קביעת שווי עסקה כשיש יחסים מיוחדים בין הצדדים

קביעת שווי עסקה כשיש יחסים מיוחדים בין הצדדים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

מהי ההגדרה למונח "יחסים מיוחדים" בין צדדים לעסקה, האם, ככל שקיימים "יחסים מיוחדים" בין שני צדדים, נדרש קשר סיבתי בין המחיר לאותם יחסים מיוחדים ?

שאלות אלו המהותיות מאד לקביעת חבות המס בעסקאות בין צדדים, עמדו במוקד הערעור בעניין סילברבוים (ע"א 780/14 סילברבוים אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה, אשר ניתן ביום 28.6.2015).

סילברבוים מכרה לחברת שרפ"ק מניות של חברת רובומטיקס. בדו"ח מס הכנסה שהגישה סילברבוים לשנת 2000 היא דיווחה על העסקה בהתאם לתמורה החוזית שקיבלה בגין המניות.

פקיד השומה דחה את ההצהרה וקבע כי נוכח היחסים המיוחדים שהתקיימו בין סילברבוים לשרפ"ק, יש לגבות ממנה מס שלא ייקבע בהתאם לתמורה החוזית אלא בהתאם למחיר המניות בבורסה באותה עת.

המונח "יחסים מיוחדים" מופיע בחוקי מס שונים שבהם נדרשת התייחסות לשווי הכלכלי ה"אמיתי" של עסקאות לצורך מיסוי נכון שלהן. שכן, במצב שבו יש יחסים מיוחדים, בין המוכר לקונה, הם עלולים להטות את המחיר שנקבע ביניהם.

בית המשפט קבע כי הגדרת יחסים מיוחדים, תיבחן לפי הגדרתם הרחבה והלא קונקלוסיבית. זו קביעה שתקבע בהתחשב במכלול הנסיבות.

במקרה דנן, הייתה הצטברות של המאפיינים הבאים: העברת התמורה בגין העסקה רק 10 חודשים לאחר עשייתה; עריכת עסקה נוספת מאוחרת לעסקה שבמחלוקת שבה שרפ"ק היא זו שרכשה מסילברבוים מניות, וכן הלוותה לה כספים; הסכם ייעוץ בנושאים פיננסיים שנכרת, בסמוך לעסקה שבמחלוקת בין סילברבוים לחברה קשורה לשרפ"ק; ליווי וסיוע מקצועי ופיננסי של שרפ"ק לסילברבוים בשנת 1999, בעת שסילברבוים רכשה את מניות רובומטיקס; וכן העובדה ששרפ"ק החזיקה במניות אחרות של רובומטיקס עוד בטרם ביצועה של העסקה שבמחלוקת.

כך למעשה ניתן להשקיף על העסקה ככזו שנעשתה בין בעלי מניות בחברה. בהקשר לכך אף צוין כי בין סילברבוים לשרפ"ק הייתה הסכמה ביחס למינוי דירקטורים, הצבעה וחלוקת דיבידנדים ברובומטיקס.

אמנם, בית המשפט המחוזי הבהיר כי כל אחת מנסיבות אלה, בעומדה לבדה, לא הייתה אינדיקציה מספקת להכרה בקיומם של יחסים מיוחדים, אך הוא הוסיף כי בחינתן בכללותן מבססת קביעה זו. 

כמו כן, העובדה שנייר הערך שעליו נסבה העסקה היה חסום למסחר בבורסה במועד שבו הוא נמכר, אינה מלמדת, כשלעצמה, שלא ניתן לקבוע את ערכו לפי המסחר בבורסה שנעשה בניירות ערך של אותה חברה שאינם חסומים למסחר באותה עת. הכול תלוי בנסיבות העניין ובאופייה של החסימה – מה נדרש לצורך הסרתה, האם ניתן לסחור בניירות הערך מחוץ לבורסה (ראו והשוו: עניין פיננסטיק , פסקאות 36-35).