הוגשה עתירה לדיון נוסף לעליון בעניין חישוב מס נפרד לבני זוג

הוגשה עתירה לדיון נוסף בבהמ"ש העליון

בעניין חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד

רמי אריה עו"ד רו"ח

השבוע, ביום 13.3.2012 הגיש משרדנו לבית המשפט העליון, עתירה לקיום דיון נוסף (דנ"א 2103/12) בפסה"ד בעניין מלכיאלי, שקורי וכהן שניתן ביום 1.2.2012 וקבע כי לעשרות אלפי בני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם, אין זכות לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם.

בשלב זה עד לבירור העתירה לדיון נוסף, התקבלה בהסכמת פרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב, החלטה על ידי כבוד השופט אלטובייה מגן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה כל ההליכים בעשרות ערעורים התלויים ועומדים בנושא זה, יוקפאו עד שתוכרע הסוגייה בבית המשפט העליון.

בתחילת העתירה, ציינו העותרים, כי ככל הידוע להם, גופים ציבוריים עומדים להצטרף לעתירה זו כידידי בית המשפט, מייד לאחר הגשתה. עד עתה ידוע לעותרים כי בכלל גופים אלו יהיו: "לה"ב" – ארגון הגג של ארגוני העצמאים בישראל, איגוד לשכות המסחר, לשכת יועצי המס בישראל וארגון שדולת הנשים בישראל.

העותרים מבקשים כי בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף בפסק הדין שנתן בעניין מלכיאלי, בעניין זכאות בני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם, לחישוב מס נפרד, כמו כל בני זוג עובדים שאינם עובדים בעסק שבבעלותם, וייקבע כי:

1. יקויים דיון נוסף בעניין מלכיאלי בהרכב שופטים מורחב.

2. בדיון הנוסף ישקול ביהמ"ש מחדש את הסוגייה דנן, וייקבע כי ניתן לפרש את סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה, כמקנה זכות לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף, לחשב את המס על הכנסתם בשיטת חישוב המס הנפרד.

3. לחלופין, כי ככל שבדיון הנוסף, יגיע בית המשפט למסקנה, כי אין לשנות מההלכה שנקבע בעניין מלכיאלי, הרי ייקבע כי ההלכה בעניין מלכיאלי היא פרוספקטיבית בלבד והיא תחול רק מיום מתן פסק הדין בעניין מלכיאלי ואילך.

העתירה כוללת התייחסות לנושאים הבאים:

1. תמצית ההצדקה לקיום דיון נוסף בבית המשפט העליון בעניין זה.

2. ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכה מפורשת קודמת של בית המשפט העליון בעניין קלס.

3. ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכות קודמות של בת המשפט העליון בעניינים דומים.

4. הפרשנות הלשונית של סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה יכולה לאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד בעסק שבבעלותם.

5. התייחסות לאבחנה שבין הדין המצוי לדין הרצוי

6. נקודת האיזון בין עיקרון הוודאות והיציבות לבין "מס אמת".

7. הקביעות בעניין מלכיאלי סותרות מושכלות יסוד של הדין בישראל

8. לחלופין, יש לתת לפסה"ד מלכיאלי תוקף פרוספקטיבי בלבד.

9. סיכום – יש לאפשר לבני זוג העובדים יחד חישוב מס נפרד

תמצית ההצדקה לקיום דיון נוסף בעניין

הדיון הנוסף בעניין דנן, מוצדק בהתאם לדין, באשר מתקיימים לגביו שני התנאים, כל אחד לחוד, המצדיקים את הדיון הנוסף בהלכה החדשה שנקבעה, כדלקמן:

1.1 ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי עומדת בסתירה להלכה קודמת שנקבעה בעניין קלס (ע"א 900/01) הקביעות בפס"ד מלכיאלי סותרות חזיתית את הלכת קלס שניתנה בשנת 2003 על ידי בהמ"ש העליון.

בהלכת קלס נדונה כבר סוגיית שיטת חישוב המס לבני זוג ונקבע כי סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה מאפשר פרשנות דו-משמעית: מחד, כי הסעיף מייצג חזקה חלוטה, מאידך, כי הסעיף מייצג חזקות ניתנות לסתירה. בהלכת קלס בחר בהמ"ש הנכבד בפרשנות השנייה לפיה הסעיף יפורש כסעיף הניתן לסתירה על פי הנימוקים שפורטו שם.

לעומת זאת, בעניין מלכיאלי בחר בהמ"ש הנכבד בפרשנות הראשונה לפיה מדובר בסעיף שהוא חזקה חלוטה. בהמ"ש הגיע למסקנה הפוכה זו, על ידי חלוקת סעיף 66(ד) לפקודה לשני חלקים נפרדים, למרות שלא חל כל שינוי מילולי ולשוני באמור בסעיף 66(ד) לפקודה מימי הלכת קלס בשנת 2003 ועד היום ובכלל בעשרות השנים האחרונות. לא סביר ולא נכון להניח, כפי שמשתמע בעניין מלכיאלי, כי בהמ"ש בעניין קלס לא ידע לחלק את הסעיף לשני חלקים שונים. מדובר באותה לשון של הסעיף שעמד בפני בהמ"ש בעניין קלס כבר אז. טענות הצדדים בעניין קלס נגעו במכלול סעיף 66(ד) לפקודה, ובהמ"ש קבע בעניין קלס כי הסעיף כמכלול הינו חזקה ניתנת לסתירה.

יתרה מזו, המסקנה כי סעיף 66(ד) לפקודה מאפשר חישוב נפרד לבני זוג העובדים ביחד בעסק שבבעלותם נובעת הן מהפרשנות התכליתית והן מהפרשנות הלשונית של הסעיף. הפרשנות הלשונית של המונח "אי תלות" ושל המונח "מקור הכנסה" צריכה לבוא מתוך פקודת מס הכנסה עצמה, כמפורט בסעיף 2 לפקודה, וכפי שפירש נכונה כבוד השופט מגן אלטובייה, בעניין שקורי (עמ"ה 1250/05) בפסק הדין שנתן בערכאה למטה שעליו ערער המשיב לבהמ"ש העליון.

1.2 ההלכה שנפסקה בעניין מלכיאלי הינה בעלת חשיבות ציבורית רחבה ופוגעת בקשיחותה בעשרות אלפי בני זוג העובדים יחד בעסק או חברה או שותפות שבבעלותם. ההלכה שנקבעה נוגעת ופוגעת לא רק בבני הזוג מלכיאלי, שקורי וכהן שעמדו על זכותם לשוויון בנטל המס לעומת בני זוג אחרים שאינם עובדים יחד לפרנסתם. דינם של עשרות אלפי זוגות נשואים העובדים יחד בעסק שבבעלותם, נחרץ בפסק הדין. מדובר בזוגות נשואים העובדים יחד כגון: זוג עורכי דין, זוג בעלי חברה, בעלי חנות בקניון, אדריכלים, סוכני ביטוח, בעל מוסך ואשתו העובדת איתו כמנהלת החשבונות של המוסך ורבים אחרים, שכל "עוונם" הוא בכך שהם בחרו להינשא ולחיות יחד ולעבוד יחד.

לפס"ד בעניין מלכיאלי יש השלכות רחבות היקף על מיסוי זוגות אלו ויביא לפגיעה בהכנסתם בהיקף של עד כ- 50,000 ₪ לשנה נטו, זאת לעומת זוגות נשואים שאינם עובדים יחד לפרנסתם בעסק שבבעלותם, אלא במקומות עבודה נפרדים. פגיעה שהיא לא בצדק ולא בדין.

עניין מלכיאלי יוצר הלכה קשה הפוגעת בכל בני זוג העובדים יחד בעסק משותף, בניגוד לעקרונות העל של יעילות כלכלית, משפחתית, קניינית ולחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד האדם וחירותו, העומדים כעקרונות על במשפט הישראלי.

לפסק בעניין מלכיאלי תוצאות קשות לא רק בסוגיה הספציפית של שיטת חישוב המס לזוגות העובדים יחד, הקביעות שבו סותרות חזיתית קביעות בפסקי דין קודמים שניתנו בבית המשפט העליון, הן קביעות באופן ישיר בסוגית חישוב מס מאוחד או נפרד לבני זוג העובדים יחד בעסק/חברה שבבעלותם והן קביעות בסוגיות רבות נוספות בהן קבע בית המשפט העליון בעבר, בעשרות פסקי דין שונים, כי הוראות חקיקה אנטי תכנוניות ספציפיות בפקודת מס הכנסה ובתקנותיה הן חזקות ניתנות לסתירה.

פסק הדין שנקבע בעניין מלכיאלי יצר הד ציבורי רחב היקף, בהיותו בעל השפעה רבה על ציבור רחב של הזוגות הנשואים העובדים יחד. הד תקשורתי זה קיבל ביטוי במאמרים ודעות מומחי מס בישראל, בעיתונות הכתובה, בתקשורת ברדיו, בכנסים שנערכו לגביו.

אשר על כן, מבקשים העותרים מבית המשפט העליון כי יקיים דיון נוסף בפסק הדין שנתן בעניין מלכיאלי, שיצר אפליית מיסוי בינם ובני זוג אחרים העובדים יחד בעסק שבבעלותם, לעומת בני זוג אחרים שאינם עובדים יחד באותו עסק, בהרכב שופטים מורחב.

העותרים מבקשים כי בדיון הנוסף ישקול ביהמ"ש מחדש את הסוגייה דנן, וייקבע כי ניתן לפרש את סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה, כמקנה זכות לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף, לחשב את המס על הכנסתם בשיטת חישוב המס הנפרד.

לחלופין , מבקשים העותרים, כי ככל שבדיון הנוסף, יגיע בית המשפט למסקנה, כי אין לשנות מההלכה שנקבע בעניין מלכיאלי, הרי ייקבע כי דין ההלכה בעניין מלכיאלי הוא פרוספקטיבי בלבד והיא תחול רק מיום מתן הפסק בעניין מלכיאלי ואילך.

לשם גילוי נאות, משרד עו"ד ורו"ח רמי אריה, מייצג את העותרים בעתירה לדיון נוסף האמורה במאמר זה, למידע נוסף - rami@ralc.co.il ,

אתר מיסים ועסקים www.ralc.co.il