הליך גילוי מרצון על ידי מייצגים ללא חיסיון

הליך גילוי מרצון על ידי מייצגים ללא חיסיון

דולב חסיד, רו"ח

ב- 7 בספטמבר 2014 פורסם הנוהל החדש לגילוי מרצון ואיתו פורסמה הוראת שעה המאפשרת פניות במסלול אנונימי ומסלול מקוצר. ב- 8 בדצמבר פורסמו הוראות ביצוע אשר מהוות הנחיות לפעולה לנוהל החדש ולהוראת השעה.

הנוהל החדש נועד "להחזיר למוטב" עברייני מס אשר הסתירו חשבונות בנק ונכסים בחו"ל וייתכן ומהווה הזדמנות אחרונה לציבור לחשוף את נכסיהם בדרך של גילוי מרצון, תוך כדי מתן חסינות על עבירות המס שעברו בעבר בגין נכסים אלו. חלק גדול מתיקי הגילוי מרצון נובעים מירושות אשר התקבלו, בצורות שונות, שכוללות חשבונות או נכסים אחרים בחו"ל עליהם לא דווח לרשויות המס.

לאחרונה נשמעו טענות, שאינן משתמעות לשתי פנים, כי הליך של גילוי מרצון אינו יכול להתבצע על ידי מייצג שאין לו חיסיון (רואה חשבון ויועץ מס לדוגמא). יודגש כי בשום מקום בפרסומים של רשות המסים, ולא בשום פרסום רשמי אחר בעבר, ייחדה רשות המיסים את הטיפול בגילוי מרצון למייצג עם חיסיון.

במאמר זה אבחן האם החיסיון הוא תנאי הכרחי לשם ביצוע ההליך של גילוי מרצון.

בסעיף 17 לנוהל החדש רשום בצורה ברורה: "הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית", כך שלדוגמא, אם ללקוח קיים הון לא מדווח, עליו הוא מעוניין לדווח לרשויות ומקורו של הון זה במסחר בסמים – בכל מקרה הנוהל לא יחול, ללא קשר האם למייצג יש חיסיון או אין חיסיון. מומלץ לכל מייצג, בשיחת ההיכרות עם הלקוח, להבהיר נקודה זו מההתחלה (בניגוד למייצג עם חיסיון, על מייצג ללא חיסיון לסרב לשמוע על מקור הכספים, במידה והם נובעים מפעילות לא חוקית). גם אם הלקוח יחשוף בפני מייצג עם חיסיון את מקור הכספים, המייצג אינו יכול לעזור ללקוח בהליך הגילוי מרצון אלא להפנותו לטיפול עם גורם שמתמחה בפלילים.          

ישנם מקרים בהם ההון וההכנסות מגיעים כולם או בחלקם ממקורות בלתי חוקיים אך בכל זאת הלקוח פונה לנוהל הגילוי מרצון. למרות שהנוהל מדגיש בצורה ברורה שאינו חל על מקרים אלו, עלול למצוא עצמו המייצג חשוף למידע בלתי חוקי, דבר אשר עלול להוביל את רשויות החוק למשרדי המייצג ולהעמידו במצב מאד בעייתי. על מייצג ללא חיסיון, שלוקח על עצמו ייצוג בתיקים של גילוי מרצון, לשים דגש רב על הפרטים וכאשר התיק הולך לכיוון בלתי חוקי, עליו להפסיק את הטיפול ולהעבירו לגורם המתאים.

באופן כללי ניתן לחלק את האוכלוסייה לשתיים: לקוח אשר מגיש דוחות באופן שוטף ויש לו מייצג קבוע ולקוח אשר אינו מגיש דוחות ועל כן אין לו מייצג קבוע (לקוח מזדמן).

ישנם שלושה מסלולים של הליך גילוי מרצון: מסלול רגיל, מסלול מקוצר ומסלול אנונימי:

המסלול הרגיל והמקוצר

 במסלולים אלו, הפנייה של הלקוח לרשויות הינה פנייה הכוללת את פרטיו של הלקוח. מכיוון שההליך חייב להיות "כן ומלא ויעשה בתום לב" קשה לחשוב על מקרים בהם החיסיון מהווה יתרון, מכיוון שבכל מקרה על הלקוח לגלות את כל הפרטים לרשויות.

המסלול האנונימי

במהלך המסלול האנונימי יש צורך לחשוף בפני הרשויות את פרטי הלקוח לאחר סיום המשא ומתן לגבי סכום המס. במידה והלקוח מאשר את הסכום וחושף את פרטיו, אין חשיבות לחיסיון, מכיוון שכל הפרטים מתגלים לרשויות, בהסכמת הלקוח.

במידה והלקוח אינו מאשר את הסכום ומעוניין למשוך את בקשתו ולא להמשיך בהליך (מקרה קיצון, מאחר והלקוח מקבל החלטה שמשמעותה ביצוע מעשה פלילי, שבצידו עונשים כבדים) ישנו הבדל בין "לקוח מזדמן" לבין לקוח קבוע של המייצג:

לקוח מזדמן: רשויות המס אינן יכולות לדעת מיהו הלקוח ואין המשך לקשר בין הלקוח למייצג. יודגש כי האמור לעיל מתייחס רק בנוגע לרשויות המס.

ישנן טענות כי מייצג שאינו בעל חיסיון יכול שיישאל על ידי רשויות המס לגבי זהות הלקוח או ייקרא לחקירה במס הכנסה בנושא (אם תהייה בעתיד בעניין הלקוח) – טענה שכזו בעייתית:

1. בהוראת השעה ובנוהל עצמו רשות המסים כותבת במפורש כי לא תעשה כל שימוש בנתונים הניתנים לה במסגרת ההליך ואף מבהירה כי הדבר חל גם במסלול האנונימי ללקוחות אשר מסרבים למסור את שמם.

בהוראת השעה, בסעיף ח' רשום: "לא נמסר שמו של המבקש כמפורט לעיל במועד שנקבע, תידחה הבקשה." בנוהל עצמו, בסעיף 23 רשום: "לא אושרה הבקשה על ידי הגורם המוסמך, לא תעשה רשות המסים שימוש..." ובסעיף 19 רשום שהחסינות בהליך תחול לגבי מידע שנמסר במסגרת ההליך.

2. לא סביר שרשות המסים, תדרוש מהמייצג מידע על הלקוח במסלול האנונימי – דרישה שכזו תגרום לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין המדינה לתושביה ולמצב של חוסר אמון מוחלט של התושבים ברשויות המדינה (וקיים ספק גדול אם הדבר יעבור את מבחן בית המשפט). זה המקום לציין, כי בערבי עיון בנושא, רשויות המס אמרו במפורש כי הם לא ידרשו מהמייצג בפנייה אנונימית למסור את שם הלקוח.

כאשר לקוח קבוע של המייצג נמצא במסלול האנונימי ומחליט לא לחשוף את פרטיו לרשויות, יש בעיה למייצג להמשיך ולייצג את הלקוח בצורה שוטפת מאחר והמייצג יודע על הכנסות נוספות של הלקוח, עליהן הוא אינו מדווח. אין מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את הלקוח בהליך הגילוי מרצון, אך עליו לקחת בחשבון כי במידה וההליך לא יבשיל, יאלץ להפסיק לייצגו באופן שוטף.

לסיכום, אין כל מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את לקוחותיו ולקוחות מזדמנים בהליך הגילוי מרצון על שלושת מסלוליו. ישנם יתרונות רבים למייצג מתחום המיסים לביצוע הנוהל:

1. ניסיון וידע בביצוע החישובים והמסים.

2. ניסיון וידע בייצוג לקוחות בפני פקידי השומה.

3. כאשר מדובר בלקוח קבוע של המשרד, המייצג מכיר את הלקוח ויידע לשאול את השאלות הנכונות.

4. לעיתים קרובות מדובר בנושאים רגישים. כאשר מדובר בלקוח קבוע של המייצג סביר להניח שבין הלקוח למייצג נבנתה מערכת יחסים במשך שנים, כזו שיכולה מאד לעזור בתהליך.

מצד שני, ישנם יתרונות גם לביצוע ההליך על ידי מייצג בעל חיסיון:

1. חיסיון – כל הנאמר במסגרת היחסים בין המייצג ללקוח מוגן בחיסיון (בסעיף זה חשוב להדגיש את הצו החדש לאיסור הלבנת הון, החל על עורכי דין ורואי חשבון ועלול לפגוע בחיסיון, במקרים מסוימים)

2. ניסיון וידע בחוקים נוספים, מלבד חוקי המס.

נושא הגילוי מרצון הינו נושא מורכב מאד ועשוי לכלול סוגיות מורכבות, אשר בחלקן כלל לא קשורות לעבירות בתחום המס. על מייצג בתיקים כאלו לנהוג בזהירות הראויה ולשים דגש רב שאינו חורג מתחומי עיסוקו. ייתכן כי במהלך ההליך יצוצו שאלות מקצועיות אשר אינן בתחום עיסוקו של המייצג, כגון שאלות בנושאי דיני ירושה, הדין הפלילי, הלבנת הון וכיוצ"ב, במקרים אלו ניתן לפנות לגורם הרלוונטי לקבלת שירות נלווה בתשלום.

 הכותב הינו רואה חשבון במשרד קבקוב בלאס ושות' אשר מטפלים בהליכי גילוי מרצון ובעלי ניסיון וידע רב.