הסמכות לקביעת מועדי חופשה

הסמכות לקביעת מועדי חופשה

הילה פורת, עו"ד

סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או במשך שנת העבודה שלאחריה. אין בסעיף כל התייחסות לשאלה מי יכול להחליט על מועד החופשה - המעביד או העובד.

בהקשר זה נקבע בפסיקה כי:

1. החובה למתן חופשה מוטלת על המעביד, והוא המסדיר את מועדה. לא יתכן שכל עובד יקבע לו את מועדי חופשותיו לפי רצונו, ויהרוס על ידי כך את סדרי העבודה במפעל (דב"ע מז/29-4).

2. המעביד הוא "הנותן" חופשות, והוא קובע את מועדי החופשות (דב"ע לא/1-3).

3. קביעת לוח המועדים שבהם יצאו עובדים לחופשה היא מסמכויות המעביד, וסמכות זו יש להפעיל תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו (דב"ע לו/5-4).

לענין זה יש לציין כי:

- כאשר מדובר על חופשה בת 7 ימים רצופים ומעלה, תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות 14 ימים מראש (סעיף 9 לחוק חופשה שנתית).

- עובד יהיה רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, במועד שיבחר, ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים ברשימה שלהלן (ואולם אין ברשימת הימים האמורה כדי לפגוע בימים שלא יובאו במנין ימי החופשה, כמפורט בסעיף 5 לחוק חופשה שנתית), ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות. הימים מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד נוסף כאמור לעיל, הם:

1. צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.

1א.יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.

2. ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.

3. ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

4. ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

5. יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.

6. חג הסיגד.

7. יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.

8. יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה - לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לענין זה, "קרוב משפחה" - כמשמעותו בסעיף 4א' לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג - 1963, או בסעיף 7ה' לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970, לפי העניין.

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה"