דוחות 2011 - ההשפעה של תיקון 16 בקביעת שכר בעלי השליטה

דוחות 2011 - ההשפעה של תיקון 16 בקביעת שכר בעלי השליטה

איריס שטרק, רו"ח

בימים אלה, עם השלמת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של שנת 2011 ולצידם, פרסום הדירוגים המוכרים של שיאני השכר השונים, ניתן היה לצפות לתחילת השפעתו של תיקון 16 לחוק החברות. החוק אשר אושר במהלך השנה שעברה, מתייחס לקביעת שכר בעלי השליטה, בני משפחותיהם ובכירים בחברות.

בשנים האחרונות חזינו בקפיצות שכר הבכירים לרבות בעלי השליטה בחברות ובני משפחותיהם. כיום, אפשר לומר שעצם החקיקה היא המעצור הראשון בפני התרחבותה של התופעה וקריאת כיוון לעשיית סדר בתחום, שהיה בלתי מפוקח ונתון להשפעתם המהותית של בעלי השליטה. כאשר במקרים רבים, השכר נקבע ללא קשר מובהק בין ביצועי החברות ו/ או לכישורי הסף של בני המשפחה, לגובה השכר.

תיקון 16 לחוק החברות, דורש תמיכת רוב בלתי נגוע בעסקאות עם בעל השליטה וקרוביהם ובכך, למעשה מחזק את יכולתם של בעלי מניות המיעוט ובכלל זה הגופים המוסדיים, למנוע עסקאות שאינן לטובת החברה וכן, כולל את הפיקוח על הסכמי השכר והניהול, המחייבים אישור כל שלוש שנים.

תיקון זה מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות מערביות, שהחילו כללים מגבילים על שכר בכירים. לדוגמא, בארה"ב לא מכירים בהוצאת שכר שהינה מעבר למיליון דולר כהוצאה מוכרת. בנוסף, החל מינואר 2011 אימצו את מדיניות Say on Pay המוגדרת כהצבעת ייעוץ, המאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים, אם כי אינה מחייבת את הדירקטוריון. כמו כן, החל מ 2010 תקנות ה SEC מטילות חובת גילוי מורחבת על תנאי השכר של הבכירים. בנורבגיה, שבדיה והולנד קיים מנגנון ה Say on Pay שהינו מנגנון המחייב את הנהלת החברה לקבל עמדת בעלי המניות. גם אוסטרליה וגרמניה הנהיגו מנגנונים המאפשרים בקרה ופיקוח של בעלי המניות או מועצה מפקחת על הדירקטוריון.

העולם מכיר בצורך לפקח ולהגביל ולא להותיר ל"יד הנעלמה" חופש מוחלט.

לתיקון 16 לחוק החברות היו השלכות שונות לגבי התנהגותם של בעלי השליטה. בכלל זה, ניתן להצביע על מספר מגמות. בעלי שליטה שקיבלו עליהם את מהותו של החוק וערכו תיקון של השכר כלפי מטה או לחילופין כאלה שהחליטו לוותר על השכר כולו או כאלה שבחרו לעבוד רק על בסיס תגמול לפי ביצועים.

תופעה אחרת היא בעלי שליטה, הבוחרים להתפטר מתפקידם בחברה ולהרוויח את חצי השנה של ההודעה המוקדמת, בה משולם השכר הקיים ולא שנדרש לכך, אישור האסיפה הכללית.

בנוסף, ישנם גם בעלי שליטה המנסים לעקוף את תיקון החוק, אשר מחד, השפיע על התפטרותם של בני משפחה מהדירקטוריון, אולם מאידך לעיתים בעל השליטה מציב את בני משפחתו בתפקידים בכירים בחברה כמנכ"לים או סמנכ"לים ובכך, נמנעים חלק מהאישורים המיוחדים הנדרשים עפ"י חוק.

כיצד בעל שליטה יכול להתמודד בחברה ציבורית שיש בה כעשרה בני משפחה שמקבלים שכר נאה והטבות במאות אלפי שקלים בשנה. הפתרון הוא לוותר על תפקיד יו"ר הדירקטוריון ולייצר לעצמו, משרה חדשה מנהל עסקים ראשי. פתרון נוסף, בעל השליטה המכהן בתפקיד יו"ר, יכול להחליט למנות עצמו במקום יו"ר למנכ"ל משותף. כך מנכ"ל החברה מוצא עצמו בתפקיד משותף עם בעל השליטה שכיהן קודם לכן כיו"ר. מאחר והחוק אינו אוסר על בעל שליטה לכהן כמנכ"ל, הרי שמשחק הכיסאות המוזיקליים מאפשר אמצעי נוסף לעקיפת התיקון לחוק.

בעיה נוספת, העולה מפתרונות מסוג זה, היא שחברה ציבורית נאלצת לאייש את משרת יו"ר הדירקטוריון שהתפנתה, בשכר ראוי. תשלומי השכר הם כאמור על חשבון הציבור. לכך התייחס כבוד השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי ואמר כי לא הייתה בחקיקה כוונה להכביד על כיס החברה וציין כי אין לו ספק שהמחוקק יתערב מהר כדי למנוע תופעות כאלו.

יישומו של תיקון 16 לחוק החברות, משקף שינוי תפיסתי באשר לפיקוח ובקרה על בעלי השליטה. יחד עם זאת, בשל היותו חוק חדש יש להיערך עם הכלים המתאימים על מנת לחסום ניסיונות עקיפה.

יש להבטיח כי דירקטוריון החברה יהווה חסם אמיתי להשתוללות השכר, לרבות הצורך בקביעת תקרה גם למרכיבים המשתנים וזאת, במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים של החברה. כך, לא יסתכנו חברי הדירקטוריון ,ועדת הביקורת וועדת הגמול, בעמידה מול תביעות מוצדקות שלא יוכלו לתת הסברים נאותים לנעשה. זוהי הגנה שתבטיח שכר נאות והולם על פי הביצועים ותמנע מתן בונוסים בשנות ההפסד, למעט מצבים בהם נקבעו אמות מידה ראיות להליכים מהותיים של ממוש במסגרת תכנית הבראה.

יש להמשיך ולפעול על מנת להחיל מגבלות דומות על ידי החברות על בכירים שהינם שכירים בחברה, על מנת שהשכר יבטא קשר בין התגמול לבין מדיניות החברה, רווחיה, מדיניות ניהול סיכונים מחושבת, התחשבות בביצועים ארוכי טווח של החברה, שמירת יחס בין שכר הבכירים לממוצע השכר בחברה וכדומה. בנוסף, על מבנה התגמול לשקלל באופן רציונלי את הרכיבים השונים של שכר קבוע, בונוסים ואופציות.

לחלק מהאמור יש מענה הולם במסגרתן של המלצות "ועדת נאמן" להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, שאושרו לאחרונה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ויוגשו בקרוב לכנסת. ההמלצות כוללות את הדרישה לאישור פרטני של שכר המנכ"ל, כאשר ממנו יש לגזור את שכר שאר הבכירים בחברה. בשלב זה, המהלך העיקרי שמתבצע ע"י החברות הוא מתן נימוקים יצירתיים ומפורטים, אך לא רלוונטיים, להצדיק את משכורות העתק.

לסיכום, כניסתם לתוקף של כלי פיקוח ואכיפה על שכר בעלי השליטה והבכירים בחברות ציבוריות , בהחלט מבשרים על שינוי מהותי בתחום זה, שעיקרו יצירת קשר בין מרכיבי השכר לבין ביצועי החברה ויצירת תרבות ארגונית חדשה במשק הישראלי, שימנעו כשלי שוק הקיימים כיום ולראיה, גובה השכר החריג בחברות רבות שנמצאות כיום בהסדרי אגח .חברות שלא ישכילו לאמץ את החקיקה וינסו לעקפה בדרכים יצירתיות כאלה ואחרות, יפגעו בהישגי החברה וביכולתה לשרת את בעלי המניות באופן הטוב ביותר.

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רו"ח, דירקטורית בחברות מובילות וסגנית נשיא לשכת רו"ח. מרצה בנושא ניהול דירקטוריונים.