תדריך כלכלי אינו הצדקה אוטומטית לאי קבלת דיווח למס

תדריך כלכלי אינו הצדקה אוטומטית לאי קבלת דיווח למס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בתי המשפט ציינו לא פעם את הבעייתיות בהסתמכות על התדריכים הכלכליים של רשות המיסים לבדם, בוודאי כאשר מוצגים הם לבית המשפט ללא המידע, היקף הנתונים ואמות המידה המקצועיות ששימשו בהכנתם. הרי לא כל העסקים זהים, ויתכן ובעל עסק פלוני ירוויח ואחר יפסיד (ע"מ 37438-06-11 אברהם יוסף נגד פקיד שומה). אפשר כי אחוז הרווח בפועל בעסק מסוים נמוך מהאמור בתדריך הכלכלי (ע"א 300/85 סופר אחים בן דוד, ע"א 535/81 ממן). פעמים רבות ניתן לתת הסברים סבירים ושונים לירידת רווח, אשר ישללו את הבסיס לעריכת שומה לפי מיטב השפיטה.

בעניין סעדי (ע"מ 58712-01-13 סעדי אבו מיאלה נ' מנהל מס ערך מוסף אשר ניתן ב-11.12.2014) קבע בית המשפט, כי יש לקבל את ערעור הנישום, ולבטל את קביעתו של מנהל מס ערך מוסף שערך שומה לפי מיטב השפיטה בהסתמך על תחשיבים כלכליים של רשות המיסים, אשר לא התאימו לרווח הגולמי אצל נישום, שהיה לו הפסד גולמי מתמשך על פני מספר שנים.

לסעדי היה עסק סיטונאי של דברי מזון בסיסיים. ביום 29.3.12 הוצאה לו שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לסעיף 77 לחוק מס ערך מוסף לשנים 2007-2011, וכן נשלחה לו הודעה על פסילת ספריו והוטל עליו קנס בגין אי ניהול ספרים כדין.

מנהל מע"מ טען כי הדו"חות שהוגשו על ידי סעדי אינם נכונים ואינם משקפים נכונה את הקניות והמכירות אשר בוצעו בעסק בכל שנה ושנה. עוד טען המנהל כי הרווח הגולמי אשר דווח עליו על ידי סעדי אינו סביר.

יועץ המס של סעדי טען מנגד כי מסיבות שונות, חשבוניות אשר הוא קיבל באיחור, נרשמו בשנה העוקבת. בין היתר, נטען לבעיות בתוכנת המחשב אשר לא אפשרו לעדכן את נתוני השנה הקודמת.

טענת המנהל כי עצם הדיווח השגוי של קניות אשר בוצעו בשנה אחת לשנה אחרת, מהווה התנהלות המנסה לעוות את הדו"ח, ונעשתה על מנת להראות סבירות בדיווח ולמעשה משקפת העלמת מכירות. המנהל מצא כי עלות המכר המתוקנת, מובילה לתוצאה עסקית בלתי סבירה של אחוז רווח גולמי הנמוך באופן משמעותי מן התדריך הכלכלי המקובל בענף זה ואף משקף הפסד גולמי במשך מספר שנים ברצף.

בית המשפט מצא כי ממכלול הנתונים אשר הובאו בפניו, אכן עולה כי סעדי דיווח במשך השנים על רווח גולמי משתנה, בעוד שתיקון נתוני דיווחי הקניות, בהתאם לקביעת המנהל, הביא לתוצאה לפיה סעדי צבר הפסד גולמי מידי שנה בשנה.

אולם, בפסיקת בתי המשפט נקבע זה מכבר, כי השימוש בתדריכים כלכליים ייעשה כאשר לא ניתן להסתמך על ספרי הנישום (ע"ש 5062/06 אבו דעמוס). השימוש בתדריך הינו לגיטימי לשם עריכת שומה הן לנישום אשר אין ספריו קבילים, והן לנישום אשר ספריו קבילים (ע"ש1299/05 כהן נ' מנהל מע"מ).

עם זאת, בתי המשפט ציינו לא פעם את הבעייתיות בהסתמכות על התדריכים הכלכליים לבדם, בוודאי כאשר מוצגים הם לבית המשפט ללא המידע, היקף הנתונים ואמות המידה המקצועיות ששימשו בהכנתם. ברי כי לא כל העסקים זהים, ויתכן ובעל עסק פלוני ירוויח ואחר יפסיד (ע"מ 37438-06-11 אברהם) .אין מניעה כי נישום יטען ואחוז הרווח בפועל בעסקו נמוך מן התדריך הכלכלי (ע"א 300/85 סופר אחים בן דוד, ע"א 535/81 ממן). פעמים רבות ניתן לתת הסברים סבירים ושונים לירידת רווח, אשר ישללו את הבסיס לעריכת שומה לפי מיטב השפיטה.

לפיכך, טענתו של המנהל כי שיעור הרווח הגולמי המתוקן אשר נמצא  ע"י מערער מביא ל"תוצאה עסקית בלתי סבירה", בין היתר, לאור שיעור הרווח הגולמי המקובל בענף, כעולה מהתדריך הכלכלי, הינה בעייתית הרי שעסק גם עלול לצבור הפסדים.

בנוסף, קביעת שיעור הרווח הגולמי הנוסף על ידי המנהל אינה ברורה. קביעת תוספת אוטומטית של 3 אחוז רווח בכל שנה, אינה נתמכת בבדיקה פרטנית ומעמיקה של נתוני המערער (או לכל הפחות, לא הוצגה כל ראיה תומכת לכך) כי אם התבססה על שיעור הרווח הגולמי עליו דיווח סעדי בשנה בודדת – בשנת 2007- ובטענה כי מדובר בשיעור שהוא אף נמוך מהשיעור המינימלי הקבוע בתדריך הכלכלי. ברם, השגת רווח מסוים בשנת 2007, אין בעובדה זאת בלבד להשליך על הרווח בשנים הבאות (ע"א300/85 סופר אחים בן דוד).

בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את השומות לפי מיטב השפיטה לשנים אלו - על ראשה קרבה וכרעיה. משמעותו של דבר, היא ביטול "תיקוני דיווחי הקניות" אשר ביצע המנהל באותן שנים. שומתו של סעדי התקבלה כפי שהוגשה.