זכות העיון בדיווחי צדדים אחרים לרשויות המס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בהמ"ש העליון קובע כי לחשודים בקבלת חשבוניות פיקטיביות יש זכות לקבל מידע מלא ממע"מ על כל דיווחי וחומר החקירה שאסף באשר לנותני החשבוניות הנחשדות כמוציאות החשבוניות הפיקטיביות, זאת כדי להוכיח כי מנהל מע"מ התרשל בעצמו בכך שנתן רשות לחברות אלו לפעול כעוסק מורשה ולהוציא חשבוניות מס, וקיבל את דיווחיהם למרות חשד סביר שיכל להיות לו, כי מדובר במנפיקי חשבוניות פיקטיביות.

בעניין הקורנס, קבע בהמ"ש בעליון ביום 25.02.2013 (רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף נגד הקורנס), כי לא יחול חיסיון על דיווחים ומידע של צד אחר מכוח סעיף 142 לחוק מע"מ, מקום בו גילוי המידע נדרש לצורך ובמהלך הליך משפטי. הסרת החיסיון הוא חריג ויינתן כאשר נדרש איזון בין זכותם של מושאי המידע, לבין זכותו של הנישום לקבל מידע הנחוץ לו לביסוס הגנתו, כדלקמן:

1. חברת הקורנס דרשה ניכוי מס תשומות בסכום של כ-4.5 מיליון ₪, על פי חשבוניות שהונפקו לה על ידי 4 חברות שונות. אין חולק, כי מי שהוציא את החשבוניות בפועל היה תושב חברון בשם פתחי שעראוי. מנהל מע"מ קבע כי החשבוניות הונפקו שלא כדין והוציא לקורנס שומה על פי מיטב השפיטה לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף.

2. משנדחתה השגתה של הקורנס, הגישה ערעור לבית משפט קמא, ודרשה להורות למע"מ לגלות מידע הקשור לחברות הנ"ל, ובמיוחד את פרטי הדו"חות התקופתיים שהגישו למבקש. בהמ"ש נעתר לבקשת הקורנס, וקבע, כי אמנם החברות אינן צד להתדיינות המשפטית, אך מעורבותן "מרחפת כעננה", והקורנס רשאית לנסות להיבנות מעיון בדיווחים שהגישו לרשויות המס, בין היתר, כדי להעמיק ולבסס את טענתה להתרשלות של מנהל מע"מ.

3. מנהל מע"מ טען, בין היתר, כי סעיף 142 לחוק מע"מ מטיל חיסיון על מסמכים שהגיעו למבקש אגב ביצוע החוק, וכי הדברים נכונים במיוחד לגבי מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים.

4. מנהל מע"מ נסמך על ההלכה שנקבעה בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון, ולפיה המבחן האובייקטיבי הוא הקובע בקביעת כשרותה של חשבונית. עם זאת, גם בהלכת סלע, נפתח הפתח למקרים חריגים:

"כאשר ישתכנע מנהל המע"מ כי הנישום הוכיח שלא זו בלבד שלא התרשל, אלא אף נקט את כל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות ואת זהות העוסק, ואף-על-פי-כן, לא גילה ולא יכול היה לגלות באמצעים סבירים שמוציא החשבונית לא היה זכאי להוציאה. בנסיבות כאלה ייתכן שנשלל היסוד של הוצאת החשבונית 'שלא כדין".

על כך חזר בית המשפט גם בע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות.

5. בהמ"ש קובע כי, לרשלנותו הנטענת של מנהל מע"מ לאורך השנים – בכך שאישר ל-הקורנס החזרים גדולים על פי חשבוניות שייתכן כי לא דווחו כלל בדו"חות התקופתיים של החברות – עשויה להיות השלכה לטענתה של הקורנס כי היא נכנסת בחריגים שנקבעו בהלכות סלע ומ.א.ל.ר.ז. יתרה מזו, הקורנס טענה כי המסמכים המבוקשים אף עשויים להוכיח כי היא נכנסת בגדר המבחן האובייקטיבי, שאם יתברר שדיווחי החברות כללו דיווח על החשבוניות נשוא השומה, יהא בכך כדי להוכיח שפתחי אכן פעל בשם החברות.

6. בהמ"ש מייסג את החלטתו בעניין גילוי המידע בכך, שאין ענייננו בנישומים צדדי ג' מן השורה, אלא בחברות שהוקמו במעשי תרמית, כך שהחשש לפגיעה בפרטיותן בטל בשישים. מנהל מע"מ לא הכחיש את סיפור המעשה כפי שהועלה על ידי הקורנס, אף לא טען כי נעשתה פניה לאותן חברות על מנת לברר אם הן נכונות כי המידע ייחשף, ונראה כי גם לא היה טעם בפניה כאמור. מכאן, שאין כל תכלית ראויה בהגנה על פרטיותן וסודותיהן העסקיים כביכול של אותן חברות, ומאחר שאנשי הקש נפוצו כבר לכל רוח.

7. לסיכום, גם אם במהלך הדברים הרגיל אין מקום כי רשויות מע"מ תחשופנה נתונים הקשורים בצדדים שלישיים, המקרה שבפנינו חריג בנסיבותיו, ומטעם זה יש לגלות ל-הקורנס את כל המידע הידוע למנהל מע"מ בהקשר לחברות הזרות שהנפיקו את החשבוניות שלא כדין.