מיסוי פעילות תאגידים זרים בישראל באינטרנט

מיסוי פעילות גוגל פייסבוק ותאגידים זרים אחרים בישראל באינטרנט

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 11.4.2016 פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע בעניין חיוב במס של תאגידים זרים, היושבים מחוץ לישראל, אך נותנים שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל. כגון: גוגל, פייסבוק, יוטיוב ותאגידים זרים דומים אחרים הנותנים שירותי פרסום בישראל לתושבי ישראל.

לעמדת רשות המיסים, כבר על פי המצב החוקי הקיים, ניתן לחייב במס הכנסות של תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל אם הן הופקו בישראל.

במידה והתאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם יש לו "מוסד קבע" בישראל.

"מוסד קבע" מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי, העומד לרשות התאגיד הזר במדינת המתקשרת האחרת לאמנה למניעת כפל מס, או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית", מבהיר החוזר, כי "מוסד קבע" יכול ויתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר במקום עסקים קבוע בישראל היא בעיקרה באמצעות האינטרנט ומתקיימים תנאים נוספים, כגון: נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר, והשירות המסופק באינטרנט על ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכו').

מבחינת החיוב במס ערך מוסף, קובע החוזר, כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים והמסתייע בפעילותו בישראל בנציג ישראלי המבצע פעולות עסקיות בשמו של התאגיד הזר, יהיה חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחויבו במע"מ.

עם זאת, נראה כי רשות המיסים אינה סומכת רק על פרשנותה כפי שהיא מתבטאת בהוראת הביצוע דנן, והיא מקדמת בימים אלו תזכיר חוק, הקובע, כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או המפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי לתושב ישראל שאינו עוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, ירשם במרשם מיוחד וישלם מע"מ בגין עסקאותיו כאמור. 

יש להניח כי התאגידים הזרים לא יקבלו בקלות את פרשנותה של רשות המיסים הנ"ל, אך עליהם לקחת בחשבון את עמדתה ואת הסיכונים הפליליים והאזרחיים באי קבלת העמדה דנן. מבחינת הצרכן, התוצאה תהיה עליית מחירים ניכרת של השירותים הניתנים כיום באמצעות האינטרנט.

לצפייה בחוזר מס' 4/2016 בנושא פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט - לחץ כאן .