אין התיישנות על העלמת הכנסות - עוד סיבה לגילוי מרצון
רמי אריה, עו"ד ורו"ח
אין מנוחה ואין התיישנות, לאדם אשר היו לו הכנסות לא מדווחות לרשויות המס. פקיד השומה יכול לדרוש הגשת דוחות, באופן רטרואקטיבי, כמעט ללא הגבלת שנים לאחור. סיבה נוספת לנצל את הליך "גילוי מרצון האנונימי" שאפשרה רשות המיסים בישראל לדווח על הכנסות ועל חשבונות בחו"ל ועל הון שחור שנצבר בשנים קודמות ועומד להסתיים ביום 6.9.2015.
בעניין אהרונוב
(ע"מ 57131-01-14 אהרונוב נ' פקיד שומה ירושלים, ניתן ביום 7.6.2014) נקבע כי לא תחול התיישנות על דרישת דו"חות למס רטרואקטיבית לשנים קודמות, גם אם עברה תקופה ארוכה מאז אותם שנים. זאת, כאשר לא היה בידי פקיד השומה אפשרות לדעת על העלמת ההכנסות.
אהרונוב, כיהן בשנים הרלוונטיות לערעור בתפקיד יו"ר עמותת צעירי אגודת חב"ד. הוא לא דיווח לפקיד השומה על ההכנסות שהיו לו מהעמותה או ממקורות אחרים.
בעקבות חשד למעילות בכספים בעמותה, נפתחה חקירה משולבת של פקיד שומה חקירות והמשטרה כנגד העמותה, עובדיה ובעלי תפקידים בה. מתוך ממצאי החקירה הסיק פקיד השומה כי אהרונוב קיבל משכורות בגין עבודתו בעמותה באותן השנים, בנוסף למימון אחזקת רכב, טלפון והוצאות פרטיות שונות, וכי הועבר לידיו בשנת 2001 סכום נוסף של 1,102,589 ₪ אשר יועד כביכול ע"י העמותה לכיסוי הוצאותיה בחו"ל.
בהתאם לסמכותו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, קבע פקיד השומה בצו אשר הגיע לידי אהרונוב ביום 1.1.14 את השומות לשנות המס 1997-2001.
לטענת אהרונוב, הוא היה פטור מהגשת דוחות שנתיים בשנים הרלוונטיות היות ולא הייתה לו כל הכנסה בשנים אלו. לחלופין, אף אם היה מחויב בהגשת הדוחות, הרי שבשל השנים הרבות שחלפו, אין לפקיד השומה סמכות לדרוש את הגשת הדו"חות לגבי שנים אלו, בשל התיישנותן.
לטענת אהרונוב, המחוקק קבע גבול של סבירות באופן שפקיד השומה לא יכול להפעיל את סמכותו ולקבוע את הכנסותיו של אדם באופן רטרואקטיבי אם חלפו שלוש או ארבע שנים, לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה, או לכל היותר אם חלפו שש שנות מס, בהתאם להוראות סעיף 160(א) לפקודה שעניינו החזרת מס יתר בעקבות שומה לא ייתכן לדעתו, כי לפקיד השומה תהיה סמכות בלתי מוגבלת בזמן לשום אדם על הכנסותיו לפי מיטב השפיטה.
בית המשפט קובע כי הפקודה אינה מגבילה את סמכות פקיד השומה לדרוש מכל אדם דו"ח. כל עוד לא הוגש דו"ח, לא יחולו הוראות סעיף 145(א)(2) לפקודה המגביל את פקיד השומה לבדוק את הדו"ח תוך שלוש שנים מתום שנת המס בה נמסר הדו"ח.
בכל אופן, תמיד יש לבחון את סבירות דרישת פקיד השומה במשלוח דרישה לאדם להגיש דו"חות באופן רטרואקטיבי. הסבירות תימדד לא רק בתקופה שחלפה מהמועד אודותיו נדרש הגשת הדו"ח ועד משלוח הדרישה, אלא גם לאור נסיבות אחרות רלוונטיות. למשל: הסיבה אשר בעטיה נשלחת הדרישה, סכום המס שבמחלוקת, קיומו של חשד להעלמת מסים, עוצמתן של הראיות המאששות את החשד להעלמת מסים, חומרתם של המעשים המיוחסים לנישום, משך התקופה של ביצוע המעשים, המשך ביצוע המעשים במועד משלוח הדרישה, ועוד.
במקרה זה, נתגלה לפקיד השומה על בסיס ראיות לכאורה מבוססות היטב, שורה ארוכה של מעשיים פליליים של דיווחי כזב והעלמת מסים בצורה שיטתית במשך שנים בסכומים של מיליוני שקלים, שבוצעו לכאורה על ידי העמותה והפועלים בשמה.
בהמ"ש מציין כי גם לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, מונים את מניין שבע השנים במקרה שהייתה עילת התובענה תרמית או הונאה מצד הנתבע, מהיום שבו נודעה לתובע התרמית או ההונאה. כמו כן, לפי סעיף 8 לאותו חוק, כאשר נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שנודעו לתובע עובדות אלה.
משמע, כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי פקיד השומה לדרוש דוחות באופן רטרואקטיבי ללא הגבלת זמן לאחור. עוד סיבה טובה לנצל את הליך הגילוי מרצון האנונימי אשר עדיין בתוקף להלבנת הון שחור, עד ליום 6.9.2015.
|