ייחוס יחסי של מס תשומות בין עסקאות חייבות לעסקאות פטורות

ייחוס יחסי של מס תשומות בין עסקאות חייבות לעסקאות פטורות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

החזר מס תשומות ממע"מ, תלוי בשימוש שנעשה באותן תשומות. רק אם השימוש בתשומות נועד לצורך עסקאות חייבות במע"מ יותר החזר מס התשומות. כאשר מדובר בשימוש מעורב, יותר להחזר רק חלק יחסי של מס התשומות הרלבנטי לעסקאות החייבות. כך נפסק בעניין לורן (ע"מ 31352-12-13 לורן מבני תעשיה בע"מ נ' מנהל מע"מ , ניתן ליום 17.8.2016).

בבעלות חברה מספר יחידות דיור, דירת מגורים וכן מבנה תעשייה. נכסי הנדל"ן האמורים הושכרו והחברה הפיקה דמי שכירות מהם. לצורך חוק מס ערך מוסף, חלק מעסקאות ההשכרה היה חייב במס ואילו חלק אחר - ההשכרה למגורים, היה פטור ממס.

באותה תקופה החברה הוציאה הוצאות מסוגים שונים, וביניהן הוצאות ריבית על הלוואה שנתקבלה מחברה קשורה והוצאות עורכי דין ורואי חשבון. החברה ניכתה את מלוא מס התשומות בגין ההוצאות האמורות.

מנהל מע"מ סבר כי יש לשלול ניכוי חלק מן ההוצאות לנוכח העובדה שחלק מהכנסות החברה נבע מעסקאות פטורות ממס ערך מוסף.

בנוסף, החברה ניכתה מס תשומות בקשר לניהול תיק ניירות ערך בו השקיעה כספים פנויים ומנהל מע"מ שלל ניכוי זה במלואו.

פסיקת בתי המשפט הכירה בעקרון כי ככלל "לכסף אין סימן היכר" וכך הוטעם כבר בע"א 167/58 נציב מס הכנסה ופקיד שומה למפעלים גדולים נ' בית חרושת לסיגריות לוד בע"מ (30.7.1960).

מנהל מע"מ הסיק כי ההלוואה שימשה לרכישת היחידות וכתוצאה מכך יש לשלול את ניכוי מס התשומות בגין רבע מסכומי הריבית ששולמו (בשל יחידה אחת מתוך ארבע אשר הושכרה למגורים).

בהעדר אפשרות לשייך את ההוצאות הכלליות לעסקאות ספציפיות או לקבוע מה היה "עיקר השימוש" בהן, יש לסווגן לפי האופי הכללי של פעילות החברה בכל תקופה. מנהל מע"מ התיר את ההוצאות הכלליות בחלקן בהתאם להיקף הכספי של העסקאות החייבות שעשתה החברה בכל שנה ביחס להיקף הכספי של כלל העסקאות (חייבות ופטורות). יחס זה השתנה מדי שנה.

בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין לא טעה מנהל מע"מ כאשר שלל ניכויו של חלק ממס התשומות על ההוצאות הכלליות בהתאם למפתח ההכנסות מדי תקופה.

תשומת ראיית החשבונות היא "כללית" לחלוטין, דהיינו תוכן השירות איננו קשור לטיב הפעילות שמבצעת הפירמה (עסקאות חייבות, עסקאות פטורות או פעילות שכלל איננה בבחינת עסקה) ואיננו מושפע ממנו.

בהעדר נתונים לסתור, יש לצאת מתוך ההנחה הכלכלית כי תשומה פלונית תועמס על כלל לקוחות הפירמה לרבות אלה שלגביהם נערכות עסקאות פטורות ממע"מ. נראה כי צודק מנהל מע"מ בגישתו לפיה יישום תקנה 18 מתבקש גם במקרה של הוספת תחום מסחרי חדש.