המועד הקובע להתיישנות הוא מועד שליחת ההחלטה לנישום

המועד הקובע להתיישנות הוא מועד שליחת ההחלטה
ע"י פקיד השומה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

המועד הקבוע לעניין התיישנות, הוא היום אשר בו נשלחה ההחלטה מפקיד השומה אל הנישום, ולא המועד בו קיבל הנישום את ההחלטה. כך נקבע בעניין אשבל (ע"מ 36828-01-13 אשבל נגד פקיד שומה ת"א 1, ניתן ביום 24.7.2016).

אשבל עסק בשנים נשוא הערעור (2007-2009) במתן שירותי יחסי ציבור (יחצנות) למועדוני לילה באזור תל אביב. בדו"חות שהגיש לשנים הללו הוא תבע ניכוי הוצאות בגין עבודות חוץ לקבלני משנה.

אשבל טען כי פקיד השומה הוציא את השומה שלו באיחור, מעבר לתקופה הקבועה לכך בסעיף 145 לפקודת מס הכנסה.

בע"א 3929/13 פקיד שומה תל אביב 3 נ' נאמן (10.12.14) נקבע, כי המועד הקובע לצורך עמידה בדרישת סעיף 152 (ג) לפקודה, הוא המועד שבו שלח פקיד השומה את הצו ולא המועד שבו הצו התקבל אצל הנישום.

בהתאם קבע בהמ"ש בעניין אשבל, כי השומה נקבעה, נשלחה ואף הגיעה לידי מייצגו של אשבל, ארבעה חודשים קודם למועד האחרון הקבוע לכך לפי סעיף 152(ג) לפקודה.

אשבל לא הביא כל ראיה שתתמוך בהוצאות הנטענות על ידו ובתשלומים ששילם לקבלני המשנה, ואף לא טרח להעיד מי מהם. לפיכך, נדחה הערעור שהגיש בכללותו.