למרות מגורי המשפחה בישראל נקבע כי האב הוא "תושב חוץ"

למרות מגורי המשפחה בישראל נקבע כי האב הוא "תושב חוץ"
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

ביום 21.5.2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בעמ"ה 1072/07 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבאכי, אזרח ישראל ששהה תקופה ממושכת בחו"ל אינו חייב במס בישראל, היות ויש לראותו כ-"תושב חוץ" לפי פקודת מס הכנסה, אף אם משפחתו המשיכה להתגורר בישראל, כדלקמן:

1. בסמוך לשנת 2001 הוצע למיכאל לשמש כיועץ לגורם בסינגפור והוא, הסכים להצעה. עם כריתת הסכם ההעסקה בסינגפור, התפטר מעבודתו בחברת פרטנר. ביום 1.6.2001 עבר להתגורר בסינגפור והחל לשמש כיועץ לחברה בסינגפור. המעבר לסינגפור לא כלל את אשתו של מיכאל אשר ביקשה להמשיך להתגורר ולעבוד בישראל ואת שתי בנותיו. מיכאל הועסק כיועץ לחברה בסינגפור עד חודש יוני 2005 אולם הוא ממשיך להתגורר בסינגפור ופועל כיועץ טכני ועסקי לחברות טכנולוגיות זרות המבקשות להיכנס לשוק בדרום מזרח אסיה ובסינגפור, וזאת באמצעות חברה מקומית שבבעלותו.

בדו"חות לשנות המס 2001 עד 2005 לא דיווח מיכאל על הכנסותיו בסינגפור. פקיד השומה קבע כי בשנות המס האמורות יש לראות בו כתושב ישראל אשר הכנסותיו מעבודתו בסינגפור חייבות במס מכוח הוראות סעיף 5(1)לפקודת מס הכנסה.

2. בהמ"ש היפנה לע"א477/02 אריה גונן נ׳ פקיד שומה חיפה , שם נקבע כי המונח "תושב ישראל" ייקבע לפי מבחן "מרכז חייו של היחיד" כפי שהותווה בפסיקה. לשם כך, ניתן להיעזר בהגדרת "תושב ישראל" כפי שנוסחה במסגרת תיקון 132 לפקודה ובחזקות המפורטות בה, כדי לבחון את שאלת התושבות גם במקרים עליהם חל הנוסח הקודם של הפקודה.

להלן הגדרת המונח "תושב ישראל" בנוסח הפקודה לאחר תיקון 132 :

"תושב ישראל" או "תושב" -

(א)לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:

(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א)מקום ביתו הקבוע;

(ב)מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד)מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה)מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -

(א)אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לעניין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;

(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

(4) ..."

3. נוכח האמור לעיל, יש לבחון את תושבות מיכאל בכל אחת משנות המס הרלוונטיות בהתחשב במכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים כמפורט לעיל ובהתחשב בחזקות הנזכרות בסעיף (א) (2) (א) ו - (ב) להגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה.

שנת המס 2001

4. ממרשמי משטרת הגבולות עולה כי בשנת 2001 שהה מיכאל בישראל 224 ימים.בשנת 2001 הוא החזיק בדרכון ישראלי ורק בשנת 2002 קיבל תושבות קבע בסינגפור. מכאן הסיק בהמ"ש כי בשנת 2001 רוכזו מירב האינטרסים הכלכליים, המשפחתיים והחברתיים שלו בישראל. מכאן כי בשנת 2001 מרכז חייו של מיכאל היה בישראל.

שנות המס 2002 – 2005

5. אין חולק שמאמצע שנת 2001 ועד שנת 2005 הועסק מיכאל על ידי הגורם בסינגפור ובתקופה שלאחר מכן המשיך לעבוד בסינגפור ואף הקים עסק בסינגפור. לטענת פקיד השומה, מרכז חייו היה ונותר בישראל ורק מקום עבודתו השתנה. אכן מקום המגורים של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום ואין זה שכיח שבני זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים. אולם אין לשלול התנהלות כזו.

6. מכל אלה, עולה כי רוב זיקות התושבות התלויות במיכאל מצויות בסינגפור ואילו זיקות התושבות שאינן תלויות בו בלבד כגון מקום מגורי אשתו ובנותיו, הרכבים שבשימוש המשפחה, הדירות שבבעלות משותפת לו ולאשתו, חשבון הבנק המשמש את אשתו ובו מתקבלת גמלתו מהצבא, מצויות בישראל. מיכאל העיד כי בחר לחיות בסינגפור והעובדה שהוא מתגורר בדירת קבע בסינגפור מזה למעלה מ - 10 שנים ולאחר סיום התקשרותו עם הגורם בסינגפור בשנת 2005 המשיך לעבוד בסינגפור תוך התערות בחיי המסחר, החברה והקהילה היהודית בסינגפור, מלמדת כי למרות החלטתה של אשתו לקבוע את מרכז חייה בישראל, הוא בחר לקבוע את מרכז חייו בסינגפור ואף פעל להגשמת בחירתו זו במשך תקופה ארוכה מאד.לכן, בשנים אלו ייחשב מיכאל כ-"תושב חוץ" הפטור ממס בישראל על הכנסותיו מחו"ל.

7. לגבי שנת המס 2001 נקבע כאמור, כי יש לראות במיכאל "תושב ישראל", נוכח הסיפא של סעיף 5 (1) לפקודה, יש לבחון האם הכנסתו מעבודתו בסינגפור הופקה ממשלח-יד שבדרך כלל עסק בו בישראל. היות גם בישראל וגם בסינגפור עסק מיכאל באופנים שונים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, נראה כי בשנת 2001 בהיותו בסינגפור עסק במשלח יד שבדרך כלל הוא עסק בו בישראל, וכך נקבע. למרות שבין מדינת ישראל לבין סינגפור נכרתה אמנה למניעת כפל מס ובהתאם להוראות סעיף 1 לצו ההקלה, אין להחיל על מיכאל את הוראות צו ההקלה. הרי אין חולק כי בחוזר מס הכנסה 11/2002, נקבע כי במקרה בו תושב ישראל בוחר לוותר על הוראות האמנה למניעת כפל מס בכדי ליהנות מהוראות צו ההקלה יש לאפשר בחירה כזו.

לפיכך, קבע בהמ"ש כי על הכנסתו החייבת של מיכאל מעבודתו בסינגפור בשנת המס 2001 יש לחייבו במס בשיעור של 25% בלבד.

8. הערעור התקבל מלבד לגבי שנת המס 2001.פקיד השומה חויב לשלם למיכאל את אגרת בית המשפט במלואה, את הוצאות המשפט בסך 3,000 ₪, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.