חשוב לבדוק היבטי מיסוי לפני חתימת החוזה

חשוב לבדוק היבטי מיסוי לפני חתימת החוזה
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

כל חוזה או הסכם או הצעה משפטית, הנערכים כאשר לפחות אחד מהצדדים לחוזה הוא צד עסקי, יש בהם אלמנטים של חיוב במס הכנסה, מס ערך מוסף, ו/או מס שבח ומס רכישה אם החוזה כולל גם העברת זכות במקרקעין.  חבויות המס העלולות לחול עקב החוזה עשויות להיות משמעותיות ביותר ולפגוע לעיתים באופן משמעותי בתמורה הצפויה להשתלם לפי החוזה.

כך קורה גם בעסקאות גדולות שבהן לא נתנו הצדדים מראש את דעתם להיבטי המיסוי. כפי שקרה בעניין מכר פעילות המשביר לצרכן על ידי הנאמנים והמפרק של המשביר.

כזכור, המשביר לצרכן ישראל בע"מ נקלעה לקשיים כלכליים במהלך שנת 2002 ובעקבות כך ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 3.11.2002 צו הקפאת הליכים בעניינה ובעניינן של חברות נוספות שבבעלותה. הנאמנים שמונו על ידי בית המשפט ניהלו משא ומתן עם שני משקיעים פוטנציאליים ולאחר התמחרות המליצו להעדיף את הצעת שביט.

במהלך ההתמחרות הסכימו הצדדים על תמורה בשווי נכבד של כמה עשרות מיליוני ₪ אשר תשולם על ידי הרוכש לקופת הנושים.

אלא, שכאשר פנה המפרק לקבלת התמורה בצירוף הפרשי הצמדה ובצירוף מע"מ, התברר לו כי הרוכש מסרב להוסיף מע"מ על הסכום שסוכם והוא טוען כי כל ההתחייבויות הכספיות שנטל על עצמו במסגרת הסכם הרכישה ובהן ההתחייבות הכספית הנוגעת לאופציה, כללו מע"מ.

במסגרת ההליכים המשפטיים בשאלת תוספת מס הערך מוסף לסכום התמורה, הגיעו הצדדים עד לבית המשפט העליון, אשר ביום 27.1.2011 (ע"א 1113/09 עו"ד אבנר כהן נ' המשביר לצרכן החדש בע"מ ואח') קבע כי יש לדחות טענת המפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר אין ראיה ברורה לכך להסכמה כזו בגוף ההסכם שנערך בין הצדדים.

כבוד השופט א. רובינשטיין הוסיף דברים חדים וברורים בעניין הצורך להקפיד בהסכמים כספיים למיניהם, לרבות ובעיקר בעסקאות החייבות במס ערך מוסף, על התייחסות ספציפית ובהירה לנושא מס הערך המוסף.

הוא הזכיר כי נושא המע"מ עלה על השולחן השיפוטי בנושא הוצאות ושכר טרחתם של עורכי דין. תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, (שבוטלה החל מ- 17.11.10) קבעה כי לשכר טרחה יתווסף סכום השווה למע"מ המשולם עליו, אלא אם הורו בתי המשפט או הרשם אחרת. כך ציווה הדין עד לאחרונה. ואולם, אי בהירות נתעוררה כשדיבר פסק דין פלוני בלשון כוללת על הוצאות ושכר טרחה (ראו ע"א 6567/99 שטרנשיין נ' פישר בע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק"), שם נדרש השופט גרוניס לנושא זה, ועמד על הצורך להבחין כהלכה לעניין מע"מ בין חיוב בהוצאות משפט למרכיב שכר הטרחה  והמליץ שלא להשתמש בביטוי "כולל" בהקשר של פסיקת הוצאות ושכר טרחה, אף שהתקנה בוטלה וכיום נתון הנושא ליחסי הצדדים בלא מעורבות בית המשפט.

זו רק דוגמה אחת, כדי לציין כי ראוי לזכור את רלבנטיות נושא המע"מ בהקשרים כספיים שונים. הבהירות חשובה לא רק לעצם החיוב במע"מ, כמו בדוגמה, אלא גם - כבענייננו - לשאלת הגורם החייב. נושא המיסוי חשוב לא רק בשאלת המע"מ החל על העסקה ועל מי מהצדדים לה, אלא גם לגבי תחולת מס הכנסה או מס רווח הון, או מס שבח מקרקעין על העסקה.

למותר מלציין, כי גם לשאלת ניסוח החוזה יש משמעות רבה ביותר לגבי היבטי המיסוי החלים עליו, במיוחד בימים אלו של חזרה לדגש על הפרשנות הלשונית של החוזה. ניסוח קלוקל עלול להביא לתאונות מס חמורות שהיו נמנעות בתכנוני מס נבונים מראש. לכן, כדאי וחשוב להתייעץ מראש בעניין היבטי המיסוי כבר בשלבים הראשונים של כריתת החוזה, כמו גם בעת פשרות בין הצדדים לרבות במהלך הליכים משפטיים.