נפסל הרעיון של "חברת ניהול" של השכירים למעשה

אלפי חברות ומלכ"רים נחשפים לחיובי מס בסכומים גבוהים

עקב העסקת עובדים המגישים להם חשבוניות מחברות ניהול

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בית המשפט עושה כבר את העבודה לרשות המיסים וקובע כי פעילות שכירים באמצעות חברות ארנק, אינה פוטרת אותם ממס מלא שבו חייבים שכירים רגילים. קביעה לפיה, ההעסקה באמצעות חברת ניהול חייבת במס מלא על ידי העובד ובניכוי מס מלא שיחול על המעסיק כמי שחייב בניכוי במקור של כל המיסים עבור העובד, לרבות ביטוח לאומי, מס שכר ומס מעסיקים ככל שהם חלים.

מדובר בתכנון המס שתפס תאוצה במיוחד משנת 2002 ואילך, כאשר בוטלה התקרה החייבת בדמי ביטוח לאומי על הכנסת עבודה, מה שהביא אלפי מנהלים ונושאי משרה אחרים בחברות ומלכ"רים לפתוח חברות ניהול בע"מ ולהתחיל לפעול באמצעותן.

בפסק דין חדש שניתן ביום 20.10.2014 בעניין קרן תל אביב קובע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב(ע"מ 28320-05-12 קרן תל-אביב לפיתוח  נ' מדינת ישראל- פקיד שומה תל אביב 5), כי מנכ"ל חברה שנתן שירותי ניהול למוסד ציבורי, יחשב כעובד ישיר של המוסד לצורכי מס, למרות שלכאורה נתן שירותים דרך "החברה" שלו.

במקרה של קרן תל אביב לפיתוח, מדובר בהעסקת מנכ"ל אשר בתחילה נחתם איתו הסכם העסקה אישי, ומאוחר יותר הוא הסב את הסכם ההעסקה לטובת חברת ניהול שהקים וגבה את שכרו באמצעותה.

באופן הזה, שני הצדדים נהנו. קרן תל אביב מחיסכון בתשלומי המס החלים עליה כמעביד, לרבות מס שכר ומס מעסיקים החלים עליה כמלכ"ר. המנכ"ל נהנה כך ששילם רק את מחצית המס שחל ברגיל על הכנסת עבודה, כמס חברות ולא שילם מס נוסף כי בחר לא למשוך את עודפי הרווחים מהחברה שלו.

פקיד השומה תל אביב 5 שבדק את חשבונות החברה, סירב לקבל את המוצהר בדו"חות הניכויים השנתיים של הקרן, וקבע, כי ההכנסה ששולמה לחברת הניהול של המנכ"ל היא בעצם "הכנסת עבודה" משכר בידיו, בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. ולפיכך היה על הקרן לנכות מס במקור משכרו לפי סעיף 164 לפקודה  וכן לשלם מס מעסיקים, לפי חוק מס מעסיקים, ומס שכר לפי חוק מס ערך מוסף.

בית המשפט בחן את מכלול ההסכמים שנחתמו בין הקרן לבין המנכ"ל ולבין חברת הניהול של המנכ"ל, וקבע כי בסופו של דבר הוכח לו כי המנכ"ל עומד בכל מבחני יחסי עובד מעביד באופן ישיר ואישי מול הקרן.

אומנם, פקודת מס הכנסה משתמשת בביטוי "הכנסת עבודה", אך נמנעת מהגדרת יחסי העבודה ומקביעת המבחנים להכרה בהם. אולם, בדין הכללי מקובל לבחון את קיומם של יחסי עובד ומעביד  על פי מספר מבחנים, כמו מבחן ההשתלבות ומבחן השליטה והפיקוח. לצד אלו בוחנים קיומם של הסכמי עבודה. דרישה כי הפעילות של מי שמוגדר כעובד תתרום למעסיקו, אופן ביצוע התשלומים ועוד.

בית המשפט מצא כי יישום מבחנים אלה לנסיבות העניין, מעלה, כי השכר ששולם למנכ"ל הינו בגדר "הכנסת עבודה". מדובר במשרה שהיא חלק אינטגרלי וחיוני במנגנון הפעילות של הקרן, כאשר מנגד לא היה למנכ"ל תפקיד של ממש בחברת הניהול שלו, שממנה כלל לא משך כספים. המנכ"ל הועסק במשרדי הקרן ולצורך תפקידו הועמדו לרשותו רכב,  טלפון נייד וחשבון הוצאות. תפקידו בקרן נשא אופי אישי. המנכ"ל לא ערב להישגי או הכנסות הקרן באופן אישי והתמורה ששולמה לו כללה גם תשלומים סוציאליים.

בית המשפט קובע כי קביעתו אינה מהווה הרמת מסך, ואינה פוגעת בזכות ההתאגדות ואף לא בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. שהרי ההתקשרות הייתה עם המנכ"ל  באופן פרסונלי ולא עם חברת הניהול שלו.

פסק דין זה, שאומנם אינו מהווה עדיין תקדים מחייב, כי יש להניח שהקרן תגיש עליו ערעור לעליון, מהווה בכל זאת סמן דרך חשוב לעובדה כי אלפי חברות בישראל, שנהגו ונוהגות להעסיק עובדים שכירים באמצעות חברות ניהול או חברות כוח אדם, חשופות לשומות גבוהות וכך גם אותם חברות ניהול שהוקמו כדי להוציא חשבוניות בגין מתן השירותים האישיים של בעליהם לחברות אחרות.

לכן, מומלץ לערוך באופן מידי בדיקה מחדש של מערכות ההתקשרות של חברות עם חברות הניהול, לרבות חברות ניהול שהוקמו על ידי בעלי שליטה לניהול החברות שלהם, על מנת לבחון ולקבל חוות דעת מומחה, האם מתקיימים בהתקשרות שלהם מבחני יחסי עובד מעביד אם לאו, ובכלל לבחון את כל הסכמי ההתקשרות ואף את חבויות המס האפשריות לכל הצדדים. חבויות שיכולות להיות גבוהות ביותר אם יוטלו באופן רטרואקטיבי ולעתיד.

אנו לרשותכם בעניין דחוף זה.