ניכוי מס תשומות על השכרת רכב לפי תקנות מע"מ

ניכוי מס תשומות על השכרת רכב לפי תקנות מע"מ
רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 24.12.2013 קבע בית המשפט המחוזי מרכז – לוד בעניין אינפו-סיסטמס (ע"מ 1572-09-12 אינפו-סיסטמס בע"מ נ' מע"מ נתניה) כי, מטרתה של תקנה 14 לתקנות מע"מ למנוע שימוש ברכב פרטי בעסק, והיא מגשימה את מטרתה על ידי עשיית השימוש ללא כדאית מבחינת החיוב במע"מ ובאי התרת המע"מ המוטל על מכירת רכב פרטי. בהתאם, העוסק ייחשב לצרכן סופי לגבי שכירות רכב פרטי וממילא יצטרך לספוג את מלוא המס.

עם זאת, יש לציין כי במקרים של כלי רכב המיועדים לשימוש בתנאי שטח, ניתן לקבל את מס התשומות ששולם ברכישתם, כמו גם לגבי כלי רכב פרטיים המופיעים כחריגים לכלל הרגיל בתקנה 14 לתקנות מע"מ.

אינפו – סיסטמס בע"מ (להלן: החברה) טענה כי ניתן ליישם את תקנה 18 ולהכיר ב- 2/3 ממס התשומות ששולם, היות ותקנה זו מקבילה לתקנה 14 האוסרת על ניכוי מס תשומות ברכישת רכב פרטי לחלוטין.

בהמ"ש מפנה לסעיף 44(1) לחוק הקובע כי שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוג מסוים של עוסקים או עסקאות, הוראות בדבר: "נכסים ושירותים אשר מס התשומות ששולם על עסקאות בהם או על יבואם לא יהא ניתן לניכוי".

מכוח סעיף זה הותקנה תקנה 14(א), שכותרת השוליים שלה הוא "איסור לנכות מס תשומות על רכב מנועי". שכירת רכב לעניין זה באה בגדר מכר, וזאת כאמור בהתאם להגדרה בסעיף 1 לחוק. לפיכך בהתאם ללשונה של תקנה 14(א) לתקנות: המס שהוטל על שכירת רכב פרטי לעוסק לא יהיה ניתן לניכוי.

לדעת ביהמ"ש תקנה 14 לתקנות מע"מ היא תקנה ספציפית שכן עניינה ניכוי הוצאות שכירות רכב ולכן היא גוברת על תקנה 18 שהיא תקנה כללית.

עם זאת, תקנה 14(א) הקובעת איסור ניכוי מס התשומות, חל רק לגבי מס תשומות ששולם בגין שכירת הרכב או רכישתו, אך לא לגבי מס התשומות הקשור באחזקה שוטפת של הרכב על ידי העוסק. (ראו ע"ש (חיפה) 5388/99 חפר נ' מנהל מע"מ).