אי שיפור תנאי עבודה

הילה פורת, עו"ד

מיכל המועסקת כמזכירת מנכ"ל בחברה בתחום הביוטכנולוגיה מזה כ-3 שנים, ביקשה תוספת לשכרה בהסתמך על תקופת עבודתה, שביעות רצונם של הממונים עליה מעבודתה ותנאי עבודתן של עובדות כמוה בחברות דומות. מנכ"ל החברה לא אישר את העלאת המשכורת. כעבור כחודש הודיעה מיכל למנכ"ל החברה כי אם לא תעלה משכורתה, כמבוקש, היא תאלץ להתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודה - התפטרות שתזכה אותה בפיצויי פיטורים.

האם יש ממש בטענתה של מיכל?

תשובה

בע"א 19/65 שמעון לוטטי נ. חברת מלפורד ושות' בע"מ (פד"ע יט(2) 393), נפסק כי כאשר עובד מקבל את כל הזכויות בעבודה שהוא זכאי להן עפ"י החוק (כמו - חופשה שנתית, דמי מחלה, הבראה וכיוצ"ב), עפ"י הסכם קיבוצי / צו הרחבה שחל במקום העבודה - אם ישנו, ועפ"י חוזה אישי / נוהג במקום העבודה - אם ישנו, המעסיק מילא כלפיו את חובתו. כלומר, התנאים הסוציאליים האחרים שהעובד תובע לעצמו, שלא לדבר על העלאת שכר סתם, הם הטבות נוספות אשר אינן נובעות מחובה חוקית או חוזית המוטלת על המעסיק. תנאי עבודה הקיימים במקומות עבודה אחרים אינם מחייבים את המעסיק מכוח החוק ואין הוא מחויב להנהיגם או לקיימם.

על כן, אי הענות לדרישת העלאה בשכר של עובד - כשהדרישה אינה נובעת מהסכם קיבוצי / צו הרחבה / חוזה עבודה אישי / נוהג במקום העבודה, המסדיר את תנאיה - אינה מהווה הרעה בתנאי עבודה של העובד.

הערה

ככל שמדובר בזכאות לפיצויי פיטורים על פי דין (פיטורים או התפטרות מזכה), יש לבחון את היקף הזכאות גם בהתחשב בכספים שהופקדו בגין העובד/ת עבור פיצויי פיטורים, על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, אם הופקדו.