תוקפו של הסכם שומות סופיות
רמי אריה, עו"ד ורו"ח
ביום 31.10.2012 קבע בית משפט השלום בירושלים בה"פ 676/09 אורי לוי נגד פקיד שומה ירושלים-3 כי, הסכם השומות הסופיות עליו חתם רואה החשבון של המערער הינו בר-תוקף, כל עוד המערער לא הודיע לפקיד השומה על סיום הייצוג, הוא ממשיך ויש תוקף להסכם השומות הסופיות שעליו חתם רואה החשבון כמייצג, כדלקמן:
1. התובע שכר את שירותיו של רו"ח על מנת לטפל בשני עניינים עיקריים. האחד הוא קיזוז הפסד מנכס בית בשנת 1999. השני הוא טיפול בפריסת קצבת הנכות שקיבל התובע ממבטחים. התובע חתם על ייפוי כוח בנוסח סטנדרטי, המסמיך את הרו"ח "להיות בא כוחי ולפעול בשמי בכל פעולה שהינה בסמכותו לפי החוק בקשר לכל אותן הפעולות שאני רשאי וחייב לעשות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחוק מס רכוש".
2. ביום 18.1.06 חתם הרו"ח בשם התובע על הסכם שומה לשנים 2002 ו 2004. בעקבות ההסכם האמור חויב התובע במס בסכום של 62,000 ₪. בהמשך לכך ננקטו נגד התובע הליכי גבייה שונים.
3. ביום 23.11.08 הגיש התובע ערעור (עמ"ה 147/08) לבית המשפט המחוזי בירושלים בפני כבוד השופטת מרים מזרחי. הערעור התייחס לשומות הנוגעות לשנות המס 1999 2004. התובע טען בהליך האמור כי ההסכם לא נעשה על דעתו. בסופו של דבר, הערעור נמשך בהסכמת הצדדים. בית המשפט קבע כי המסלול הנכון בעניינו של התובע הוא בהגשת בקשה לביטול הסכם הפשרה לבית משפט השלום.
4. התובע טוען כי לרו"ח לא הייתה הרשאה לחתום בשמו על ההסכם. לטענתו, הרו"ח חתם על ההסכם ללא ידיעתו, ללא הסכמתו ובלא שיהיה מוסמך לעשות כן.
5. נקודת המוצא לדיון מצויה בכך שההסכם בו מדובר הינו, על פי טיבו, הסכם פשרה.
6. סעיף 5(א) לחוק השליחות קובע כי שליחות אינה חלה, באין הרשאה מפורשת לכך, על פשרה. בייפוי הכוח שניתן לרו"ח אין הרשאה מפורשת להגיע לפשרה. ההרשאה שניתנה בייפוי הכוח הינה כללית.
7. אולם, מסתבר כי הרו"ח ייצג בדיוני השומות ופעל בעניין הפריסה לפי הסמכה מפורשת שקיבל מהמערער. התובע נתן ייפוי כוח לרו"ח. ייפוי הכוח לא הוגבל בזמן. הוא סב על ייצוג התובע בפני מס הכנסה. התובע לא הודיע לנתבע על הפסקת הייצוג. במצב זה, זכאי מס הכנסה לראות את השליחות כנמשכת. מסקנה זו מתחזקת נוכח האמור בייפוי הכוח, עליו חתם התובע, לפיו "ייפוי כוח זה תקף כל עוד לא הודעתי על ביטולו".
8. לטענת התובע, הרו"ח שגה בכך שלא ביקש לפרוס את הקצבה שש שנים קדימה . על פי הטענה, לו הקצבה הייתה נפרסת קדימה היה זכאי התובע להחזר מס בסך של 15,500 ש"ח. נטען כי, הפריסה קדימה הייתה מתבקשת לאור העובדה כי התובע היה נכה משנת 1999 וכן בשים לב לכך שמשנת 2004 2005 היה התובע מובטל ומשלב זה לא היו צפויות לו הכנסות .
9. הנתבע אינו חולק על כך שניתן היה במקרה הקונקרטי לבצע פריסה קדימה. עולה מן הראיות, כי אילו היה התובע מבקש פריסה קדימה קיימת סבירות שהוא לא היה משלם מס.עם זאת, אין הטעות האמורה חורגת מגדר טעות בכדאיות.
לדעתנו, לאור האמור לעיל, הרי כדי למנוע מחלוקות בעניין ייצוג והסכמי שומות סופיות במס הכנסה, בין המייצג ללקוחו, ראוי כי המייצג יקפיד לעדכן בזמן אמת בכל האמור בדיוני השומות ויבקש את אישורו המפורש של הלקוח לכל הסכם שומות טרם חתימתו. |