• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודההסכמי עובד-מעבידהאם זמן נסיעה של עובד לסניפי המעסיקה המרוחקים ממקום מגוריו מהווה שעות עבודה

האם זמן נסיעה של עובד, לסניפי המעסיקה המרוחקים ממקום מגוריו, מהווה "שעות עבודה" ?

עמוס הלפרין, עו"ד

 |  29.12.2013

האם זמן נסיעה של עובד, לסניפי המעסיקה המרוחקים ממקום מגוריו, מהווה "שעות עבודה" ?

עמוס הלפרין, עו"ד

ככלל זמן הנסיעה מהעבודה אל הבית או מהבית אל מקום העבודה אינו חלק משעות עבודתו של עובד, אולם שונה המקרה כאשר הוכח על ידי העובד כי נדרש לעבוד כבר מביתו או מהדרך. העובד נדרש במסגרת עבודתו לנסוע לצפון או לדרום הארץ. ברי כי זמן הנסיעה מביתו של העובד במרכז לצפון הארץ אינו אמור להיעשות על חשבונו ויש להחשיב זאת כשעות עבודתו. עם זאת, במקרים בהם החל העובד עבודתו בסניף באזור המרכז, אין להחשיב את זמני הנסיעה כשעות עבודה. אולם אם סיים העובד עבודתו בדרום בשעה 17:00 והיה עליו להגיע לביתו או למשרדי המעבידה, אלו יהיו חלק משעות העבודה. מאחר ולמעבידה לא היה כל קושי לעקוב אחר מהלכיו של העובד (לעובד נקבע סידור עבודה, שעל ביצועו נערך פיקוח באמצעות שיחות טלפון ומעקב אחרי הטלפון הנייד והאיתורן) - חלות על העובד הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 המחייבות תשלום בגין שעות נוספות (ס"ע 6061-09-11 רפאל שגב נ' פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ, מיום 31.10.2013).

 

העובדות

רפאל שגב (להלן: "העובד") הועסק כמדריך ומאמן דיילות אצל פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), חברה העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מוצרי קוסמטיקה, כשנה וחצי עד שפוטר.

במסגרת עבודתו, העובד נסע למקומות מרוחקים ולטענתו עבד 10-11 שעות עבודה ביום. המעסיקה לא החשיבה כשעות עבודה, את זמן הנסיעה של העובד אל סניפיה השונים ברחבי הארץ ואת הנסיעה חזרה לאזור המרכז. לפיכך, העובד תבע הפרשי שכר בעבור שעות נוספות בגין כל חודשי עבודתו.

שכרו של העובד הורכב משכר יסוד וכן עמלות ובונוסים שנגזרו ממכירות הדיילות שהדריך. לטענת העובד היה על המעסיקה לכלול את כל רכיבי העמלות והבונוסים לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

פסק הדין

האם ניתן היה לפקח על עבודת העובד ?

על סמך חומר הראיות, קבע בית הדין, כי ניתן היה לפקח על העובד והמעסיקה פיקחה עליו הלכה למעשה. רכב החברה היה מחובר לחברת "איתוראן" ולמנוי של כביש 6 ולמעסיקה לא היה כל קושי לעקוב אחר מהלכיו של העובד, כפי שאומנם עשתה. לעובד נקבע סידור עבודה על-ידי המעסיקה, שעל ביצועו נערך פיקוח באמצעות שיחות טלפון ומעקב אחרי הטלפון הנייד. לפיכך חלות על העובד הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 המחייבות תשלום בגין שעות נוספות.

האם זמן הנסיעה מהווה שעות עבודה?

מהעדויות השונות התברר כי העובד היה מסתובב בין הדוכנים השונים של המעסיקה על מנת לתדרך ולאמן את הדיילות. ככלל זמן הנסיעות מהעבודה אל הבית או מהבית אל מקום העבודה אינו חלק משעות עבודתו של העובד, אולם במקרה דנן הוכח על ידי העובד כי נדרש לעבוד כבר מביתו או מהדרך מאחר שנתבקש לשוחח עם הדיילות במהלך הנסיעה או מהבית.

למעסיקה סניפים במקומות מרוחקים: ראש פינה, נצרת, עפולה, חיפה, באר שבע, ים המלח. העובד נדרש במסגרת עבודתו לנסוע לצפון או לדרום הארץ. ברי כי זמן הנסיעה מביתו של העובד בראשון לציון לצפון הארץ אינו אמור להיעשות על חשבונו ויש להחשיב זאת כשעות עבודתו. העובדה, כי המעסיקה העמידה לרשות העובד מנוי של כביש 6 איננה משנה כי זמן נסיעה של שעתיים הנו חלק משעות העבודה של העובד.

בית הדין קיבל את עמדת המעסיקה כי במקרים בהם החל העובד עבודתו בסניף באזור המרכז (למשל כפר סבא), אין להחשיב את זמני הנסיעה כשעות עבודה. אולם אם סיים העובד עבודתו בדרום בשעה 17:00 והיה עליו להגיע לביתו או למשרדי המעסיקה, אלו יהיו חלק משעות העבודה.

הערכת כמות השעות הנוספות:

העובד הרים את הנטל הנדרש, כי עבד למעלה ממשרה מלאה. עם זאת, לא שוכנע בית הדין כי העובד ביצע את כל השעות הנוספות הנתבעות על ידו. בית הדין פסק על דרך האומדנה, שהעובד ביצע כ- 20 שעות נוספות בחודש (שעה נוספת ביום).

משלא הוגש תחשיב נגדי ע"י המעסיקה לדרך חישוב השעות הנוספות, המעסיקה חויבה לשלם לעובד סך של 10,888 ש"ח בגין שעות נוספות.

השכר הקובע לפיצויים:

המעסיקה פיצלה את שכרו של העובד למספר רכיבים: שכר יסוד, עמלות מכירות, בונוסים, מענק חד פעמי, בונוס מאמץ. לא הוכח בפני בית הדין כי מדובר בחישוב אריתמטי אמיתי וכיצד חושבו רכיבים אלה.

על פי הפסיקה, עמלות מכירה אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויים. העובד העיד כי העמלות היו אחוזים מהמכירות שנעשו - אומנם אלו אינן עמלות אישיות אלא עמלות בגין מכירות שביצעו הדיילות, אולם לעובד חלק בהן כיוון שהוא היה המדריך שלהן ולכן, כך קבע בית הדין, ניתן לראות בהן עמלות אישיות השייכות גם לו.

לפיכך צורף רכיב העמלות לשכר הקובע לפיצויים בהתאם לחישובי העובד. 

 

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר
לא רשומים אירועים לחודש פברואר