציונאלית להעלאת שיעורי מס השבח הצפויה, לאור העובדה כי המקדמה משולמת על בסיס התמורה בעסקה כולה, ואילו מס השבח צפוי להעלות בשיעור של 5% על השבח בלבד. שיעור המקדמה הקיים כיום הוא כבר גבוה ביותר באשר הוא מחושב כאחוז מהתמורה כולה בגין העסקה ולא מהשבח ואין כל מקום להעלות אותו עוד. העלאה זו תביא לבלימה והאטה של עסקאות בנדל"ן במשק בכלל, בניגוד למצב הרצוי כיום במדינה.

13.2 הלשכה מתנגדת להקפצת שיעור המס מ- 20% ל- 30% לגבי יחיד שהוא בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין. במיסוי מקרקעין חלים מיסים ותשלומים נוספים רבים, החל ממס רכישה, היטלי השבחה, דמי הסכמה ועוד, שמביאים גם כך את רמת המיסוי על שבח מקרקעין לרמות גבוהות ביותר. להעלאה קיצונית זו של 50% אין כל ביטוי בהמלצות ועדת טרכטנברג, ואף אין כל היגיון כלכלי, באשר בשונה ממניות רגילות ביחס לעסקאות במניות חברות מקרקעין חל בנוסף 5% מס רכישה.

14. הלשכה מתנגדת להעשיר את חברי הבורסה, תוך ביצוע של מכירות וקניות סרק, רק בשל שיקולי מס. איננו רואים מניעה כי גם לגבי רווחים ממכירת ניירות הערך, יחולו כללי החלוקה לפי שווי נייר הערך לפני כל מועד שינוי בשיעורי המס. מעבר לאמור לעיל, ובכל מקרה – אין כל סיבה לאפשר מכירה רעיונית (כמוצע) רק לגבי ניירות ערך שבהם גלום רווח, ולא לאפשרה גם לגבי ני"ע שבהם הפסד. הצעה כאמור תיצור עיוות מס נוראי של תשלום מס על אף קיומם של הפסדים כבדים אצל ציבור המשקיעים. לא מוכרת לנו מגבלה כאמור שהוחלה אי פעם בעבר.

15. הלשכה מתנגדת לאי הרחבת מדרגות המס בשיעור עליית המדד בשנת 2011. יש בכך תוספת מס על יחידים, מעבר לאי הפחתת שיעורי המס לפי מתווה הרפורמה. הפגיעה תהיה בעיקר בשכבות מעמד הביניים.

16. הלשכה מבקשת להימנע מהחלת שיעורי מס שבח מוגדלים במכירת דירות מגורים, במקרים של מכירה לפי סעיפים 6 ו- 6א לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת היצע הדירות-הוראת שעה), זאת כדי לשמר את עידוד מכירת דירות מגורים בתקופה הרלבנטית להוראת השעה עד 31.12.2012, אף אם מחיר הדירה עולה על התקרה בסך של 2.2 מיליון ₪.

17. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי חסרה הוראת מעבר לפיה הגדלת שיעור המס על דיבידנדים, תחול רק לגבי רווחי חברות שנצמחו ממרץ 2012 ואילך, כפי שהומלץ על ידי ועדת טרכטנברג.

18. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי יש לתקן את הוראת השעה לגבי חלוקת דיבידנד בשיעור מס של 12% בלבד, כך ששנות המבחן ההכנסות לאחר החלוקה, לאור עליית שיעורי המס, לא יכללו את שנת המס 2012.

19. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי בתזכיר החוק חסרה הוראת תיקון סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, לפיה קיזוז הפסדי הון ממכירת ניירות ערך בשנת המס, יהיה כנגד ריבית או דבידנד שקיבל אותו אדם, ככל שהריבית עליהם אינה עולה על 30% (במקום 25% כיום).

על החתום: פרופ' יצחק הדרי, עו"ד יו"ר פורום המיסים של לשכת עורכי הדין.

עו"ד (רו"ח) רמי אריה, יו"ר צוות התגובות של פורום המיסים

וחברי הצוות עוה"ד: זיו שרון, איתן צחור, אפרת רוסינסקי, איתי הכהן, טארק דיביני, ניר בורנשטיין, עמיחי פרי, אלדר בן רובי