רטרואקטיביות של החמרה במיסים

רטרואקטיביות של החמרה במיסים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בשנת 2004 בוטל החריג בסעיף 9א לפקודה המאפשר לראות במי שלא הגיע לגיל פרישה כאילו הגיע לגיל האמור. בכך, בוטל הפטור ממס על פנסיה לפורשים בפרישה מוקדמת כפי שהיה עד אז.

בהוראת-מעבר שנגעה לביטול הקלה זו, נקבע כי: "סעיף 9א(א) ו-(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(1)(א)ו-(ב) לחוק זה, יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך"; "יום התחילה" נקבע לתאריך 1.1.2004).

הוראת המעבר שהוגדרה בחוק המדיניות הכלכלית פורשה על-ידי פקיד השומה כמבטלת את הפטור האמור ביחס למשיבים, החל מתאריך 1.1.2004.

בית המשפט המחוזי קבע כי התיקון שביטל את אפשרות מתן הפטור החלקי ממס לפי סעיף9א לפקודה – איננו תקף לגבי פנסיונרים לפני גיל פרישה, וזאת מן הטעם שהחלתו  תהווה החמרה רטרואקטיבית, שהיא פסולה.

ביום 26.08.2012 קבע בית המשפט העליון בעניין ריכנבך (ע"א 8473/08 פקיד שומה חיפה נגד אליעזר ריכנבך), כי עמדת רשות המיסים נכונה ואין לתת פטור ממס על קצבה של פורשים שפרשו לפני 1.1.2004 ומקבלים קצבה לאחר מועד זה. לשיטתו, מועד אירוע המס הוא במועד שבו מתקבלת הקצבה ולפיכך התחולה של התיקון אינה רטרואקטיבית.

למרות שבפני הפורשים קודם לתיקן עמדו שני מסלולים לבחירה:

(א) קבלת מענק פרישה מוגדל – פטור בחלקו ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה.

(ב)  או, קבלת קצבה חודשית לכל החיים, אשר לגביה הם ייהנו מפטור ממס בגין 35% מקצבתם המזכה, כמשמעה בפקודה

והם העדיפו את חלופה (ב) לעיל, והחלו לקבל קצבה חודשית שפטורה חלקית ממס. קבע בהמ"ש כי החבות במס (או אירוע המס) מתגבשת לגבי קצבה, במועד בו מתקבלים הכספים, או מופקת ההכנסה. משמעות הדבר היא כי סעיף המעבר, שנוסחו הובא לעיל, אכן חל על הקצבה שמקבלים המשיבים, שכן אותה הקצבה משתלמת, מחדש, בכל חודש.

בהמ"ש קובע כי מסמכותה של המדינה לגבות מיסים ולשנות מדיניות כלכלית לפי צרכים ציבוריים וסדר עדיפויות שנקבע על-ידה. גם אם מדובר בביטול הטבות מס שניתנו בעבר ושאנשים הסתמכו עליהם. אין לאדם זכות מוקנית שמדיניות כלכלית-מיסויית, עליה התבסס והסתמך – תימשך. אין לאדם ערובה כלשהי כנגד אי-שינוי המדיניות.

מסקנת בהמ"ש היא כי מועד אירוע המס הוא הקובע, ולא הדין בעת שבוצעה הפעולה עצמה שיצרה את אירוע המס.

לקביעה זו של בהמ"ש העליון יש משמעות רבה לעניינים רבים לזכות ולחובת נישומים. כך למשל, עולה כי לא תתקבל טענה כי העלאת המס על דיבידנדים שחולקו מיום 1.1.2012 ואילך מרווחים שנצברו בחברות קודם לכן, היא העלאת מיסוי רטרואקטיבית. מאידך, אפשר עתה לטעון כי קבלת הכנסות מחו"ל בידי עולה חדש או תושב חוזר תהיה כפופה להוראת הפטורים המוגדלים שיש כיום לאלו, לעומת הדין הקודם, אף עם הגיעו לישראל בעת שחל הדין הקודם.

ההחלטה בעניין ריכנבך יוצרת מעתה שני מועדים שונים לקביעת חבות המיסוי. המועד שבו נעשתה הפעולה שיצרה את בחירת המס והמועד שבו נבעה ההכנסה עצמה. היא תעמיד דילמות או פתרונות ופרשנויות חדשות בפני מתכנני המס ופרשני דיני המס שלא היו קיימות בעבר.