האם התקנת מצלמות במקום העבודה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקה?

האם התקנת מצלמות במקום העבודה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקה?

ג'ולייט אליהו, עו"ד

בית הדין לעבודה עושה אבחנה בין מצלמות נסתרות למצלמות גלויות וכן בין מצלמות נסתרות באזורים ציבוריים לבין אזורים פרטיים במקום העבודה. קו הגבול לפרוגטיבה של המעסיק נקבע באזורים שאינם ציבוריים, האזורים הפרטיים, בהם יש לעובד ציפייה סבירה לפרטיות וזאת גם אם המצלמה גלויה וגם אם סמויה. בית הדין קבע, כי אין הבדל בין מעסיק שמציב מנהל קפדן בחנות שמעיר לעובדים כאשר לדעתו הם מתבטלים, לבין מעסיק שמציב מצלמות ומעיר לעובדים טלפונית. כמו כן נקבע, כי במקרה הנדון משך הזמן בו המשיכה העובדת לעבוד חרף ההרעה הנטענת, מצביעה על השלמה עם התנאים החדשים

(ס"ע 12-02-41111 אירנה בלקירסקי נ' אופטיקה הלפרין בע"מ).

העובדות

אירנה בלקירסקי (להלן: "העובדת") עבדה כמוכרת בחנות משקפיים, אופטיקה הלפרין בע"מ (להלן: "המעסיקה") במשך 9 שנים. העובדת התפטרה ותבעה את המעסיקה לתשלום פיצויי פיטורים בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה.

התביעה התבססה על שני טעמים עיקריים: א. משכורת לא מספקת ב. הרעה מוחשית בתנאי עבודתה עקב התקנת מצלמות בחנות, שגרמו לטענתה, למעקב אחריה ופגיעה בפרטיותה.

פסק הדין

עיקר הדיון נסוב סביב טענת העובדת, לפיה המצלמות שהותקנו פגעו בפרטיותה היות ששימשו, בין השאר, למעקב של המעסיקה אחר פעילות העובדים ואף הובילו להערות כלפי העובדת כשיצאה מהחנות לשירותים או כשישבה בחנות ונחה כשלא היו לקוחות.

העובדת פנתה בבקשה להסיר את המצלמות או שלא ישתמשו בחומר המצולם לפגוע בפרטיותה, אך פניותיה נענו בשלילה. העובדת הרגישה שאם תמשיך לעבוד בנסיבות כאלה, היא עלולה להתמוטט נפשית ולכן הגישה את התפטרותה.

עוד נטען, כי העובדת יכלה לחפש מקום עבודה חלופי בטרם התפטרה ולא הייתה חייבת להתפטר מידית לאחר שגילתה על הצבת המצלמות. בהקשר זה, ציין בית הדין, כי לא ברור איך טענה זו מסתדרת עם טענת העובדת, כי התפטרה בטרם מצאה עבודה אחרת. בנוסף, נטען כי התפטרות העובדת לאחר עבודה במשך שנים אצל המעסיקה וכן המתנה של מספר שנים בטרם הוגשה התביעה דנן מלמדת על מצוקתה הרבה של העובדת.

המעסיקה טענה, כי התביעה הוגשה כשנתיים וחצי לאחר התפטרות העובדת בשל מציאת מקום עבודה חדש.

עוד טענה המעסיקה, כי אין המדובר במצלמה נסתרת אלא בהתקנת מצלמה גלויה לעין באזורים הציבוריים שאינם סביבת עבודה פרטית ואשר לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות באזורים אלו, כדי פגיעה בפרטיות וכדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה וזאת בהתבסס על הלכה ידועה בפסיקה.

בנוסף, העובדה שהעובדת המשיכה לעבוד 9 חודשים לאחר שנודע לה אודות התקנת המצלמה שומטת את הקרקע תחת תביעתה.

בית הדין הפעיל מבחן אובייקטיבי עם אלמנט סובייקטיבי לקביעת הרעה בתנאי העסקה ככל שהתקיימה לכאורה ונשען על פסיקה קודמת של בתי דין אזורים בקביעתו, כי יש להבחין בין מצלמות גלויות לנסתרות.

בעולם המודרני, מצלמות נמצאות כמעט בכל מקום. במקרה זה, המעסיקה התקינה בחנות מצלמות גלויות, באזור ציבורי הפתוח ללקוחות. המצלמות הותקנו מסיבות לגיטימיות, לשם הרתעה וככלי ניהולי מודרני. העובדת ידעה על קיום המצלמות מספר חודשים בטרם הגישה התפטרותה. זאת ועוד, העובדת מצאה עבודה אחרת (בחנות מתחרה) רק לאחר שהודיעה על התפטרותה למרות שיכלה לעכב את התפטרותה עד אשר תמצא מקום עבודה חדש.

לפיכך, נדחתה תביעת העובדת ונקבע, כי התקנת מצלמות במעסיקה, באזור ציבורי אינה מהווה הרעה בתנאי העסקה או נסיבות בהן לא יכלה העובדת להמשיך עבודתה.

הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net