זיכוי הבעלים בספרי החברה מהווה תשלום בפועל החייב במס

זיכוי הבעלים בספרי החברה מהווה תשלום בפועל החייב במס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 26.12.2012 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 1222/03 + בש"א 24451/06 שרגאי נגד פקיד שומה תל אביב יפו 1, כי בדיווח על הכנסה על בסיס מזומן, ברי כי אין הכוונה שרק הכנסה שנתקבלה במטבעות של ממש תיחשב כהכנסה לצורכי מס. גם תמורה ששולמה לנישום בשווה-כסף, כלומר בנכס או בזכות הניתנים למימוש באופן מיידי בשווי הנקוב שלהם, עשויה להוות הכנסה על פי שיטת המזומנים., כדלקמן:

1.       המערער ורעייתו הינם בעלי המניות היחידים בחברה ש.ט.א.י בינוי והשקעות בע"מ (להלן: "החברה").

2.       בין החברה לבין בנק הפועלים, אשר נתן ליווי פיננסי לחלק מהפרויקטים שבנתה החברה, נתגלעו חילוקי דעות. החברה ובנק הפועלים פעלו להסדרת הסכסוך שפרץ ולאחר תהליך משא ומתן נחתם ביום 7.12.1999 הסכם (להלן: "ההסכם הראשון"), בדבר מימוש חלק מנכסי החברה לצורך החזר חלק מחובות החברה לבנק הפועלים.

3.       במסגרת עריכת הדו"חות הכספיים של החברה, נרשמה בספרי החברה פקודת יומן המחייבת את חשבון בנק הפועלים ומזכה מנגד את המערער, בסך 4 מיליון ש"ח (להלן: "פקודת היומן"). רואה החשבון של החברה ביקש לתקן את הדיווח על הכנסותיו של המערער לשנת 2000, ולכלול במסגרת הכנסותיו הכנסה פטורה בסך 4 מיליון ש"ח, פיצוי בגין פגיעה גופנית.

4.       במסגרת דיוני השומה וההשגה על השומה עלתה טענת המערער, כי מתוך הסכום שעליו מחל הבנק לחברה, יש לייחס 4 מיליון ש"ח כפיצוי אישי עבורו, בגין נזק פיזי ופגיעה במוניטין ובשמו הטוב של המערער, נזקים אשר נגרמו למערער כתוצאה מהסכסוך שנתגלע מול הבנק. פקיד השומה לא קיבל את עמדת המערער וקבע בצו כי הסכום של 4 מיליון ש"ח ניתן למערער על ידי החברה, ועל כן חייב אותו במס בגין הכנסת עבודה, לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

5.       המערער עומד על כך שלחברה לא הייתה האפשרות בפועל לספק בידיו הכנסה של 4 מיליון ₪. על פי המערער, בשנת המס נשוא הערעור הבנקים השתלטו בפועל על פעילות החברה, והשליטה על החברה ועל מקורותיה הכספיים כבר לא הייתה בידיי המערער. משכך, החברה לא הייתה מסוגלת לשלם סכום של 4 מיליון ש"ח למערער, וודאי שאין לייחס לו הכנסה זו.

6.       פקיד השומה טוען כי אכן צמחה הכנסה למערער במקרה דנן, וזאת לפי הודאתו של המערער עצמו. פקיד השומה מתבסס לעניין זה על ההצהרה מיום 18.1.2002 בדבר ההכנסה הפטורה שצמחה למערער, על כתב ההשגה שהגיש המערער שם השיג על אופן סיווג ההכנסה, על כתב הערעור של המערער שם שוב עמד על כך שההכנסה הינה בגין פיצוי הפטור ממס ועל נימוקי הערעור שם טען שוב המערער על אופן סיווג ההכנסה.

7.       בתי המשפט שללו כבר בעבר את האפשרות להעלות בהליך המשפטי טענות עובדתיות שלא הועלו בהליך ההשגה לפני פקיד השומה. בית משפט זה אינו משמש כערכאה אלטרנטיבית וההליך המשפטי אינו מקצה שיפורים לטיעונים שהעלה המערער בשלב ההשגה.

8.       לגישת פקיד השומה, החברה יצרה חוב כלפי המערער כנגד הוצאת שכר, או לחילופין כנגד הוצאה בעלת אופי שונה. בכך קבע פקיד השומה כי ההכנסה שנוצרה למערער היא כתוצאה מכך שהחברה רשמה חוב לזכותו, באופן המקים לו זכות לקבלת תשלום מהחברה.

9.       ביהמ"ש החליט כי בנסיבות הייחודיות של ערעור זה יש לקבל את עמדת פקיד השומה כי חוב החברה מהווה שווה-כסף, כלומר ביום היווצרות החוב יש למסות את המערער בגין הכנסה על אף שהוא מדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן.

10.   אמנם, הלכה ותיקה היא שעל שכיר יוטל מס על בסיס מזומן, בניגוד למעסיק שעליו יוטל לרוב מס על בסיס מצטבר. יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר בד"נ 9/85, נציב מס הכנסה נ׳ ד"ר מיכה בר-זאב.

11.   אולם, גם בדיווח על הכנסה על בסיס מזומן, ברי כי אין הכוונה שרק הכנסה שנתקבלה במטבעות של ממש תיחשב כהכנסה לצורכי מס. גם תמורה ששולמה לנישום בשווה-כסף, כלומר בנכס או בזכות הניתנים למימוש באופן מיידי בשווי הנקוב שלהם, עשויה להוות הכנסה על פי שיטת המזומנים.

12.   לאור כל האמור, הערעור נדחה והבעלים חויב במס בגין הזיכוי של 4 מיליון ₪ בספרי החברה.