ניצול "רכישה עצמית" לצורך חלוקת עיזבון אסורה
רמי אריה
, עו"ד ורו"ח
בחוק החברות קיים מנגנון "רכישה עצמית" של מניות, המאפשר לבעל מניות למכור את מניותיו לחברה עצמה, ולקבל את התמורה ממנה. בעל המניות מקבל במקרה כזה תמורה החייבת ברווח הון, היתרון נוצר לבעל המניות השני אשר במקום לשלם את התמורה מהונו האישי, משלם אותו מקופת החברה.
מנגנון זה נוצל בעניין ברנובסקי (עמ"ה 21268-06-11 דן ברנובסקי נ' פקיד שומה גוש דן ניתן ביום 21.1.2014) בה סוכם בין שני בעלי מניות שהיו מסוכסכים ביניהם בעניין חלוקת עיזבון כי בעל המניות האחד יקבל את חלקו על ידי מכירת מניותיו לחברה, ויקבל תמורה מקופת המזומנים של החברה ולא מבעל המניות השני.
בהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי בנסיבות העניין, ברכישת המניות על ידי החברה, יש לראות כחלוקת דיבידנד לכל בעלי המניות בחברה. בכך קיבל בהמ"ש את עמדת פקיד השומה לפיה משמעות עסקת הרכישה העצמית בה נפרדה האחות מאחזקותיה בחברה והעברת מלוא הבעלות בחברה לידי אחיה, בדרך של מימון העסקה באמצעות העודפים של החברה, כרוכה על פי מהותה הכלכלית בחלוקת דיבידנד מהחברה לבעלי מניותיה.
בהמ"ש דחה את טענת האח, כי השיעור היחסי של מניות החברה שנותרו בידיו השתנה לאחר שהחברה רכשה את המניות והפכה אותן למניות רדומות אולם השווי הכלכלי של מניות החברה שבידיו
נותר כשהיה. נטען עוד כי רכישת המניות נעשתה מטעמים כלכליים של החברה, בעוד הוא עצמו לא קיבל לידיו כל תמורה או תשלום, ועל כן, אין לחייבו בתשלום מס.
בהמ"ש מצא כי בחברה לא הייתה פעילות עסקית, ולמעשה הייתה החברה מעין "קופת מזומנים". לפיכך, לא ניתן לייחס לבעלי מניותיה של החברה סכסוך על רקע פעילות עסקית של החברה. בכך, יש כדי ללמד שההסדר המעוגן בהסכם הפשרה אינו נוגע לפעילות החברה או לעסקיה, אלא להסכם חלוקת עיזבון ובכללו את כספי החברה.
לכן, קבע בהמ"ש כי במקרה דנן, כי העברת התמורה מהחברה למוכרת בתמורה לכאורה לרכישת המניות, נעשתה במישור בעלי המניות ולא בזיקה לפעילותה של החברה. מדובר בחלוקת עיזבון ולכן גם אם באופן פורמאלי האח לא קיבל כספים ישירות מהחברה במהלך רכישת המניות על ידי החברה, אין ספק שבמסגרת הסכם הפשרה הוא קיבל נכסים וכספים של המשפחה תמורתם הסכים להעביר לאחותו סכום נכבד מקופת החברה.
עם זאת, בהמ"ש מסייג את פסיקתו זו לעניין רכישה עצמית של מניות רק לנסיבות המקרה הספציפי, הוא קובע כי בדרך כלל, רכישת מניות עצמית מחלק מבעלי המניות בחברה משנה את השיעור היחסי של המניות שבידי בעלי המניות הנותרים. במקביל שוויה של החברה מתמעט בשיעור הסכום שהוציאה לרכישת המניות. במצב כזה השווי הכלכלי של המניות שבידי בעלי המניות הנותרים לא משתנה ועל כן, בדרך כלל מבחינת בעלי המניות הנותרים אין כל התעשרות במקרה של רכישת מניות עצמית מחלק מבעלי המניות.
בענייננו מצב הדברים שונה באופן מהותי. לחברה לא היה צורך ברכישה עצמית של המניות, ורכישה זו של המניות נעשתה במסגרת חלוקת נכסי המשפחה, דהיינו רכישה במישור בעלי המניות, ועל כן, יש לראות רכישה כזו כחלוקת דיבידנד גם לבעל המניות שנותר בחברה. אך זהו מקרה פרטני וחריג לכלל הרגיל.
|