שימוש בטבלאות הוצאות מחיה לצורך בדיקת הצהרות הון

שימוש בטבלאות הוצאות מחיה לצורך בדיקת הצהרות הון

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 17.12.2015 פורסם חוזר רשות המיסים בעניין "טבלאות הוצאות מחיה לשנת 2014", אשר מעלה שאלה קשה לגבי אמינות השימוש בנתוני הטבלאות, כדי לבדוק הוצאות מחייה של נישום ספציפי ולגבי התוצאות של השוואת שתי הצהרות הון לגבי הנישומים.

כפי שנאמר בחוזר, טבלאות הוצאות המחייה מבוססות על "הוצאות שנתיות ממוצעות של משפחות עירוניות", לפי סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אוכלוסיית הסקר מייצגת את כל המשפחות (שכירים ועצמאים), ביישובים עירוניים שגרו ביישובים עירוניים מסוגים שונים:

1. בערים גדולות: תל אביב, ירושלים וחיפה.
2. ביישובים עם אוכלוסייה וותיקה.
3. ביישובים עם אוכלוסייה חדשה.
4. ביישובי מיעוטים.
   
   

כלומר, בנתונים ממוצעים גלובליים של מגוון גדול של משפחות בישובים עירוניים השונים מהותית זה מזה, הניתן באמת לעשות בדיקה של נישום מישוב מיעוטים או של נישום מיישוב עם אוכלוסיה חדשה, לעומת נישום המתגורר בשכונת צמרת בתל אביב?

זאת ועוד, על פניו הנתונים כלל אינם כוללים משפחות מישובים כפריים וחקלאיים, אלא רק משפחות הגרות בישובים עירוניים.

הכנסה כספית למשפחה כוללת :

1. משכורת ברוטו.
2. הכנסת עבודה מעסק (עצמאי).
3. הכנסה מרכוש.
4. הכנסות מריבית, הפרשי הצמדה וכו'.
5. תקבולים שוטפים אחרים: (חייבים ופטורים), קצבאות, פיצויים מגרמניה.
   
   

נאמר, כי הנתונים בלוחות 1-2, הם נתונים ממוצעים הכוללים את כל המוצרים והשירותים.

אם כך, כיצד אפשר להסתמך על ממוצעים אלו, בהקשר למשפחה שאינה צורכת את כל המוצרים או השירותים? הרי יש שונות מוחלטת בין משפחה בה זוג מבוגר, לעניין צריכת מוצרים או שירותים, לבין, זוג צעיר שיש לו ילדים קטנים. 

לוחות 3-4:

נאמר בחוזר כי: כאשר יש שתי הצהרות הון בתיק, יוכל המפקח להעריך את הגידול שחל בסעיפי ריהוט, ציוד חשמלי ותכשיטים, בתקופה שבין שתי הצהרות ההון, על ידי כך שישתמש בלוחות 3-4 (הכוללים את כל הנתונים שבלוח 1-2, מלבד העלויות הממוצעות לריהוט, ציוד חשמלי, מוצרי תרבות ובידור ותכשיטים, שאותם יוסיף בנפרד).

יפה שניתנת הדעת על השונות בין משפחה למשפחה בעניין העלויות של הפריטים המיוחדים האלו, אך מה בנוגע לשונות לגבי המוצרים והשירותים האחרים? 

לוחות 5-6:

החוזר מפנה לשימוש בלוחות 5-6, כאשר בידי המפקח נתונים מפורטים בהצהרת ההון, המתייחסים לרכישת מוצרים בני קיימא וטופס רמת מחיה לתקופה שבין שתי הצהרות ההון.

לוחות 5-6 כוללים את כל הנתונים מלוחות 1-2 בניכוי ההוצאות הבאות :

1. הוצאות ממוצעות לרכישת מוצרים בני קיימא בהצהרת ההון: ריהוט, ציוד חשמלי, מוצרי תרבות ובידור ותכשיטים.
2. הוצאות רמת חיים הממוצעות לפי הנושאים הבאים: אחזקת דירה (חשמל, מים, ארנונה, גז), אחזקה ושיפורים (סיוד, תיקונים וכו'), עוזרת בית, נסיעות לחו"ל, אחזקת רכב, חינוך (מעונות, גני ילדים, שכר לימוד, חוגים וכו'), אירועים משפחתיים, הוצאות ריפוי, הוצאות בגין ספקי תשתית תקשורת לרבות ספק התוכן (מנוי וכד'). 
   
   

מתוך האמור לעיל, ניתן ללמוד, כי ההוצאות הממוצעות לנסיעות לחו"ל, אירועים משפחתיים וכדומה, כבר כלולות בהוצאות הממוצעות האמורות בלוחות 1-2 ובלוחות 3-4. אך האם באמת ניתן לבודד הוצאות מסוימות ולקבוע אותם על בסיס ספציפי ולהתייחס להוצאות אחרות על דרך הממוצע? אנו לא בטוחים בכך בכלל.  

עוד נאמר בחוזר כי "הוצאות ריבית, הפרשי הצמדה, ושכר דירה אינן כלולות בטבלאות".

אך, אנו מצאנו דווקא כי סעיף "דיור" כן נכלל בהוצאות המחייה בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

וכן נאמר , כי "כאשר משתמשים בלוחות 5 או 6 לקביעת הוצאות מחיה, יש להוסיף עליהן את ההוצאות הספציפיות (בכל הנושאים הנ"ל) שהיו לנישום המסוים על פי הצהרתו, בטופס רמת מחיה".

אנו, מכל הוראות אלו, יצאנו עוד יותר מבולבלים, בעניין כל כך חשוב אשר חורץ גורלות מס של נישומים, על פי שיטת השוואת הצהרות ההון, שנראה לנו כי היא זקוקה לעיון מחדש באופן יסודי.

לעיון בחוזר המלא על הוצאות המחייה לשנת 2014 - הקישו כאן .