מענקים פטורים ממס – יש לקחת בחשבון רק מענקים פטורים ממס ששולמו עד 32 שנים שקדמו לגיל הזכאות דהיינו "ללכת אחורנית" 32 שנים מיום 01.05.2012 =">01.05.1980 יוצא אם כך שיש לחשב מענק פרישה פטור ממס ששולם בגין תקופת העבודה 01.05.1980-01.05.2007 =">" 27 שנים. 27 * 10,220 =">" 275,940.
• יתרת ההון הפטורה ממס – 43.5% * 8,190 * 180 בניכוי 275,940 * 1.35 =">" .268,758
• יתרת הפטור ממס לקצבה – 268,758 מחולק ב- 180 =">" 1,493 ₪ לחודש.
נוסחת השילוב הישנה
• מענק פטור ממס לכל שנת עבודה – 10,220
• קצבה מזכה – 8,190.(10,000 > 8,190)
• סכום כולל – 18,410.10,220 + 8,190 =
• הפרש – 10,220.18,410 – 8,190 =
• פגיעה בפטור ממס לקצבה – 10,220.* 8,190 מחולק ב- 18,410 =">" 4,547.
• הפגיעה בפטור ממס לקצבה (4,547) גבוהה מהפטור ממס לקצבה שמגיע בשנת 2012 לפי החוק החדש (43.5% * 8,190 = 3,563) ולכן באפשרות זו כלל לא יוותר פטור ממס לקצבה.
מסקנה
היחיד יבחר להחיל את הוראות נוסחת השילוב החדשה כי יוותר לו פטור ממס של 1,493 ₪ לחודש.
היוון קצבה מזכה – סעיף 9א(ה)(1) לפקודה
1. ניתן פטור ממס להיוון קצבה מזכה עד לסכום השווה ל- 67% * תקרת קצבה מזכה * מכפיל ההמרה להון.
2. אם לא נתקבלו מענקים פטורים ממס – פטור ממס עד לסכום כולל השווה ל- 167% * תקרת הקצבה המזכה * מכפיל ההמרה להון.
3. אם נתקבלו מענקים פטורים ממס – פטור ממס עד לסכום כולל השווה ליתרת ההון הפטורה ממס.
4. את הבקשה לפטור ממס בשל ההיוון יש להגיש עד 90 יום מהיום שבו ניתן לראשונה פטור ממס לקצבה המזכה.
5. מהפטור ממס שמגיע לקצבה לאחר ההיוון יש להפחית את הסכום הפטור ממס שנתקבל בהיוון כשהוא מחולק במכפיל ההמרה להון. זאת כדי למנוע כפל פטור ממס – גם לקצבה המהוונת וגם לקצבה החודשית לאחר ההיוון.
היוון קצבה מוכרת – סעיף 9א(ה)(3) לפקודה
1. ניתן פטור מוחלט ממס להיוון קצבה מוכרת, עד לסכום השווה ל- 67% * תקרת קצבה מזכה * מכפיל ההמרה להון. דהיינו, על חלק זה שבהיוון קצבה מוכרת לא יוטל מס גם על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון.
1.1. אולם, אם הקצבה המוכרת המהוונת גבוהה מ- 67% * תקרת קצבה מזכה, אזי רק על היוון הקצבה המוכרת העולה על 67% * תקרת קצבה מזכה יוטל מס על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון.
1.2. אני מניח שמטרת הנחיה זו הנה להשוות את אופן המיסוי בין מי שמהוון קצבה מזכה פטורה ממס לבין מי שמהוון קצבה מוכרת באותו הגובה בדיוק. בשני המקרים לא יוטל מס על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון.
2. במקרה ונתקבלו מענקים פטורים ממס, יש לחלק את הסכום המהוון לשני סכומים:
2.1. הסכום הראשון הנו פטור ממס והוא שווה ליתרת ההון הפטורה ממס. כזכור יתרת ההון הפטורה ממס הנה תוצאת נוסחת השילוב החדשה שמושפעת ממענקים פטורים ממס שנתקבלו. יוצא כי נוסחת השילוב החדשה מתייחסת גם להיוון של קצבה מוכרת, אך זאת רק לעניין חישוב מרכיב הרווח היחסי שבהיוון שחייב במס בשיעור 15% ולא מעבר לכך.
2.2. הסכום השני הנו יתרת הסכום שמתקבל בהיוון. על סכום זה יוטל מס רק על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון והקרן תהא פטורה ממס.
3. חשוב להדגיש שמי שמקבל קצבה מוכרת באופן שוטף לא מושפע כלל ממענקים פטורים ממס ששולמו ובמקרה שכזה כל הקצבה המוכרת תהא פטורה ממס, ללא תקרה.
דוגמא
יחיד עבד 40 שנים ופרש בשנת 2012 בגיל 67 (גיל פרישה = גיל זכאות). משכורתו האחרונה היתה 50,000 ₪. קיבל מענק פרישה בסך 360,000 ₪ בגין 40 שנות עבודה. כמו-כן מקבל קצבה מפוליסת ביטוח לקצבה בסך 20,000 ₪ לחודש. הקצבה המוכרת שנובעת מתשלומים פטורים הנה 8,000 ₪. תשלומים פטורים הנם 1,000,000 ₪. היתרה הצבורה הנה 1,440,000 ₪. מעוניין להוון קצבה מוכרת של 5,000 ₪. סכום ההיוון הנו 900,000 ₪.
· המקדם => 35% * 8,190 *80 מחולק ב- 11,9501.35 = 32 * .
· מענקים פטורים ממס <= 360,000 * 32/40 = 288,000 ₪ (יש לקחת רק מענק פטור ממס ששולם עד 32 שנים שקדמו לגיל הזכאות).
· יתרת ההון הפטורה ממס =">" 43.5% * 8,190 * 180 בניכוי 288,000 * 1.35 = 252,477 ₪.
· קצבה מוכרת מהוונת פטורה לחלוטין ממס =">" 252,477 ₪. דהיינו, על חלק זה שבהיוון לא יוטל מס גם על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון.
· קצבה מוכרת מהוונת שבגינה יוטל מס רק על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון =">" 252,477 – 900,000 = 647,523 ₪.
· מרכיב הרווח היחסי שעליו יוטל מס =">" 647,523 * (1,000,000 – 1,440,000) / 1,440,000 = 197,854 ₪.
· מסקנה => מתוך קצבה מהוונת של 900,000 ₪, קרן בסך 702,146 ₪ פטורה לחלוטין ממס ורווח בסך 197,854 ₪ חייב במס בשיעור 15%.
· מס שיוטל על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון =">" 197,854 * 15% = 29,678 ₪.
· יתרת הפטור ממס לקצבה מוכרת על בסיס חודשי =">" 5,000 – 8,000 = 3,000 ₪.
קצבה מוכרת לאחר פטירה – סעיף 9א(ו) לפקודה
1. מי שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת – יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו.
2. תשלומים פטורים שנצברו לעמית שנפטר ערב פטירתו וכן ריבית ורווחים עליהם, שהועברו לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש או של מוטב, לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס ובלבד שנמשכו כקצבה חודשית. אולם אם ביקשו היורש או המוטב להוון אותם יחולו אותן ההוראות אך לעניין זה יראו כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים שהיו בקופה ערב הפטירה ולא מעבר לכך.
3. יחיד שנפטר לאחר שהחל לקבל קצבה מוכרת והיו בתנאי הקופה הבטחה למינימום תשלומים ליורשים, יראו ביתרת התשלומים ליורשים כקצבה מוכרת או קצבת שאירים, לפי העניין. אם היורש ביקש להוון את יתרת התשלומים המגיעים לו יוטל מס רק על מרכיב הרווח היחסי שבהיוון.
משיכה שלא כדין – סעיף 87 לפקודה
1. מעתה יחולו הוראות החוק החדשות על היוון קצבה כפי שתוארו בהרחבה בחוזר זה.
2. המשמעות הנה כי ניתן להוון קצבה גם מתגמולים שהופרשו מינואר 2000 לקופות גמל לקצבה וכי הדבר לא ייחשב למשיכה שלא כדין =">" לא יוטל קנס בשיעור של 35%.
3. אולם יש לזכור כי לפי תיקון 3 לחוק קופות הגמל היוון קצבה אפשרי רק אם הקצבה שתיוותר לאחר ההיוון לא תפחת מסכום קצבה מזערי הקבוע בחוק.
הפרשי קצבה – סעיף 8(ג)(1) לפקודה
מי שזכאי להפרשי קצבה מכל סיבה שהיא יהיה רשאי לפרוס את הסכום החד-פעמי שיקבל בגינם, בדומה לפריסה של הפרשי שכר הקבועה בסעיף 8(ג)( 1) לפקודה, לתקופה שאינה עולה על 6 שנים המסתיימת בשנה שבה קיבל אותם.
פטור ממס לקצבת שאירים – סעיף 9(6ו) לפקודה
1. קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים – פטורה ממס.
2. תשלומים פטורים – כהגדרת תשלומים פטורים בסעיף העוסק בפטור ממס לקצבה מוכרת )עמוד 2 לחוזר זה).
3. קצבת שאירים שאינה נובעת מתשלומים פטורים, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מפנסיה תקציבית – פטורה ממס עד תקרת קצבה מזכה. המשמעות הנה שאין יותר הבחנה בין קצבת שאירים המשתלמת לפי חוק או הסכם קיבוצי לבין קצבת שאירים אחרת שאינה כזאת.
4. שאירים לעניין זה:
4.1. בן-זוג בעת הפטירה, לרבות הידוע בציבור כבן- זוג המתגורר עמו.
4.2. ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ וכן ילדו של בן-זוג, שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח- יד.
4.3. הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח-יד.
בעלי שליטה – סעיף 32(9) לפקודה
1. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה לפיצויים – עד 11,950 ₪ לשנה (996 ₪ לחודש).
2. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה לקרן השתלמות – עד 4.5% משכר שנתי עד 188,544 ₪ (15,712 ₪ לחודש).
3. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה למרכיב התגמולים בקופת גמל לקצבה – לא תוטל יותר מגבלה להוצאה הנ"ל וההפרשה בגין בעל שליטה תהא מותרת לחברה כמו עבור כל שכיר אחר בישראל.
4. ההוצאה המותרת בגין קצבה שתשלם חברה לבעל שליטה או לקרובו תוגבל בקצבה בגובה משכורתו הממוצעת בכל תקופת העבודה * 1.5% לכל שנת עבודה בחברה.
פטור ממס לקצבה אחרת – סעיף 9ב
יוענק פטור ממס בשיעור 35% מקצבה, ללא תקרה, לקצבה שמקבל יחיד או שאיר ושאינם זכאים לפטור ממס לפי סעיפים 9א או 9(6ו) לפקודה. דומה מאוד למצב היום.
העברת כספי פיצויים של עובד שפרש – סעיף 23 (א)( 2א) לחוק הפיקוח
ניתן להעביר כספי פיצויים מקופת גמל לא משלמת לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על- שם העמית, ובלבד שלחשבון החדש לא ניתן להפריש כספים חדשים ונוכה מס כדין מחלק הפיצויים החייב במס.
העברת כספים של עובד שנפטר – סעיף 23 (א)( 2ב) לחוק הפיקוח
1. ניתן להעביר כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על- שם המוטב, ובלבד שלחשבון החדש לא ניתן להפריש כספים חדשים.
2. לעניין דיני המס בלבד, מוטב שלא ימשוך או יעביר את הכספים כאמור לעיל בתוך 3 חודשים ממועד פטירת העמית, יראו אותו כמי שהעביר אותם לחשבון חדש כאמור לעיל.
ריבית ורווחים מקופה לא משלמת לקצבה – סעיף 3(ה43))לפקודה
1. ריבית ורווחים שקיבל יחיד מהכספים הבאים ייחשבו להכנסה מריבית והם יהיו חייבים במס בעת המשיכה בלבד:
1.1. כספי פיצויים שהועברו על-ידי עמית מקופת גמל לא משלמת לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על-שם העמית, ובלבד שלחשבון החדש לא ניתן להפריש כספים חדשים ונוכה מס כדין מחלק הפיצויים החייב במס.
1.2. כספים שהועברו על- ידי מוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על-שם המוטב, ובלבד שלחשבון החדש לא ניתן להפריש כספים חדשים.
2. הפרשי ההצמדה שנצברו על כספים אלה יהיו פטורים ממס. דהיינו, רק הריבית הריאלית חייבת במס.
3. שיעור המס שיוטל על הריבית הריאלית לפי סעיף 125 ג(ב) לפקודה – 25%
תחילה, תחולה והוראות מעבר
1. ככלל, תחילתו של החוק החדש ביום 01.01.2012 והוא יחול על קצבה המשתלמת מיום 01.01.2012 ואילך.
2. תחילתו של סעיף 8(ג)( 1) לפקודה (שעוסק בפריסת הפרשי קצבה) ביום 01.01.2011 והוא יחול על הפרשי קצבה המשתלמים מיום זה ואילך.
3. תחילתו של סעיף 9א(ו) לפקודה (שעוסק בקצבה מוכרת לאחר פטירה) ביום 01.01.2013 והוא יחול לגבי יחיד שנפטר מיום זה ואילך.
4. סעיף 23 (א)( 2א) לחוק הפיקוח (שעוסק בהעברת כספי פיצויים של עובד שפרש) יחול על עובד שפרש מיום 01.01.2012 ואילך.
5. סעיף 23 (א)( 2ב) לחוק הפיקוח (שעוסק בהעברת כספים של נפטר) יחול על מוטב של עמית שנפטר גם לפני מועד פרסום החוק ברשומות.
6. נוסחת השילוב החדשה תחול על יחיד שהגיע לגיל הזכאות ביום 01.01.2012 ואילך. מי שהגיע לגיל הזכאות לפני יום 01.01.2012 , יחולו עליו הוראות נוסחת השילוב לפני התיקון. להזכירכם, גיל הזכאות הנו גיל הפרישה או הגיל שבו היחיד החל לקבל קצבה מזכה, לפי המאוחר מבניהם.
7. אם יחיד קיבל מענק פטור ממס לפני יום 01.01.2012 והוא לא הגיע עדיין לגיל הזכאות ביום 01.01.2012 , תחול עליו נוסחת השילוב החדשה. אולם, הוא רשאי לבקש מפקיד השומה תוך 90 יום ממועד הגיעו לגיל הזכאות כי רצונו להחיל את הוראות נוסחת השילוב הישנה והיא תחול גם על מענקים פטורים ממס שיקבל לאחר יום 01.01.2012
8. אם יחיד קיבל מענק פטור ממס לפני יום 01.01.2012 והמענק הפטור ממס לא היה נלקח בחשבון לנוסחת השילוב הישנה הוא גם לא יילקח בחשבון לנוסחת השילוב החדשה.
9. לעניין היוון קצבה מזכה לפי הפטור החדש נקבע כי את הבקשה לפטור ממס בשל ההיוון יש להגיש עד 90 יום מהיום שבו ניתן לראשונה פטור ממס לקצבה המזכה. אולם, אם יחיד קיבל פטור ממס לקצבה מזכה לפי סעיף 9א לפקודה לפני מועד פרסום התיקון ברשומות הוא יהיה רשאי להגיש בקשה כאמור לפקיד השומה בתוך 90 יום ממועד פרסום התיקון ברשומות.