הירשזון חייב במס על כספי הגניבה אך לא חייב לגביהם בניהול ספרים

הירשזון חייב במס על כספי הגניבה אך לא חייב לגביהם בניהול ספרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

הכנסות מגניבה, שוחד או כספי פשע מאורגן, נחשבים כהכנסות חייבות במס ויש לשלם בגינם מס הכנסה מלא כחוק. זו דרך שנקבעה להכרעת הפשע המאורגן בארה"ב בימי אל קאפונה, ונכונה גם היום בישראל. אולי, זו הדרך הקלה יותר להטיל מיסים על ההון השחור שמתגלה באמצעות הכלים של החקירה והדין הפלילי.

בפסק דין שניתן ביום 18.3.2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 16546-03-10 אברהם הירשזון נגד פקיד שומה כפר סבא, כי כספי גניבה שגנב הירשזון חייבים במס הכנסה מלא. עוד נקבע כי אין להתחשב בהשבת כספי הגניבה בשנות הערעור (2005-2000), אלא רק בשנת-המס שבה הושב הסכום שנגנב. עוד נקבע, כי אין זה נכון לחייב גנב לנהל פנקסים, וכי חיוב הירשזון בקנס בשל אי-ניהול פנקסים מהווה בגדר ענישה כפולה, כדלקמן:

1. בין השנים 1995-2005 כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית (להלן: "הע"ל") וחבר כנסת.

2. בהכרעת דין מיום 08.06.2009, הורשע הירשזון בארבע עבירות גניבה מהע"ל, בהן גניבה בדרך של קבלת תשלומים חודשיים, גניבה בדרך של קבלת כספים לקראת החגים, גניבת כספים למימון תרופות וגניבת כספים לקראת נסיעות לחו"ל.

3. בהודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנות המס 2000-2005, חייב פקיד השומה את הירשזון בקנס בגין אי ניהול פנקסים: ".. יש לראות את הכספים הנ"ל, שהמערער הורשע בגניבתם, כהכנסה חייבת מעסק בידיו ונערכה למערער שמה לפי חייב ולא ניהל".

4. הירשזון לא חלק על זכותו או חובתו של פקיד השומה לחייב אותו במס בגין הכנסתו מפעילותו הלא חוקית או העבריינית. אך לטענתו, יש לראות את הכנסתו כהכנסת עבודה לפי הוראות סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה או כהכנסה מכל מקור אחר לפי הוראות סעיף 2(10) לפקודה. לטענתו, אין באי חוקיות הגלומה בנטילת כספי הע"ל על ידו בעת ששימש כיו"ר הע"ל ללא שכר, כדי לשנות מסיווג ההכנסה כהכנסת עבודה. לתמיכה בטענה זו הפנה הירשזון לעמ"ה 13/82 יצחק פרומקין נגד פקיד שומה חיפה.

5. בנוסף, טען הירשזון כי החזיר את כל כספי הגניבה בסך של 1,730,000 ₪, לכן, הכספים אשר בנטילתם הורשע הוצאו מחזקתו, אינם עוד ברשותו ואין לראות אותו כמי שהתעשר מגניבותיו. על כן, לא היה מקום לשום את סכום הגניבות כהכנסה חייבת בידיו. מוסיף הוא וטוען, כי פקיד השומה מתיר בניכוי את סכום ההשבה בשנת המס בה נעשתה ההשבה, אולם החלטה זו של פקיד השומה נוגדת את אופן פעולתו במקרה דומה שנדון בע"א 9187/06 רפאל מגיד נגד פקיד שומה פתח תקווה.

6. בהמ"ש קבע כי אין חולק כי הירשזון השיב סך שך 1,730,000 ₪ רק במהלך שנת 2009 ואילך ועל כן, אין להתחשב בסכום ההשבה בחישוב ההכנסה החייבת שלו בשנות המס 2000-2005. ככלל, לא ניתן לייחס הוצאה עתידית להכנסה בשנת מס מסוימת באופן רטרואקטיבי ובית המשפט אינו רואה סיבה להעדיף את הירשזון על פני נישומים אחרים. טענת הירשזון לפיה אין לו או לא תהיה לו פעילות עסקית או כל מקורות הכנסה אחרים מהם יוכל לנכות את סכומי ההשבה, אינה מצדיקה חריגה מעקרון ההקבלה.

7. אשר על כן, מקובלת על בית המשפט קביעת פקיד השומה לפיה את ההשבה בסך 1,730,000 ₪ אין מקום לנכות מן ההכנסה בשנות המס שקדמו להשבה בפועל.

8. אין צורך בניהול פנקסים על ידי הגנב כדי לקבוע את השומה לשנת המס בה ביצע את הגניבות. במקרה זה חיוב הירשזון בתוספת מס בשל אי ניהול פנקסים באה בגדר ענישה כפולה שהרי בשל מעשיו שלו הוא הורשע ונענש.

9. לפיכך, נראה כי נכון והוגן שלא להטיל על הירשזון תוספת מס בשל אי ניהול פנקסים, אף מבלי לדון בשאלה אם העיסוק שלו בגניבה מהווה "עסק".

לדעתנו, נראה כי אי ניכוי כספי ההשבה של הירשזון מכספי הגניבה, מהווה גם הוא ענישה כפולה. עיקרון יסוד הוא כי דיווח על הכנסה נעשה על בסיס מצטבר. חיוב אדם במס בשל כספים שקיבל והוחזרו, נראה כעול כבד המתווסף לענישה הפלילית, שאינו במקומו. תמהנו מה תהיה עמדת בהמ"ש העליון בעניין זה, ככל שיוגש ערעור בעניין זה.