הגבלת עישון במקום עבודה

הגבלת עישון במקום עבודה

הילה פורת, עו"ד

ביום 11.7.2012 נכנס לתוקף הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012, אשר קובע , בין היתר, כי אסור לעשן במקום עבודה, למעט בחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום.

עפ"י חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק), חל איסור על אדם לעשן במקום ציבורי. בתוספת לחוק, בה מפורטים המקומות הנחשבים כ"מקום ציבורי", לעניין החוק, מנוי גם –

מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים.

מקום עבודה - כל מקום בבנין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים, ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11 לחוק.

חובות המחזיק של מקום ציבורי

החוק קובע כי המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) לחוק (איסור עישון) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.

מחזיק – המחזיק למעשה של מקום ציבורי, כבעלים, כשוכר, או בכל אופן אחר.

עוד נקבע, כי יראו את המחזיק של מקום ציבורי שמילא אחר הוראות אלה, אם הוכיח כי עשה את כל אלה:

1. פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) לחוק.

2. התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח (שוטר וכן עובד של רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין חוק זה), על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה 1 לעיל, נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות.

העובר על הוראות אלה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (קנס עד 75,300 ₪ נכון לחודש 6/2012).

איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי

החוק קובע כי המחזיק של מקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו.

"מאפרה" – כלי המיועד לשמש להשלכת אפר ושיירי מוצרי טבק לתוכו.

העובר על הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז –1977 (קנס עד 14,400 ₪ נכון לחודש 6/2012).

אחריות נושא משרה בתאגיד

החוק קובע כי נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי (להלן – תאגיד), חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיפים 2, 2א ו-2ב (קביעת שלטים המורים על איסור עישון, חובות המחזיק, איסור הצבת מאפרה), בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.

נעברה עבירה לפי סעיף 2, 2א או 2ב לחוק, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

נושא משרה – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.

המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (קנס עד 14,400 ₪ נכון לחודש 6/2012).

שיעור קנסות

החוק קובע כי על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".

לאתר האינטרנט של עו"ד הילה פורת: http://www.hilaporat.co.il