• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי מקרקעיןשימת לב למרכיב הקנסות בעת חתימת הסכם פשרה

שימת לב למרכיב הקנסות בעת חתימת הסכם פשרה

27.01.2013

שימת לב למרכיב הקנסות בעת חתימת הסכם פשרה

זיו שרון, עו"ד , חיים אבישר, עו"ד ,  ניר הורנשטיין, עו"ד

חוק מיסוי מקרקעין הטיל בעבר קנסות דרקוניים. ספיחים לכך ניתן למצוא עד היום.

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי ועדת הערר בחיפה בעניין קליין (ו"ע 49898-12-11) ובעניין שיכון ובינוי (ו"ע (חי') 25705-02-12), נדחו עררים שהוגשו לגבי קנסות איחור בהגשת הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין.

בעניין קליין נפסק כי אף שהעוררים טעו לחשוב שמועד אירוע המס בפירוק מרצון של איגוד מקרקעין הינו יום אישור בקשת הפירוק ע"י רשם החברות, ולא יום קבלת ההחלטה על פירוק מרצון כפי שקבע מנהל מיסוי מקרקעין, הרי ש"טעותו של בעל דין בהבנת החוק אינה יכולה לשמש צידוק לאי הגשת הצהרה במועד" והקנס יוותר בעינו. בהערת אגב נציין כי בהתאם לפסק הדין בעניין נחלה שניה לאסמלט (ע"ש 778/83) יום המכירה בפירוק מרצון הינו במועד החלטת המפרק להעביר את המקרקעין לבעלי הזכויות בחברה, ושלא כאף אחד מן המועדים המוזכרים בעניין קליין. 

בעניין שיכון ובינוי נדחתה טענה לפיה די היה בדיווח לשם הזהירות בלבד שהגישה העוררת (בשל סברתה כי באותה עת טרם התגבשה מכירת זכות במקרקעין), משום שדיווח זה לא כלל את כל פרטי העסקה כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, ולא פורטו בו התמורה, סכום המס וחישובו.

בשני המקרים הוטל הקנס לאחר שנחתם הסכם פשרה עם המנהל ביחס לשווי המקרקעין, כאשר הכרעת הועדה מפנה לסעיף כללי שנקבע בהסכמים שנחתמו ולפיו הסכם הפשרה אינו מבטל ריבית, הצמדה או קנס, אלא אם נאמר אחרת. נקבע, שעל אף שלמנהל נתון שיקול דעת מכח סעיף 94א(ב) להפחתת הקנס, ועל אף שבתיקון 70 הופחת שיעור הקנס ואינו נמדד עוד כיום באחוזים מסכום המס, הרי שבית המשפט ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של המנהל "אלא אם כן נפלו בו פגמים כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית". 

לדעתנו, המדובר בפסיקה מחמירה יתר על המידה של ועדת הערר, ובכל מקרה אין מקום לגזור ממנה הלכה כללית ביחס לקנסות שהוטלו קודם לתיקון החוק (מכירות שבוצעו קודם ליום 31.3.2011). הקנסות על איחור בדיווח נקבעו בעבר בשיעור ריבית שנתי של 39% מסכום המס, שיעור דרקוני בעליל, שהוביל לכך שבמקרים מסוימים סכום הקנס עלה על סכום המס כולו ולעיתים אף על סכום התמורה כולה. לאחר התיקון הופחת הקנס לסכום של 260 ₪ לשבועיים איחור. בכך, גילה המחוקק דעתו כי הקנס הקודם היה בלתי סביר, ומן הראוי לתת תוקף לכוונת המחוקק אף ביחס לאופן הפעלת סמכות המנהל לעניין הפחתת הקנס קודם לתיקון, ובייחוד במקרים בהם קיימת מחלוקת לעניין עצם קיום אירוע המס.

 

הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין.

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר