• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי מקרקעיןכללים ומאמרים במיסוי מקרקעיןמה דינה של בקשה לתיקון שומה שהוגשה באיחור של 20 שנה

מה דינה של בקשה לתיקון שומה שהוגשה באיחור של 20 שנה ?

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  28.07.2014

 

מה דינה של בקשה לתיקון שומה שהוגשה באיחור של 20 שנה?

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

ביום 26 ביוני 2014, בבית המשפט המחוזי (מרכז) בלוד, בשבתו כועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963, דחה בית המשפט את  ערעורו של יונתן מיניס נ' מנהל חוק מיסוי מקרקעין, רחובות.

ביום: 18.2.1991, רכש מיניס את הזכויות במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 31 בגוש 4583 והנמצאים בגדרה. מיניס לא דיווח על עסקת הרכישה במועד, למרות חיובו לעשות כך, על פ י חוק מיסוי מקרקעין. ביום 9.12.1996, בחלוף כ – 6 שנים בקירוב, מכר מיניס את זכויותיו בבית אשר נבנה על ידו על המקרקעין לבני הזוג ציון וצביה חריף.  מיניס  רכש קרקע בשנת 1991 ונמנע מלדווח למשיב על רכישה זו במועד הנדרש על פי החוק. מיניס  מכר את הנכס הנרכש בשנת 1996, כ-5  שנים לאחר רכישתו. אף על עסקה  זו נמנע מיניס מלדווח כנדרש על פי החוק.

הדיווח בגין שתי עסקאות אלו נעשה רק בסוף שנת 2003. דיווח זה היה רשלני וחסר. יש לציין, כי דיווח זה לא נעשה מיוזמתו של מיניס,  אלא כתוצאה מפסיקת ביהמ"ש המחוזי בת"א שניתנה כאשר בית המשפט התבקש לתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה עליו הוסכם בין מיניס לרוכשים. בעקבות דיווחו של מיניס לאחר חלוף כ – 12 שנים מעת הרכישה , וכ– 7 שנים מיום המכירה – דרש המשיב מהעורר להשלים המצאת מסמכים למשרדו, ומשאלה לא הוגשו – מקץ 20 ימים – הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה. אף לאחר הוצאת שומה זו על ידי המשיב, עדים אנו להפסקה בת למעלה מ- 5 שנים בהתייחסות העורר לשומות אלו. במשך כל השנים הללו, נמנע מיניס מתשלום חובו למשיב. מנגד, גם המשיב לא פעל לגביית החוב במהלך כל השנים הנ"ל.

מן המקובץ עולה כי, מדובר בערר על החלטה הדוחה בקשה לתיקון שומה – אשר היא, כשלעצמה, הוגשה בדרך פגומה מבחינה טכנית. הבקשה הוגשה על רקע איחור של כ – 20 שנה ממועד רכישת נכס. כ- 15 שנה ממועד מכירת הנכס, ולאחר חלוף למעלה מ – 5 שנים מעת הוצאת השומות על ידי המשיב. הבקשה לתיקון השומה, וכן ערר זה, הוגשו על ידי העורר על רקע הליכי הוצל"פ שננקטו כנגדו על ידי המשיב.

יו"ר הועדה, כב' השופט בנימין ארנון:

סעיף 85(א) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963(להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), קובע כי קיימים שלושה מצבים חריגים בהם ניתן יהיה לתקן שומה, בין לפי יוזמת המשיב, ובין לפי דרישת הנישום, אך כל זאת – בתוך 4 שנים מיום שנעשתה השומה.

בנוסף לכך, קובע סעיף 107(א) בחוק מיסוי מקרקעין, כי: "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך, ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".

בפסיקת ועדות הערר, התגלעה מחלוקת סביב השאל, האם סמכותו הכללית של המשיב, הקבועה בסעיף 107(א) בחוק מיסוי מקרקעין, "להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה", מאפשרת לו להאריך גם את המועד לתיקון שומה על פי סעיף 85(א) בחוק מיסוי מקרקעין.

נקבע כי, סמכות זו תופעל בנסיבות מיוחדות בלבד. זו הייתה גם הדעה הביע השופט א' רובינשטיין בע"א 7759/07, כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה.

לפיכך, בנסיבות העניין,  נקבע כי המשיב הפעיל שיקול דעתו כנדרש ופעל כראוי, כאשר החליט שלא לתן לעורר ארכה להגשת הבקשה לתיקון השומה לאחר חלוף המועד לכך, ואין מקום להתערב בהחלטה זו.

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר