אינטרס הסתמכות ושמאות בקבלת ערר על החלטת המנהל

אינטרס הסתמכות ושמאות בקבלת ערר על החלטת המנהל
רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בפסק דין שניתן ביום 1.8.2013 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין קטיף (ע"מ 9144-12-12 קטיף מושב שיתופי בע"מ ואח' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויי פעולות איבה) , את הערר בגין שנת 2003 שהגישה קטיף יחד עם עוד כ- 150 מערערים אחרים.

בהמ"ש קבע כי החלטת ועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים-אזור תל אביב לא לחייב את מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים לשלם פיצויי נזקי מלחמה לעוררים, הייתה שגוייה מיסודה, מהנימוקים הבאים:

1. אינטרס הסתמכות

בהמ"ש קיבל את הטענה כי כאשר שולם פיצוי שנה אחר שנה לפי שיטה מסויימת כפי ששילם המנהל בשנים קודמות לערעור לעוררות, נוצר אינטרס לעוררות אינטרס הסתמכות לגבי אופן ושיטת חישוב הפיצוי שעליו הן היו יכולות להסתמך גם בשנות הערעור. התביעה בוססה, כמו בשנים קודמות, על הערכת שמאי מטעם משרד האוצר אשר ביקר במשקים של קטיף והאח', קיבל תיעוד ואסמכתאות, והגיש חוות דעת מפורטת באשר לנזק שנגרם לכל אחד ואחד מהם עקב אירועי האינתיפאדה. בנסיבות אלו נוצר לעוררות אינטרס הסתמכות ולא היה מקום לדרוש עילות הוכחה נוספות מהן בשנות הערעור.

שינוי מדיניותה של רשות והחלפתה במדיניות שהיא ראויה יותר או מתאימה יותר לנסיבות המשתנות, כרוך בפגיעה בבני אדם מן הציבור, תמי הלב, אשר הסתמכו על מדיניותה הקודמת של הרשות.

לכן, מסקנת הוועדה כי קטיף ואח' היו אמורים לשמור את התיעוד בידם, אינה יכולה לעמוד, כמו גם אינה מתיישבת עם הממצאים שהוועדה הנכבדה קבעה, ואין מנוס אלא לבטל מסקנה זו. משכך, יש לזקוף לחובת מנהל מס רכוש את הנזק הראייתי שנגרם לקטיף ואח'.

מקום שבו נתבע גורם ברשלנותו נזק ראייתי לתובע - כלומר, פוגע ביכולתו של התובע להשתמש בראיה שלכאורה הינה בעלת פוטנציאל לביסוס איזו מן הטענות העובדתיות שעליהן מבוססת תביעתו - עשוי בית-המשפט להטיל על הנתבע את נטל השכנוע להיותה של אותה טענה עובדתית בלתי-נכונה.

שגתה הוועדה עת קבעה שהיא הייתה מצפה מכל אחד מקבוצת קטיף ואח' להמציא את נתוני השיווק הפרטניים שלו, משנים שלפני האינתיפאדה, אשר מתעדים את הנזק הספציפי שנגרם לכל אחד מהם, שהרי הוועדה קבעה, כי יש לזקוף לחובת מנהל מס רכוש את אי הבאת הנתונים מהשנים עברו, אשר בהם קטיף ואח' הגישו תביעות למנהל מס רכוש לנזק עקיף.

2. הערכת שמאות הינה מחייבת בדין

נקבע כי הערכת השמאות הייתה מפורטת ויש להסתמך עליה. לא היה מקום כי הועדה תתעלם מהערכת השמאות ותקבע פיצוי אומדני בשיעור 5% בלבד מהנזק. החלטתה זו, סוטה באופן מהותי משווי הנזקים בפועל שנאמדו על ידי השמאי, ללא כל נימוק שנתנה הועדה לסטייה זו.

שעה שחוות דעת השמאי לא נסתרה, ולא הובאו על ידי מנהל מס רכוש ראיות אחרות, אין מנוס אלא לאמצה במלואה. פסיקה על דרך האומדנה נעשית כאשר אין כלים המאפשרים פסיקת פיצוי בגין הנזק שנגרם. לענייננו, אין כל מניעה לאמץ את חוות הדעת במלואה, ואין מקום להידרש לפסיקה על דרך האומדנה. כמבואר לעיל, חוות הדעת מבוססת על בדיקה פרטנית של משקי קטיף ואח', נתונים שנבדקו ואומתו, דבר דבור על אופניו, ואין מקום להסתפק בפיצוי על דרך אומדנה, שהוא הערכה גרידא שאינה תואמת את הנזק שנגרם בפועל.

3. נדחתה הטענה כי לא מדובר בערעור על בעיה משפטית

בהמ"ש קבע כי ערעור על שיטת חישוב שווי הפיצוי והוכחתו, הוא ערעור בבעיה משפטית של שיטת הערכת השווי ולא לגבי עצם הערכת השמאות עצמה.

4. חוסר תום לב המשיב – שעליו יש חובת תום לב מוגברת

התנהלות מנהל מס רכוש, הייתה לדעת בהמ"ש, לוקה בחוסר תום לב וגם בכך היה טעם להתערב בהחלטה. קל וחומר, שעל המדינה חלה חובת תום לב מוגברת.

קביעה זו אינה מתיישבת עם פסיקת הוועדה, שלפיה יש לשלם לקטיף ואח' פיצוי בשיעור 5% מהשמאות, על דרך האומדנה לעונת 2003/2004 ודוק. אם סבורה הוועדה שקטיף ואח' לא הוכיחו את התנאי הקבוע בסעיף 35 לחוק, קרי שכתוצאה מאירועים קצרי מועד נגרמה השבתה, לא היה מקום מצידה לחייב את מנהל מס רכוש לשלם להם כל פיצוי שהוא.