המלחמה בהון השחור

המלחמה בהון השחור

איריס שטרק, רו"ח

הדרישה לצדק חברתי, באה לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים. תחום בו חוסר השוויוניות זועק הוא בתשלום מס אמת, הנדרש מכל אזרח בישראל. העובדה שיש רבים, שאינם משלמים ומעלימים מיסים, פוגעת במדינה ובאזרחיה, ובציבור משלמי המס הנושא בנטל הכבד.

לפיכך, המלצתה של ועדת טרכטנברגלהילחם בתופעה זו, המושרשת זה שנים רבות, היא ניסיון אמיץ לשים קץ, גם אם באופן חלקי, למצב זה. הוועדה המליצה להקים צוות למלחמה בהון השחור שהמלצותיו ישולבו בתקציב המדינה לשנת 2013. כמו כן המליצה לשקול החמרה באמצעי הענישה הקיימים על עבירות מס. יש לקוות שהמלצות הועדה ייושמו במלואן.

החשיבות של המלחמה בהון השחור היא הן בהיבט החברתי נורמטיבי, לפיו על כולם לשאת בנטל ומי שמעלים מס מפר חוק ופוגע בחברה ולפיכך ייענש. בנוסף לכך, בהיבט המעשי לפיו גבייה חלקית של עשרה אחוז בלבד מההון השחור יכולה להגיע לכדי עשרה מיליארד שקל בשנה , זאת לפי התחשיב שהיקף ההון השחור מגיע לכמאה מיליארד שקל בשנה ויש המעריכים אף יותר מכך.

על פי נתוני הבנק העולמי, היקף ההון השחור במשק הישראלי מגיע לכ- 23 אחוז מהתמ"ג . לכן, הצלחה גם בגבייה חלקית, תביא לתוספת משמעותית לתקציב המדינה. אלו הם משאבים שיכולים לסייע בפתרון בעיות התקציב בכל המערכות החיוניות למדינה בכלל זה ביטחון, חינוך, בריאות, תשתיות ועוד. בראייה ארוכת טווח, במידה והעמקת הגבייה וצמצום ההון השחור יצלחו, אפשר להעריך שתתאפשר גם הורדת מיסים מסוימת לכלל הציבור.

ההחלטה של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ להוסיף 700 תקנים לרשות המיסים למטרה זו של מלחמה בהון השחור, היא מבורכת. יחד עם זאת, על מנת להתמודד עם אתגר מורכב זה, יש לדעתי להכפיל את תוספת התקנים ואף יותר מכך ולהגיע לתוספת של כ 2,000 תקנים. כיום, ללא ייעוד המשאבים הייחודי למלחמה בהון השחור, כמות הנישומים הנבדקת היא כ 2 אחוז בלבד מסך התיקים. זהו אחוז קטן ביותר. בהתחשב במשימה החדשה וכן בדרישות להקטנת הבירוקרטיה ושיפור השירות, אין ספק שיש משמעות למספר רחב היקף של תקנים חדשים.

הפניית המשאבים צריכה להתמקד במעלימי המס. אחת המשימות המורכבות היא להתמודד עם המגזרים שעד כה לא ניגשו אליהם מסיבות שונות, ובעיקר בשל הצורך בהבנת קהלים אלה, הכשרתכוח אדם ייעודי והקושי בגבייה. עליהם נמנים המגזר הערבי והמגזר החרדי. חבות המס חלה על כולם והגיעה השעה להפעיל גבייה מסודרת גם בקרב מגזרים אלה.

בנוסף, יש לבדוק בקרב מי מבעלי ההון או החברות שבשליטתם, בחרו בתכנוני מס אגרסיביים ויצירתיים, המאפשרים להם לא לשלם מס או לשלם הרבה פחות. ברובד זה היקף ההתחמקות ממס הוא בסדרי גודל נרחבים, המיוחס לפעילות בארץ וכן לגבי ניהול הנכסים שלהם בחו"ל.

תקוותי היא שרשות המיסים לאתנקוט בדרך הקלה ובמקום להתמודד עם אתגרים אלה, תפנה את המשאבים לנבור במאגרים הקיימים בקרב נישומים הממלאים אחר החוק ומשלמים מס כדין.

לאחרונה, מקדם משרד המשפטים הצעת חוק לפיה, ידרשו עורכי דין ורואי חשבון לדווח על פעילויות ברכוש הלקוח, דוגמת קנייה ומכירה של עסקים או נדל"ן, ניהול נכסים, ניירות ערך וכדומה, זאת על מנת למגר את תופעת הלבנת ההון. ההצעה עוררה הדים וזכתה להתנגדות תקיפה של לשכת עורכי הדין. לטעמי, יש למצוא את הדרך בה אנו כרואי חשבון יכולים לסייע במאבק גם בחזית זו. זוהי מדיניות מקובלת במדינות אירופאיות רבות, כך שעלינו להתייצב בשורה של המדינות המתקדמות. יש לפעול נגד התופעה לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. כפי שמצאו פתרון לסוגיות הרגישות בדרישה זו במדינות השונות, ניתן לאמץ שיטות אלה אצלנו.

תחילת יישומו של מס ההכנסה השלילי לגבי השנה החולפת, תורם לראייה החברתית של נטל חלוקת המס. צעד זה, מסייע לראות את העובדה שמדיניות המס מתחשבת באוכלוסיות הזקוקות לסיוע ומעודדת יציאה לעבודה, אולם מול מעלימי המס ננקטת יד קשה.יחד עם זאת, במקביללמדיניות של אכיפה נוקשה וענישה מחמירה, יש לפעול במישור של מהלך הסברתי, המבטא את היתרונות בתשלום מס אמת הן במישור האישי והן במישור הלאומי.

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת שטרק את שטרק רו"ח, סגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל ,מומחית בתחום המיסים