גמול לתובע בתביעה ייצוגית חייב במס הכנסה

גמול לתובע בתביעה ייצוגית חייב במס הכנסה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 12.8.2012 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"א 1834/07 חיים קרן נ' פקיד שומה גוש דן, כי גמול שמקבל תובע ייצוגי במסגרת פסק דין או פשרה בתביעתו, הוא הכנסה החייבת במס, כדלקמן:

1.       במהלך שנת 1999 גילה המערער טעות בחשבונות הטלפון הנייד שלו שהופקו על ידי חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "סלקום" או "החברה"): למרות שחויב מראש בגין שירותים נלווים שמספקת החברה, זו גבתה במסגרת החשבון גם את ההפרש הנובע מעליית מחיר השירותים הנ"ל לכל תקופת החשבון. בשנת 2000 הגיש המערער, באמצעות משרד עורכי דין, תביעה כנגד סלקום ובמקביל הגיש בקשה לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית. לאחר משא ומתן שניהלו ביניהם, גיבשו הצדדים הסדר פשרה לפיו תשלם סלקום לכל התובעים המיוצגים פיצוי בסך כולל של 7,137,000 ₪. בגין פועלו כתובע מייצג קיבל המערער מתוך הסכום הכולל סך של 593,798 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.       המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלה: האם יש לראות את התשלום שקיבל המערער כהכנסה מעסק או מעסק אקראי לפי הוראת סעיף 2(1) לפקודה, או לחלופין מכל מקור אחר המנוי בסעיף 2 לפקודה, או לחלופין כרווח הון או לחלופין כהתעשרות החייבת במס כפי שטען המשיב, או שמא כתקבול ללא מקור, אשר כולו או רובו הינו "פרס" הפטור ממס הכנסה, כפי שטען המערער.

3.       בהמ"ש קובע כי תובע ייצוגי המגיש תביעה ייצוגית לפי סעיף 2 לחוק, הינו מעין יזם (quasi promoter). התובע המייצג "מניע" את התביעה – מוציא אותה לדרכה, מקדמה, וזאת במטרה להיטיב את נזקו וכן לזכות בגמול עבור פועלו. התובע המייצג הוא בחר לקחת על עצמו את התפקיד לקדם עבור עצמו ועבור שאר חברי הקבוצה את התובענה על כל המשתמע מכך – כאשר ברקע ניצבת האפשרות (אשר בעקבותיה קמה הציפייה הלגיטימית) לעשיית רווח כלכלי בדמות הגמול האמור.

4.       בהגישו את התובענה הייצוגית לוקח על עצמו התובע המייצג תפקיד המחייב לשאת בטרחה מסוימת, וכן ליטול סיכונים אחדים. ראשית, באם לא תאושר התובענה, או באם תידחה, מסתכן התובע המייצג בנשיאה בעול הוצאות ההליך של הנתבע. שנית, נושא התובע המייצג בעלויות הכרוכות בניהול התובענה, דוגמת תשלום לעדים מומחים. שלישית, התובע המייצג נדרש להשקיע זמן וטרחה הכרוכים בהוצאת ההליך לדרכו ולעיתים אף בניהולו. רביעית, התובע המייצג אף חשוף ל"הוצאות רגשיות", שעיקרן תעצומות נפש הכרוכות בניהול ההליך הייצוגי כנגד גוף רב עוצמה.

5.       מתוך הסקירה לעיל, נקל להבין מדוע קבע המחוקק מנגנון הנועד לאפשר לבית המשפט לפסוק – זאת במופרד מהסכום שנפסק לטובת התובעים בתובענה גופה – גמול לתובע המייצג.

6.       בית המשפט המחוזי קבע כי התקבול במקרה הנוכחי – הגמול הנפסק לתובע המייצג – מהווה "הכנסה" על פי הפקודה, היות ומקורו בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי בהתאם לתנאיו של סעיף 2(1) לפקודה.

7.       סעיף 2(1) לפקודה מונה ארבעה מקורות אשר הכנסה שמקורה באחד מהם תמוסה: עסק, עסקה בעלת אופי מסחרי (ובכלל זה עסקת אקראי), עסק אקראי בעל אופי מסחרי ומשלח יד. דומה כי החלופה המתאימה ביותר לכלול במסגרתה גמול לתובע מייצג הינה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. הכוונה הינה לעסקה מסחרית בודדת שאיננה בתחום עיסוקו הקבוע והסדיר של הנישום.

8.       בהמ"ש העליון סבור כי לזיהוי המקור הרלבנטי בענייננו, די בבחינת השאלה האם נכון לסווג תקבול שקיבל תובע מייצג כהכנסה שמקורה בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, זאת באמצעות מתן משקל מיוחד למבחן ה"על", הלא הוא מבחן הנסיבות.

9.       ברור כי המקרה אינו מעורר ספק בדבר כך שהגמול האמור אינו נושא אופי "הוני".

10.   אומנם, המערער גילה טעות בחשבון הטלפון הנייד שלו באופן מקרי. אין חולק על כך שעל התובע המייצג הטיפוסי אכן "נופלת", בבחינת "מתת שמיים" ממש, עילת התביעה. אין כך הדבר ביחס לתפקידו כתובע מייצג.

11.   הן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנישום והן מנקודת מבט אובייקטיבית. מקורו של הגמול הנפסק לתובע המייצג אינו אלא בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. משכך, תמוסה הכנסה זו בהתאם לדין במס הכנסה הרגיל.