• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודהמאמרים וכללים ביחסי עבודהנטילת סיכון ממשי מעידה על היעדר יחסי עבודה

נטילת סיכון ממשי מעידה על היעדר יחסי עבודה

הילה פורת, עו"ד

 |  30.11.2015

נטילת סיכון ממשי בהשקעה מעידה על היעדר יחסי עבודה

הילה פורת, עו"ד

אין הגדרה אחת ויחידה המשמשת אמת מידה לקביעת יחסי עבודה. בתי הדין לעבודה נוקטים ב"מבחן מעורב" להכרעה בסוגיה זו, כאשר המרכיב הדומיננטי הוא "ההשתלבות במפעל". מכלול הסממנים והעובדות, נותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה על מהות היחסים בין הצדדים.

אחד ממבחני העזר שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה הוא מבחן "כלי העזר לביצוע העבודה". היעזרות בכלי עזר אינה מטה בהכרח את הכף לצד זה או אחר, הכל תלוי בטיב הכלי, בשווי הכספי ובמשקל שנועד לו בהתקשרות שבין הצדדים.

השאלה אם בעלות בכלי העבודה הופכת את המשתמש בו לבעל עסק עצמאי תידון אף היא בהתאם לגודל ההשקעה. לכן - השקעה במשאית תהפוך את בעל המשאית לבעל עסק עצמאי וזאת אף אם הנהג נותן שירותי הובלות במשאיתו למפעל אחד ויחיד.

בבחינת נשוא ההתקשרות יש לבחון מה היה עיקר ומה היה טפל - אם כלי העבודה היה העיקר כגון: דחפור או משאית והטפל היה הפעלת הכלי, או שהעיקר היה עבודת האדם בעת שהכלי שימש רק לעזר.

 

בע"א 454/71 יהושע ולנסי נ' פיוניר קונקרט (ישראל) בע"מ (ניתן ביום 25.7.1972, ע"י בית המשפט העליון), נקבע כי התובע היה קבלן עצמאי בשל שני שיקולים. שיקול אחד הוא, שהתובע העמיד לביצוע התפקיד כלי בעל ערך רב, שהיה בבעלותו והיה מופעל על חשבונו. השיקול השני הוא שהתובע עצמו ראה את עצמו כקבלן. היו במפעל זה גם נהגים שכירים וגם נהגים קבלנים, והתובע, כבעל משאית גדולה, שייך את עצמו במתכוון ובהבנה מלאה לקבוצת הקבלנים.

 

בדב"ע לג/3-72 אגודה צרכנית שיתופית תל-אביב בע"מ נ' שמואל גרטנהויז (ניתן ביום 24.12.1973, ע"י בית הדין הארצי לעבודה), נקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין האגודה לבין נהג משאית. עקב העובדה שהנהג הוא הבעלים של המשאית וכל הוצאות התפעול וההחזקה הן על חשבונו הרי שנזק עקב תאונה שנגרם למשאית או מצב תחזוקה גרוע שמביא לשימוש יתר בדלק ולבלאי מואץ מעלים את ההוצאות שנושא בהן הנהג, בעוד שתפעול חסכוני מפחית את הוצאותיו. מצויים בנהג סימני היכר לבעל "עסק עצמאי" של תובלה, היינו פעילות שיש בה השקעה, יש בה הוצאות ויש בה רווח תפעולי או הפסד תפעולי.

אין לקבוע במסמרות כלל שלפיו הבעלות על כלי עבודה תקבע תמיד, אם פלוני הוא "עובד" או לא. בהרבה עבודות ישתמש מבצע העבודה בכלי עזר משלו ולמרות זאת יראוהו כ"עובד"; יש והדבר בא מנוחיותו של העובד, יש והוא בא בשל הצורך בהסתגלות אישית לאותו כלי עזר, ויש והוא בא מנוהג בעבודה. לרוב לא תהיה הרכישה של כלי העזר קשורה בהשקעה ניכרת, ולעולם לא תהיה התמורה מחושבת מהותית מתוך שמביאים בחשבון את ה"השקעה". יתר על כן, תמיד יהיה נשוא ההתקשרות עבודתו של האדם ולא הפעלת אותו כלי עזר.

במקרה הנדון ברור שאין המדובר בכלי עזר חסר ערך, ושמקובל כי נהג ישתמש בשלו, המדובר הוא במשאית שבלעדיה לא יכול הנהג לעמוד בהתחייבויותיו כלפי האגודה, ושרכישתה היא השקעה של ממש. המדובר הוא בהתקשרות שהנשוא שלה אינו רק כוח העבודה של הנהג, אלא משאית של הנהג, המופעלת על-ידו ועל חשבונו.

 

בע"ע 300049/98 ז. וילשטיין בע"מ נ' עזבון המנוח מרדכי תהילה ז"ל (ניתן ביום 21.3.1999, ע"י בית הדין הארצי לעבודה), נקבע כי מעמדו של נהג בעל משאית או רכב מסחרי אחר, המועסק בלעדית על ידי מזמין אחד, נדון לא פעם בפסיקה ובכל המקרים הגיעה המערכת המשפטית לאותה מסקנה - על פיה היחסים בין בעל המשאית למזמין לא היו יחסי עבודה. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי קביעה זו הוא שב"עסק עצמאי" של תובלה המבוסס על בעלות ברכב יש פעילות שיש בה השקעה, יש בה הוצאות ויש בה רווח תפעולי או הפסד תפעולי. רעיון נוסף המשמש בסיס לקביעה זו הוא, שלא ניתן להפריד בין הנוהג ברכב ובין הרכב עצמו, או במילים אחרות השירות שנותן במקרה זה בעל הרכב, אינו יכול להיעשות אלא בצירוף הרכב.

 

בע"ב 1133/99 סיאר יואב נ' קבוץ דליה (ניתן ביום 25.4.2002, ע"י בית הדין האזורי לעבודה), נדונה תביעתו של התובע אשר הועסק בעבודות חצרנות שונות. לצורך בצוע עבודתו עשה התובע שימוש בטרקטור ועגלה שהיו בבעלותו והוא נשא באחזקתם כולל בטוח, אחזקה שוטפת וכד'. בית הדין קבע כי רכישת הטרקטור והעגלה נעשתה במלואה ע"י התובע, אין ספק שמדובר בהשקעה הונית ולפיכך לא נתקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

 

בע"ב 7812/05 אשר צדף נ' פקר ידפז שירותי פלדה בע"מ (ניתן ביום 1.3.2009, ע"י בית הדין האזורי לעבודה), נקבע כי התובע השקיע השקעה משמעותית בכלי העבודה – משרכש שתי משאיות בעצמו – ולפי ההלכה, השקעה במשאית הינה סממן להיותו של בעל המשאית, בעל עסק עצמאי. בנוסף, המשאיות שהיו בבעלותו של התובע היוו את העיקר בהתקשרותו העסקית עם הנתבעת – כלומר, השירות שנתן התובע לנתבעת לא יכול היה להינתן, אלא באמצעות המשאיות שהיו בבעלותו. התובע רכש ומכר משאיות באופן עצמאי – לפני, במהלך, ולאחר סיום התקשרותו עם הנתבעת – תוך הפעלת שיקול דעת כלכלי עצמאי, והנתבעת לא היתה שותפה להחלטות עסקיות אלה. לפיכך, התובע היה בעליו של עסק עצמאי בתחום ההובלה.

 

בע"ב 2589/04 סינאי משה נ' שטראוס שיווק בע"מ (ניתן ביום 18.1.2010, ע"י בית הדין האזורי לעבודה), נדחתה תביעתו של התובע, אשר שימש כמוביל ומפיץ של מוצרי הנתבעת באמצעות משאית שבבעלותו או בליסינג במימונו, בקו חלוקה, ונקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. בית הדין קבע כי עלות המשאית לא היתה מבוטלת כלל. רכישת משאית שעלותה נעה בין מאות אלפי שקלים, הינה משמעותית יותר מרכישת רכב רגיל, שעלותו נעה בין עשרות אלפי שקלים והוא משמש גם לשימושים פרטיים. אין ספק כי בשונה מדרישת בעלות ברכב פרטי כתנאי לקבלה לעבודה, שהינה מקובלת כיום בשוק העבודה, עדיין לא מקובל לדרוש כתנאי סף לקבלה לעבודה בעלות במשאית, כאשר זהו דבר המאפיין יותר בעל עסק עצמאי. התובע הוא שנשא בהוצאות הרכב השונות. מדובר בסממן אמיתי הנובע ממהות מוסד ההפצה והיותו עסק עצמאי.

 

בתע"א 10274/08 שלומי חירק נ' צוות 3 בע"מ (ניתן ביום 26.3.2012, ע"י בית הדין האזורי לעבודה), בית הדין דחה את תביעתו של התובע, אשר סיפק לנתבעות שירותי התקנת מערכות אזעקה אצל לקוחותיהן, וקבע לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. במקרה דנן, לא הנתבעות הן שנשאו בהוצאות עבודתו של התובע אלא התובע בעצמו – הוא היה בעל הרכב ונשא בהוצאותיו והוא רכש את כלי העבודה ואת החומרים לביצוע עבודות ההתקנה. אמנם אופי עבודתו של התובע לא היה כזה שהוא נאלץ לשאת בהוצאות גדולות במיוחד, אולם בהתחשב באופי עבודתו של התובע – הוא זה שנשא בהוצאות.

 

בס"ע 41461-07-10 מאיר אלימלך נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.11.2012, ע"י בית הדין האזורי לעבודה), בית הדין דחה את תביעתו של התובע, אשר סיפק לנתבעת שירותי גרירה, וקבע לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. בית הדין קבע כי סימני ההיכר המלמדים באילו נסיבות ייחשב אדם לגורם חיצוני שהוא בעל עסק עצמאי נפרד משלו הנותן שירותים למפעל הם, בין היתר, נשיאה בעלויות ייצור, העסקת עובדים, נשיאה בסיכויי רווח וסיכוני הפסד. התובע הינו בעלים של רכב גרר. מדובר בכלי עבודה המצריך השקעה כספית מהותית. הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר בכלי עזר הדורש השקעה ניכרת, יהיה בכך סממן לקיום עסק עצמאי.

 

 

המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של ספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת "המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין ( הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים)- חדש !!!,  מחברת הספרים: "דיני עבודה - המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה" ומנהלת פורטל "עולם העבודה".

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר