שווארמה לא עושים לפי תדריך כלכלי

ביום 28.4.2013 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים בע"מ 37438-06-11 אברהם יוסף נגד פקיד שומה ירושלים, כי התדריך הכלכלי של המחלקה הכלכלית של רשות המיסים, אינו מהווה בסיס להוצאת שומה לפי מיטב השפיטה באופן אוטומטי לעסק למכירת שווארמה, כדלקמן:

1.       אברהם יוסף ניהל עסק למכירת שווארמה ומזון מהיר בקניון מעלה אדומים. פקיד השומה הוציא לאברהם יוסף שומה לפי מיטב השפיטה לשנים 2008-2006. זאת לאחר בדיקה שערך בעסק, ומאחר שלטענתו אחוזי צריכת החומר שנדרשו בדוחות העסק אינם סבירים ואינם תואמים למקובל בענף ולתדריך המחלקה הכלכלית של נציבות מס הכנסה. בסך הכול נוספו להכנסות של אברהם יוסף במסגרת השומה שהוציא פקיד השומה, סך של 181,949₪ לשנת 2006, סך של 258,662₪ לשנת 2007 וסך של 372,353₪ לשנת 2008.

2.       בשומה שהוצאה נטען כי לפי התדריך הכלכלי של נציבות מס הכנסה לענף מסעדות מזרחיות (ענף מסי 5600), נע אחוז צריכת החומר בענף בין 33%ל-36%, בעוד שלפי הדוחות שהגיש העסק לפקיד השומה עלה כי אחוז החומר בשנת המס 2006 עמד על 60%, בשנת המס 2007 על 65% ובשנת המס 2008 על 69%.

3.       בביקורת שנערכה בעסק על ידי כלכלן מהמחלקה הכלכלית של נציבות מס הכנסה, נבדקו משקלן והרכבן של המנות הנמכרות בעסקו של אברהם יוסף, ונבדק גם שיעור הפחת של הבשר בעסק.

4.       בערעור שהוגש על הצווים שהוציא פקיד השומה, הפנה בהמ"ש לסעיף 155 לפקודת מס הכנסה, הקובע כי במקרה בו ספרי החשבונות של נישום קבילים והנושא שבמחלוקת הוא פנקסי בלבד, יש חובה על פקיד השומה לעמוד ב-"חובת ההצדקה". במקרה זה עמד פקיד השומה בחובת ההצדקה המוטלת עליו. התשתית הראייתית שעמדה בפניו שעה שהחליט לפסול את שומתו העצמית של אברהם יוסף ולהוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, כללה הן את התדריך הכלכלי שהנתונים הנזכרים בו והמתאימים לעסקו של אברהם יוסף לא תאמו את שדווח על ידו והן בדיקה פרטנית שערך בעסק.

5.       אולם, הסטייה של נתוני העסק מהתדריך הכלכלי אינה מספיקה כדי לאשר את השומה לפי מיטב השפיטה לעסק. יש לבדוק האם עמד פקיד השומה בנטל להצדיק את גובה השומה החלופית הוצאה על ידו.

6.       בהמ"ש קבע כי עלה בידי אברהם יוסף לעמוד בנטל להוכיח כי הבדיקה שקיים פקיד השומה בעסק לקתה בחסר ולא ניתן להסתמך עליה כבסיס להוצאת השומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה על ידו. לא זו בלבד שהשומה הוצאה על סמך ממצאים של בדיקה בודדת אחת ביום אחד, וודאי לא כאשר הבדיקה נערכה במשך שעה אחת, במסגרתה גם הופשר הבשר גם נצלה וגם נשקל, הבדיקה נערכה כשבוע לפני חג הפסח - ויש ממש בסברת אברהם יוסף כי יום זה אינו משקף יום ממוצע בעסק למכירת מזון.

7.       בהמ"ש קבע כי לא עלה בידי פקיד השומה להצדיק את השומה שהוצאה על ידו. לפיכך, פקיד השומה ייתן שומה מתוקנת בהתחשב בממצאים שעלו ושנקבעו בפסק הדין.