משכורת או דיבידנד?

משכורת או דיבידנד?
(מעודכן לשנת 2014)

עו"ד ורו"ח אלעד רוזנטל

בתחשיבים שלהלן נבדוק מה שיעור המס הכולל שיוטל על "בעל מניות מהותי" המבקש למשוך דיבידנד, ונשווה זאת לחלופה של משיכת משכורת מהחברה בשליטתו.

בחלוקת דיבידנד, להלן תחשיב המס:
מס חברות (במישור החברה): 26.5%.
מה- "נטו" שנשאר (73.5%) יש להפחית 30% מס דיבידנד.
נשאר ליחיד נטו של: 51.45%, כך שהמס הכולל הוא 48.55%.
המס השולי המקסימאלי הוא 48%, כך שבסכומים מעל ל"תקרה של ביטוח לאומי" יש כדאיות למשכורת ולא דיבידנד (בהמשך נראה סכומים מתחת לתקרה של ביטוח לאומי).

במידה וליחיד יש "הכנסה חייבת" מעל 811,560 ₪ , יוטל מס נוסף בשיעור של 2% (מס זה יוטל רק על ההכנסה מהדיבידנד, ולא במישור החברה).
במקרה שכזה נטל המס הכולל יהיה:
מס חברות (במישור החברה): 26.5%.
מה- "נטו" שנשאר (73.5%) היחיד ישלם 32% מס דיבידנד (30% + "מס נוסף" של 2%, כאמור לעיל): נשאר ליחיד נטו של: 49.98%, כך שהמס הכולל הוא 50.02%.
במקרה זה, המס השולי המקסימאלי הוא: 50% (48% + 2%).

עד עכשיו ראינו שבסכומים מעל התקרה של ביטוח לאומי (מעל 43,240 ₪) יש כדאיות למשכורת (אם כי חשוב לציין שלא מדובר באחוזים מאוד משמעותיים...).
נבחן כעת משכורות נמוכות יותר, ובשילוב של דמי ביטוח לאומי.

משכורת חודשית של 14,000 ₪ עד 20,000 ₪:

בשכר של 14,000 ₪ עד 20,000 ₪ המס השולי הוא 31%, אך יש להוסיף לסכום זה את דמי הביטוח הלאומי.

דמי הביטוח הלאומי  -
חלק העובד: 11.79% (לבעל שליטה).
חלק המעביד: 6.59% (לבעל שליטה)

נערוך תחשיב לגבי תוספת עלות שכר של 100 ₪ (מעל ל- 14,000 ₪).
במישור החברה: כדי שעלות השכר יהיה 100 ₪, הרי שסכום המשכורת יהיה: 100/1.0659 = 93.82 ₪.

כלומר, במידה והמשכורת היא 93.82 ₪, ה"עלות" לחברה היא 100 ₪ (לאחר הוספת "חלק מעביד" בביטוח לאומי המשולם ע"י החברה).

משכר של 93.82 ₪ יש להפחית 31% מס הכנסה (29.08 ₪), וכן 11.79% דמי ביטוח לאומי (11.06 ₪).

סה"כ נטו ליחיד: 53.68 ₪. סה"כ מס כולל: 46.32%.

כפי שראינו שיעור המס הכולל במשיכת דיבידנד יהיה: 48.55%.
כלומר, ההפרש לטובת משיכת משכורת הוא: 2.23%.

משכורת חודשית של 20,000 ₪ עד 41,830 ₪:

בשכר של 20,000 ₪ עד 41,830 ₪ המס השולי הוא 34%, אך יש להוסיף לסכום זה את דמי הביטוח הלאומי.

דמי הביטוח הלאומי  –
חלק העובד: 11.79% (לבעל שליטה).
חלק המעביד: 6.59% (לבעל שליטה)

נערוך תחשיב לגבי תוספת עלות שכר של 100 ₪ (מעל ל- 20,000 ₪).

במישור החברה: כדי שעלות השכר יהיה 100 ₪, הרי שסכום המשכורת יהיה: 100/1.0659= 93.82 ₪.

כלומר, במידה והמשכורת היא 93.82 ₪, ה"עלות" לחברה היא 100 ₪ (לאחר הוספת "חלק מעביד" בביטוח לאומי המשולם ע"י החברה).

משכר של 93.82 ₪ יש להפחית 34% מס הכנסה (31.89 ₪), וכן 11.79% דמי ביטוח לאומי (11.06 ₪).

סה"כ נטו ליחיד: 50.87 ₪. סה"כ מס כולל: 49.13%.
כפי שראינו שיעור המס הכולל במשיכת דיבידנד יהיה: 48.55%.

כלומר, ההפרש "לכאורה" לטובת משיכת דיבידנד הוא: 0.58%.
הפער הזה יכול להסתכם במקסימום של 127 ₪ בחודש (21,830 ₪ כפול 0.58%).




ההפרש הזה הוא רק "לכאורה", ובפועל גם בין שכר של 20,000 ₪ ל- 41,830 ₪ יש כדאיות למשוך משכורת ולא דיבידנד, וזה מכמה סיבות:

1. בהפרש כזה זניח כבר ממש לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש כיסוי של ביטוח-לאומי רחב יותר בגין המשכורת (קרי – הביטוח לאומי חל על משכורת של 41,830 ₪ ולא 20,000 ₪. רלוונטי ל: דמי לידה, מילואים, תאונות עבודה וכו').
כמו כן, השכר המבוטח חשוב גם לגבי ביטוח "אובדן כושר עבודה".
בנוסף, במקרה חלילה של מחלה שיש בגינה זכאות לפטור ממס לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה, הפטור חל על הכנסה ממשכורת (יגיעה אישית), ולא יחול על הכנסה מדיבידנד.

2. במידה ונשקלל את ה"ניכוי" בשל גמל שמוכר כהוצאה בחברה לאור תיקון 190 לפקודה נגיע למסקנה שללא כל ספק יש כדאיות למשכורת.
בחברה יש ניכוי של 7.5% מהשכר לגמל עד לסך של 36,356 ₪, ללא חיוב במס של בעל-השליטה.
למען הדיוק אז ה"הטבה" הזו היא עד לשכר של 36,356 ₪, ולא עד 41,830 ₪.

בין משכורת של 41,830 ₪ ל- 43,240 ₪:

בשנת 2014, לאור העובדה שכבר שנתיים לא הצמידו את המדרגה העליונה במס הכנסה למדד המחירים לצרכן, נוצר פער בין ה"תקרה" של ביטוח לאומי לבין המדרגה העליונה של מס הכנסה.

מעל ל- 43,240 ₪, אין דמי ביטוח לאומי, ואז כפי שכבר הראנו בתחילה יש פער לטובת משכורת.

בשכר שבין 41,830 ₪ ל- 43,240 ₪ נוצר בוודאי פער לטובת דיבידנד, כדלקמן:

נערוך תחשיב לגבי תוספת עלות שכר של 100 ₪ (בין 41,830 ₪ ל- 43,240 ₪).

במישור החברה: כדי שעלות השכר יהיה 100 ₪, הרי שסכום המשכורת יהיה: 100/1.0659= 93.82 ₪.

כלומר, במידה והמשכורת היא 93.82 ₪, ה"עלות" לחברה היא 100 ₪ (לאחר הוספת "חלק מעביד" בביטוח לאומי המשולם ע"י החברה).

משכר של 93.82 ₪ יש להפחית 48% מס הכנסה (45.03 ₪), וכן 11.79% דמי ביטוח לאומי (11.06 ₪).

סה"כ נטו ליחיד: 37.73 ₪. סה"כ מס כולל: 62.27%.

כפי שראינו שיעור המס הכולל במשיכת דיבידנד יהיה: 48.55%.

כלומר, ההפרש לטובת משיכת דיבידנד הוא: 13.72%.

כלומר, הפער שבין 41,830 ₪ ל- 43,240 ₪ הוא: 1,410 ₪, ובפער הזה יש כדאיות לדיבידנד, והפער לטובת דיבידנד הוא מס נוסף של: 193 ₪.

לסיכום:
מעל ל- 67,630 ₪ בחודש – הפער לטובת משכורת הוא 0.02%.
בין 43,240 ₪ ל- 67,630 ₪ - הפער לטובת משכורת הוא 0.55%.
בין 41,830 ₪ ל- 43,240 ₪ - הפער לטובת דיבידנד הוא 13.72%.
בין 20,000 ₪ ל- 41,830 ₪ - הפער לטובת דיבידנד הוא 0.58%.
בין 14,000 ₪ ל- 20,000 ₪ יש פער לטובת משכורת של 2.23%.
מתחת ל- 14,000 ₪ יש כבר פערים "יותר משמעותיים" כמובן לטובת המשכורת.

מסקנות:
עד ל- 20,000 ₪ אין כל ספק שיש כדאיות למשוך משכורת.
מעל ל- 20,000 ₪ לטעמנו גם אין סיבה לשקול דיבידנד. אומנם כפי שהראנו יש מצבים מסוימים בהם יש לכאורה פער לטובת דיבידנד, אבל מדובר בסכומים יחסית נמוכים ועם מוסיפים את השיקול של הפרשות לגמל/פנסיה וכן שיקולי ביטוח לאומי, אובדן כושר ועוד, הרי שנגיע למסקנה שיש כדאיות למשכורת.

בשורה התחתונה –  אין "נקודת איזון" שניתן לומר לגביה שמעל לסכום מסוים יש עדיפות לדיבידנד, לכאורה ניתן למשוך כל סכום כמשכורת.
כמו כן, נישום ("נותן שירותים") שטרם התאגד כחברה, וזקוק לכל הרווחים שלו למחייה – הרי שאין לו שום סיבה "כלכלית" (מבחינת שיעורי המס) להתאגד כחברה.

מעבר לכל האמור פה, לגבי "בעלי שליטה" יש חשיבות רבה מאוד לשמירה על יציבות השכר לאורך השנים. לא כאן המקום להאריך, אבל החשיבות של שכר-יציב לאורך השנים חשובה מאוד לעניין המעמד בביטוח לאומי (יש תקדימים שראו בעל-שליטה שערך שינויים בשכר "כאילו" אינו שכיר), ובנוסף יש חשיבות לעניין ביטוח אכ"ע וכן חלילה במקרה של מחלה, במידה ובעל-השליטה יהיה זכאי לפטור ממס של נכה, זה יחול לפי השכר האחרון היציב שלו (ראו למשל הלכת "בן עוז").