עסקי הכדורגל הם רק ספורט

עסקי הכדורגל הם רק ספורט

רמי אריה, עו"ד רו"ח

רוב קבוצות הספורט בישראל רשומות בדרך כלל כעמותות הפועלות ללא כוונת רווח, אך לפעמים הצורך במקור מימון לקבוצה, מביא לרצון להפוך אותה לעסק שירוויח ויממן את עצמו. מאז שמשחקים כדורגל בישראל מכבי תל אביב כדורגל היא קבוצת דגל בישראל. בעליה רצו להגדיל את מקורות ההכנסה שלה על ידי הפיכתה לעסק לכל דבר.

השאלה האם מכבי תל אביב כדורגל היא עסק או מלכ"ר הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שנתן ביום 12.2.2012 את הכרעתו בע"מ 1126-06 מכבי ת"א כדורגל בע"מ נ' רשות המיסים בישראל, כי במקרה של קבוצת ספורט, בדרך כלל מדובר במוסד לכוונת רווח ולא בעסק.

מכבי תל אביב הגישה ערעור על פי סעיף 64 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") על החלטת מנהל מע"מ לשנות את סיווגה של המערערת מ"עוסק" ל"מלכ"ר".

מנהל מע"מ הפנה לע"א 767/87 עמותת "בשערייך ירושלים" נ' מנהל המכס ומע"מ (להלן: "פס"ד ירושלים") ואל הגדרת "מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר" המוגדר בסעיף 1 לחוק כ– "חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי".

לעומת זאת, "עוסק" מוגדר: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי".

מנהל מע"מ החליט לשנות את הרישום של מכבי תל אביב, לפי סעיף 58 לחוק מעוסק למלכ"ר.

בהמ"ש קובע כי אין קונקלוסיביות בהגדרת "מלכ"ר" וכי גוף יכול להיכלל בהגדרה זו וגם יכול להיות מסווג לעניין חלק מפעילותו כ"עוסק".

בפס"ד ירושלים קבע בהמ"ש העליון את הקריטריונים לסיווג כמלכ"ר:

1.        מבחן המטרה וכוונת הרווח- מטרת עיסוקו של החייב במס אינה השגת רווחים, ללא קשר אם בפועל היו רווחים. מבחן עזר לכך עשוי להיות עצם מתן השירות, האם הוא על בסיס התנדבותי והאם המחירים הינם נמוכים בדרך קבע ממחירי השוק.

2.        מבחן חלוקת הרווחים- האם במסמכי ההתאגדות או במסמך אחר נקבע כי לא תתבצע חלוקת רווחים, כי נכסי החייב במס והכנסותיו ישמשו למטרותיו בלבד, והאם בפירוק יועברו נכסיו לידי מלכ"ר דומה ועל כל פנים לא יחולק בין חברי החבר.

3.        מבחן המקורות לגירעון התפעולי- ממאזן החייב עולה גירעון תפעולי, כאשר הוא ממומן בחלקו הניכר מתקציב ממשלתי, ממוסדות ציבור או מתרומותיהם של יחידים. הייעוד של יתרות הכספים בסוף השנה יהיה להמשך הפעילות בלבד.

4.        מבחן מהות הפעילות- מהות הפעילות מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל והפעילות אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים באותו תחום. לכן, הרישום כמלכ"ר לא יביא להפליית אותו מוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים.

5.        מבחן הרישום המוצדק והנפרד- קיימת אפשרות מעשית להפרדה מנהלית וארגונית בין העיסוקים השונים לצורך רישום חלקי.

6.        פגיעה בהכנסות האוצר- התהייה פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר בעקבות השינוי ברישום המבוקש.

ביהמ"ש העליון פסק כי די בחלק מהקריטריונים בכדי להגיע להכרעה ואין צורך בקיום מלוא הקריטריונים (פס"ד הליליס ופס"ד נהרייה ספורט). לעניין הרישום של מכבי תל אביב, מצא בהמ"ש המחוזי כדלהלן:  

1.       מבחן המטרה וכוונת הרווח- המערערת אשר התאגדה אומנם כחברה פרטית אימצה לעצמה את מטרות האגודה והעמותה לשם ניהול ומימוש מטרותיהן. חרף הצהרות המערערת ודבריו של הרצקוביץ בדבר שיקולים כלכליים בעת רכישתה של המערער, לא הוצגו כל הנתונים על פיהם ניתן לבסס מסקנה בדבר פעילות כלכלית רווחית. ההיפך הגמור הוא הנכון.

2.       מבחן חלוקת הרווחים - הדוחות הכספיים של המערערת מלמדים על הפסדים ניכרים ועל כך שפעילותה היא פעילות גירעונית בתקופה הרלוונטית. אלמלא השקעת הבעלים בדרך של הנפקת התחייבות המירה למניות, לא ניתן היה למעשה להמשיך בפעילותה של המערערת. אין למעשה מחלוקת בדבר ההפסדים והגירעון.

3.       מבחן הגירעון התפעולי- הדיון במבחן זה חוזר על הדיון אשר התקיים לעיל אין למעשה מחלוקת בדבר ההפסדים והגירעון.

4.       מבחן מהות הפעילות- במקרה דנן, ככל שקיימת תחרות הרי שהיא קיימת בתחום הספורט ולא במישור העסקי. במערערת אינה מתחרה באחרים בתחום העסקי, שכן רוב החייבים העוסקים בענף הכדורגל מאוגדים כעמותה.

5.       מבחן הרישום המוצדק והנפרד- נטען שפעילות המועדון אינה עצמאית והיא תלויה בפעילות המערערת ולהפך, שכן המערערת מחויבת לתפעל ולתמוך בקבוצה הצעירה. פעילות האגודה והמועדון אשר מסווגות כמלכ"ר, אינה עצמאית ותלויה בעיקרה במערערת, אשר מזרימה אליהם כספים לשם המשך פעילות.

6.       מבחן הפגיעה בהכנסות האוצר- מאחר ואין בפני ביהמ"ש חישוב מספרי אין אפשרות לקביעה חד משמעית בעניין זה עם זאת, מבחן זה איננו מבחן מכריע. 

בכל מקרה, התמונה העולה מבחינת רוב הקריטריונים, היא כי השיקולים נוטים באופן מכריעה לסיווגה של המערערת כמלכ"ר כפי שקבע מנהל מע"מ. בהמ"ש מדגיש כי בהחלט ייתכן כי תאגיד מסוים יהיה רשום כמלכ"ר לעניין מע"מ וכעסק חייב במס הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה. לכל חוק דין משלו ואין בהכרח זהות ביניהם.

תוצאת פסק הדין היא כי לעניין מע"מ הקבוצה תשלם מס שכר ולא תוכל להתקזז במע"מ על הוצאותיה, לעניין מס הכנסה, ככל שיהיו לקבוצה רווחים היא תאלץ לשלם מס על רווחיה, אך נראה שלאור הפסדי העבר אין ממש "חשש" כזה.