פטור ממס לנכה רק בגין שכר ראוי ליגיעתו

פטור ממס לנכה רק בגין שכר ראוי ליגיעתו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

על מנת להצדיק עליית שכר בתקופת נכות וליהנות מפטור ממס על הכנסות מיגיעה אישית בהתאם להוראות סעיף 9(5) לפקודה, על הנישום להראות עליה מקבילה ביגיעתו האישית. תקופת הנכות אינה הזדמנות למשיכת כספים הצבורים בחברה כדי להתחמק מתשלום מס. כך נפסק בעניין בן גור (ע"מ 40548-01-11 בן גור נגד פקיד שומה פתח תקווה, ניתן ביום 20.4.2016).

בן גור עבד כשכיר, החל משנת 2001, בחברות שבבעלות אשתו. הכנסותיהן של החברות היו מייעוץ מקצועי ומשכר דירקטורים של בן גור, ומהכנסות החברות מדיבידנד. בן גור ועובד נוסף, אשר שימש כנהג של בן גור, היו העובדים היחידים בחברות אלו.

בשנת 2006 חלה בן גור במחלה ממארת בגינה נקבעו לו נכות רפואית בשיעור של 100% לתקופה של 18 חודשים.

בהתאם להוראות סעיף 9(5) לפקודה, ובהתאם למנגנון הקבוע בסעיף, בן גור היה זכאי לפטור ממס הכנסה על הכנסותיו מיגיעה אישית.

פקיד השומה טען, כי בדיוק בחודש בו קיבל בן גור אישור בדבר קביעת נכות בשיעור של 100% עלתה באופן ניכר משכורתו. זמן קצר לאחר תום תקופת הנכות, חזר בן גור להרוויח משכורת נמוכה.

פקיד השומה הכיר בנכות שנקבעה מכח חוק הביטוח הלאומי והפטור הנובע מכך בהתאם לסעיף 9(5) לפקודה, אך לא ראה את כל הסכום כנובע מיגיעה אישית. על כן, המחלוקת בין הצדדים אינה בעצם הזכאות לפטור, אלא בהיקף הפטור הנובע מיגיעתו האישית של בן גור. האם מדובר בהגדלה מלאכותית של המשכורת כדי ליהנות מהפטור ולשלם מס מופחת שלא כדין?

בע"א 833/87 עודה , נתגלה פער של פי שלוש בין שכרו של הנישום לפני קביעת פטור ממס עקב נכותו, לבין שכרו לאחר קבלת הפטור ממס. משלא הצליח עזבון הנישום לתת הסבר מניח את הדעת על הפער בגידול השכר, קבע בית המשפט, כי נותק הקשר בין שכרו של הנישום לבין יגיעתו האישית.

סעיף 9(5) לפקודה דורש באופן ברור, כי ההכנסה תנבע מיגיעה אישית, ותהיה תוצר של עבודת הנכה. שכרו של בן גור גדל דווקא בעת תקופת נכותו, תקופה בה היה זכאי לפטור ממס, עובדה המעידה לדעת בית המשפט על מלאכותיות העלאת המשכורת.

בן גור לא הוכיח ולא הסביר כיצד יש עלייה במשכורתו, למרות הירידה בהכנסות החברה בה עבד כשכיר, בדיוק כאשר קיבל את אישור הנכות. לכאורה, הדבר צריך להיות הפוך - כאשר יש ירידה בהכנסות של החברה, בן גור היה צריך למשוך שכר נמוך יותר.

מהראיות שעמדו בפני בית המשפט, נקבע, כי התוספת במשכורתו של בן גור בתקופת הנכות, מגיעה מכספים שהצטברו עבור עבודתו בתקופות אחרות, בהן לא היה זכאי לפטור עבור הכנסותיו לפי סעיף 9(5) לפקודה. נקבע כי בגין כספים אלו בן גור אינו זכאי ליהנות מפטור ממס.