ביטול אישור בדבר קיטון ניכוי מס במקור

ביטול אישור בדבר הקטנת ניכוי מס במקור

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 13.02.2012 קבע בית המשפט העליון ברע"א 591/13 חברת אפ-גרדאבל בע"מ נגד רשות המיסים בישראל, כי אין מקום ליתן אישור בדבר ניכוי מס במקור אם קיים "תיק חקר פתוח" נגד הנישום. עוד נקבע כי הסעד המבוקש הוא צו עשה שהלכה לגביו כי יינתן רק במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עימם. התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים שמורה למקרים חריגים בלבד והמקרה דנא אינו כזה, כדלקמן:

1. המבקשת היא חברה העוסקת בסחר של חלקי מחשבים ושל ציוד נלווה ובשנת 2011 נפתחה נגדה ונגד בעליה חקירה בחשד לביצוע עבירות מס שונות. בחודש אפריל 2012 הנפיקה רשות המיסים למבקשת אישור בדבר פטור מלא מניכוי מס במקור על תשלומים המועברים לה בגין ביצוע עבודות מסוימות וכן אישור על ניהול פנקסי חשבונות, שתוקפם עד לסוף שנת 2012 (להלן: האישורים). לטענת המבקשת, בחודש יוני 2012 היא גילתה באופן מקרי וללא שקיבלה הודעה על כך מרשות המיסים כי הוחלט לבטל את הפטור שניתן לה על ניכוי מס במקור ולהעמיד את שיעורו של ניכוי זה על 30% וכן כי הוחלט לשלול ממנה את האישור על ניהול פנקסי החשבונות. המבקשת פנתה אל רשות המיסים בכתב מספר פעמים, החל מיום 14.6.2012, ומשלא נענתה היא הגישה ביום 27.12.2012 תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה התבקש בית המשפט קמא, בין היתר, ליתן סעד הצהרתי לפיו הפעולות שנקטה רשות המיסים - קרי, ביטול האישורים והעלאת שיעור ניכוי המס במקור ל-30% - בטלות.

2. בהחלטתו מיום 13.1.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן הסעד הזמני, בקובעו כי לפי סעיף 3.2.1 להוראת ביצוע מס הכנסה מס' 01-2013 מיום 8.1.2013 (להלן: הוראת ביצוע 1/2013) אין מקום ליתן אישור בדבר ניכוי מס במקור אם קיים "תיק חקר פתוח" נגד הנישום. בית המשפט הוסיף וקבע כי הסעד המבוקש הוא צו עשה שהלכה לגביו כי יינתן רק במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עימם וכי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר שכן למבקשת נודע על ביטול האישורים לכל המאוחר ביום 14.6.2012.

3. טוענת המבקשת כי החובה לנכות במקור 30% מהכנסותיה גורמת לה הפסדים קשים, מביאה להקטנה בפעילותה וסופה להוביל לחיסול עסקיה.

4. בהמ"ש העליון מאמץ את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הסעד הזמני לו עתרה המבקשת הוא למעשה צו עשה שיש בו כדי לשנות את המצב הקיים. בהקשר זה נפסק לא פעם כי בית המשפט ייעתר לבקשות למתן צו עשה זמני במשורה וזאת כאשר התערבותו חיונית על מנת למנוע נזק שאינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם. בנסיבות המקרה דנן, ככל שיוחלט בסופו של יום לקבל את התובענה שהגישה המבקשת, ברי כי ניתן יהיה לפצותה בגין נזקיה, ככל שיוכחו. זאת ועוד, כפי שציינה רשות המיסים בבקשתה למחיקה על הסף, בפני המבקשת עומדת גם האפשרות להגיש דו"חות לשנת 2012 ולעתור לקבלת החזרי מס ככל שהיא זכאית להם. בהמ"ש מוסיף ומציין כי ספק בעיניו אם בנסיבות העניין המרצת פתיחה היא כלל הדרך הדיונית הנכונה להעלאת טענותיה של המבקשת (ראו ה"פ (מחוזי י-ם) 2284/03 לוחות הגליל בע"מ , ראו גם בג"ץ 1652/12 א.ד חן ניהול ואחזקות בע"מ).

נציין, כי לדעתנו , סנקציית ביטול מוחלט של אישור מוקטן לניכוי מס במקור, משמעותה גזירת דין חדלות פירעון וכינוס נכסים על כל עסק שאין לו אישור ניכוי במקור מוקטן. שכן, שיעור הניכוי במקור הנתון בתקנות כברירת מחדל לפי 30% (כשההנחה היא כי העסק ניהל ספרים לא קבילים) מכל תקבול כולל מע"מ שמקבל העסק, משמעו כי ההכנסה החייבת של העסק היא לפחות 60% מהמחזור בעסק בבעלות יחיד המשלם מס שולי מרבי, או לפחות 120% מהמחזור (????) בעסק בבעלות חברה המשלמת מס חברות בשיעור של 25% מהכנסתה החייבת.

לא יעלה על הדעת, כי ההכנסה החייבת תהיה כל כך גבוהה במרבית העסקים המנוהלים בישראל. ניכוי במקור בשיעור זה משמעו למעשה העברת חלק גדול מהכנסות העסק ברוטו לפני ההוצאות, לידי רשות המיסים. העברה כזו חורצת דין חדלות פירעון על העסק. דומה כי בהמ"ש העליון לא היה ער דיו, לתוצאות פסיקתו לעיל בהיבט זה.

לאור הורדת שיעורי המס של יחידים וחברות בשנים האחרונות, ראוי כי רשות המיסים תנקוט בעצמה יוזמה לתיקון והפחתה של שיעור הניכוי במקור שיחול כברירת מחדל בתקנות הרלבנטיות.

נושא זה ראוי למאמר נפרד בפני עצמו בדבר זכויות העסקים שבוטל להם אישור הניכוי מס במקור אותו נכין ונפרסם בהקדם.