מחלוקות מיסוי הסתומות בדין - יפורשו לטובת הנישום

מחלוקות מיסוי הסתומות בדין - יפורשו לטובת הנישום

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 16.2.2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בע"מ 7261-06-12 כתר אחזקות בע"מ נגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, כי כשחיוב לשלם מס, מוטל על פי לשון החוק בספק, מפרשים את החוק לטובת משלם המס, ואין מחייבים אותו מספק, כדלקמן:

1. המערערת נמנית על קבוצת "כתר פלסטיק", הפועלת בישראל ובחו"ל, ולה, בין היתר, ארבעה מפעלים בעיר כרמיאל (להלן: "המפעלים"). במהלך מלחמת לבנון השנייה, שתחילתה ביום 12.07.2006 וסיומה ביום 14.09.2006 (להלן: "המלחמה"), הייתה נתונה העיר כרמיאל תחת מתקפת טילים. בנסיבות אלה, נאלצה המערערת לצמצם את פעילותה במפעלים. במקביל, אירעו פגיעות טילים, גם באזור מפרץ חיפה, סמוך למפעל "כרמל אולפינים", המייצר חומרי גלם לצרכי המערערת (להלן: "הספק" או "כרמל אולפינים"). לעמדת המערערת, כתוצאה מהשבתת מפעל כרמל אולפינים, הופסקה חלק מאספקת חומרי הגלם הדרושים לייצור מוצריה, ומבלי שנמצא מקור חלופי לחומרי הגלם, וגם בכך היה כדי למנוע את המשך הייצור. נוכח האמור, הגישה המערערת ביום 4.16.2006, תביעה למנהל מס רכוש וקרן פיצויים, לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב המלחמה. מנהל מס רכוש קיבל את תביעת המערערת בחלקה, ושולם לה פיצוי בסך שלושה מיליון ₪. הפיצוי שולם בהתאם לתקרה המתחייבת לפי הגדרה של "מסלול חוזרים" לניזוק רגיל, בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. המערערת סברה שהתשלום ששולם, אינו מלוא המגיע לה, ומשכך הגישה ביום 28.5.2010 ערר על החלטת מנהל מס רכוש לוועדה.

2. טענת המערערת בערר, שנדחתה על ידי הוועדה, הייתה שיש לראותה כמי שזכאי לפיצוי במעמד של "ניזוק מיוחד", כהגדרתו בתקנות. קרי, ניזוק שהספק העיקרי שעסקו ניזוק עקב המלחמה, ולא ניתן היה לקבל חומרי גלם מספק אחר. בהקשר זה טענה המערערת כי כרמל אולפינים היא הספק העיקרי שלה, המייצרת עבורה, בין היתר, חומר גלם הידוע בשם "ראנדום" (להלן:"ראנדום"), המשמש לייצור מוצרי פלסטיק שקופים. הראנדום אותו רוכשת המערערת, מיוצר במפעל של כרמל אולפינים במפרץ חיפה, שנפגע בעת המלחמה, מפגיעה ישירה של טיל. בנסיבות אלה נטען, כי לא הייתה יכולת לכרמל אולפינים לספק לה את הראנדום, וכי לא אותר ספק חליפי לראנדום.

3. מנהל מס רכוש טען כי אין לראות את המערערת כניזוק מיוחד לפי התקנות, שכן כרמל אולפינים אינה הספק העיקרי שלה, כי ניתן היה לאתר ספק אחר לראנדום.

4. המערערת הגישה ערעור על החלטת הועדה לדחות את הערר שהגישה לבהמ"ש המחוזי.

5. בהמ"ש קובע כי כאשר החלטת ועדה עוסקת בפרשנות הוראות החוק והתקנות, כמו גם קביעת נורמות שיש לעמוד בהן, אלה נתונים לביקורת של בית המשפט, כאמור בע"מ (ת"א) 17598-10-10 דרור בתי חינוך .

6. הוועדה, לא קבעה מהם הקריטריונים לקביעת "ספק חלופי אחר", והסתפקה באומרה שעל המערערת היה לבדוק אצל 85% מכלל היצרנים בעולם של חומר הגלם. עסקינן ביציקת תוכן להגדרת "ספק חלופי זמין", וקביעת כללים ברורים למקרים הרלוונטיים, שזו מחלוקת משפטית, המאפשרת ערעור לבית המשפט. אפנה בהקשר זה לע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נגד מקס ויסמן, הנזכר בתשובת המערערת, עת נדרש בית המשפט העליון, להבהיר מהי הבעיה המשפטית לאמור: "לפיכך הקו המנחה הראשון (guidline) לאיתורה של שאלה כ"בעיה משפטית", בהקשר שלפנינו, הוא לדעתנו, הצורך בסטנדרטיזציה, והצורך במתן תשובה לשאלה שיש להשיב עליה לפי הכללים; לשון אחרת: בית המשפט נדרש לקבוע מהו הכלל החל, ואם הדבר נדרש- להחיל אותו על המקרה הקונקרטי".

7. הוועדה מצאה שהמערערת הוכיחה כי רק ל- 10% מכלל חומרי הגלם, לא נמצא תחליף. מכאן, המשיכה הוועדה וקבעה כי לפי הפרשנות הראויה של התקנות, הזכות לפיצוי היא רק אם הניזוק הוכיח שלא מצא "ספק אחר לכל חומר הגלם שאותו ספק עיקרי סיפק לו", זאת בהבדל מעמדת המערערת, שדי שלא נמצא תחליף לחלק מחומרי הגלם של הספק העיקרי.

8. ביהמ"ש לא מצא עיגון לקביעת הוועדה לפיה תנאי לזכאות הינו כי לא ניתן לאתר מקור אחר לכלל חומרי הגלם מהספק העיקרי, כקביעתה. לו סבר המחוקק שיש להגביל את הזכאות רק למקרה שבו נמנע מהניזוק להשיג את כל חומרי הגלם, חזקה שהדבר היה בא לידי ביטוי בלשון התקנות. עסקינן בשאלה פרשנית, שעה שההחלטה נעדרת אחיזה בלשון התקנות, ובהעדרה, יש להעדיף את הפרשנות לטובת הנישום, קרי המערערת, וכקבוע בהלכה הפסוקה. בהקשר זה הפנה ביהמ"ש לע"א 364/80 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה נגד פרוסקאואר:

"אשר לפרשנותם של חוקים פיסקאליים, כבר נפסק לא פעם בבית משפט זה שכל כללי הפרשנות היאים לחוקים אחרים נאים גם לחוקים אלה. רק כשחיוב לשלם מס, מוטל על פי לשון החוק בספק, מפרשים את החוק לטובת משלם המס, ואין מחייבים אותו מספק".

9. לאור האמור, קיבל בהמ"ש את עמדת המערערת, לפיה היה על הוועדה לקבוע כי לא היה ספק חלופי זמין לראנדום. נקבע כי המערערת עונה על מי שזכאי לפיצוי כ"ניזוק מיוחד", לפי התקנות. התיק הוחזר לוועדה על מנת לקבוע את הפיצוי לו זכאית המערערת וכמתחייב מפסק הדין. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים יישא בהוצאות המערערת בסך 25,000 ₪.

לשם גילוי נאות: כתר אחזקות בע"מ יוצגה בפני ועדת ערר מס רכוש וקרן הפיצויים ובערעור בפני בית המשפט המחוזי, על ידי עו"ד (רו"ח) רמי אריה.