• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמאמרים - מס הכנסהחשיבותו הדרסטית של שלב ההשגה בפני רשויות המס

חשיבותו הדרסטית של שלב ההשגה בפני רשויות המס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  13.05.2014

חשיבותו הדרסטית של שלב ההשגה בפני רשויות המס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

הנחת היסוד הייתה פעם, כי ההליך השומתי שונה מן ההליך השיפוטי בפרוצדורה ובמהות, ואינו מהווה סוף פסוק, כי אחריו יש את האפשרות לערער על החלטת פקיד השומה בפני בית המשפט. הנחה זו, אינה עומדת עוד כיום במידה רבה במבחן המציאות.

למרות שבהליך השומתי לא מתקיים פעמים רבות דיון ממצה ויסודי, זאת מהטעם שהן המייצג והן מפקח המס רואים בו רק כהליך שרובו ככולו מיועד כדי לגשר על פערי העמדות בין הצדדים. זאת מתוך הנחה המוצדקת ברוב המקרים, לפיה ההליך השומתי יביא להסכמה על שומה מוסכמת בין הצדדים ובעצם לגישור בין הפרשנויות השונות לאותן עובדות שלגבי פרשנותן הם חולקים.
מטבע הדברים לא מעורבים בהליך השומתי, בנסיבות העניין, עורכי דין, והנחת המוצא הייתה כי גם אין צורך בעורכי דין בשלב זה, אלא רק אם התיק יגיע באותם מקרים נדירים שזה קרה, לערעור בפני בית משפט.

כך טענו גם עורכי הדין בעניין ליבוביץ (ליבוביץ' ו- י. ליבוביץ' מסחר ושירותים בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן ברע"א 777/14, ניתן ביום 6.3.2014), כי ההלכה הפסוקה מתירה להעלות בשלב הערעור בבית המשפט המחוזי גם טענות עובדתיות ומשפטיות שלא היו בשלב ההשגה.

אלא, שבית המשפט המחוזי דחה את טענתם זו, וקבע כי כל מסמך וטענה שלא נטענו בפני פקיד השומה, יידחו על הסף בערעור בבית המשפט.
ביום 6.3.2014, דחה גם בית המשפט העליון את בקשת ליבוביץ' להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי מוניטין, רק מהסיבה שהיא לא הוגשה בהליך השומתי לפקיד השומה.

ליבוביץ טען כי את התמורה שקיבל בעסקה שבה מכר ביום 31.12.2002 את מניות סוכנות הביטוח פלתורס לחברת מגדל יש לייחס למוניטין. אולם, בהחלטה מיום 26.11.2013, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי המוניטין.  

בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שסוגיית שווי המוניטין היא משנית, ואינה נחוצה להכרעה במחלוקת. ככל שליבוביץ' ביקשו לבסס טענותיהם על שווי המוניטין, היה עליהם לעשות כן בשלב ההשגה.

בית המשפט העליון, אליו ערער ליבוביץ על החלטת בית המשפט המחוזי, הצדיק את החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה: "צדק בית המשפט המחוזי באומרו כי בשלב ההשגה צריך היה להעלות את הטענות על שווי המוניטין בהנחה שאלה יועילו, ומשאלה לא הועלו, אין זה המקום להעלותן עתה בערעור".

בית המשפט העליון קובע במילים ברורות כי: "בידוע, כי על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור".

אשר על כן, ראוי יהיה ונכון מעתה לפחות, לקבוע כי יש להתייחס להליך השומתי, כאל הליך מעין משפטי. יש להביא במסגרתו כל טענה וכל מסמך הרלבנטיים לעניין שבמחלוקת באותו הליך. כל טענה וטיעון שלא יוצגו בפני פקיד השומה במהלך ההליך השומתי וכל מסמך שלא הוצג בפניו באותה עת, לא יותרו להצגה מאוחר יותר בערעור המס אם יידרש כזה. חשובים הדברים האלו במיוחד כאשר מדובר בכתיבת השגה ובדיוני ההשגה, שלב אחר לפני שההליך השומתי מסתיים!

היעדר טיעון או מסמך, עלול גם להגדיל את סיכוני המייצג לתביעות רשלנות, ככל שלא יציג בפני פקיד השומה את כל הטיעונים והמסמכים הרלבנטיים, שהיעדרם עלול להביא לכישלון בערעור המס.

עוד מוצע, לתעד כל טיעון וכל מסמך המוגש לפקיד השומה במהלך ההליך השומתי בכתב ובמפורש, כדי להוכיח כי הטענה נטענה, או כי המסמך הוצג, בפני פקיד השומה, במסגרת ההליך השומתי.

 

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר