להיות או לא להיות - עצמאי או חברה בע"מ ?
רמי אריה, עו"ד רו"ח
שיקולים חדשים מינואר 2005
השאלה האם להיות או לא להיות, עצמאי או חברה בע"מ ? מלווה נישומים רבים בישראל השוקלים באם להקים חברה ולא להסתפק במעמד של שכיר או עצמאי. השיקולים הנם שיקולי מיסוי, שיקולי אחריות מוגבלת, שיקולים של דיני עבודה, שיקולי עלויות ושיקולים נוספים עליהם נעמוד בהמשך.
נדגיש, כי הדיון להלן מיועד גם לשכירים (בדרך כלל בעלי הכנסות גבוהות), אשר שוקלים לתת את שרותיהם כעצמאיים או כחברות בע"מ, במיוחד לאור השינויים במיסוי שחלו לאחרונה עקב הרפורמות בשיעורי המס על יחידים ועל חברות.
מינואר 2005, בעקבות הרפורמה בשיעורי המס על יחידים ועל חברות, ההחלטה בין להיות עצמאי או להיות חברה הפכה להיות מסובכת הרבה יותר מאשר הייתה קודם לכן. בעוד שבעבר נטל מס ההכנסה והביטוח הלאומי שחל על היחיד היה גבוה במיוחד והגיע עד לכדי 64% מהרווח, הרי מינואר 2005 נטל המס המרבי על יחיד כולל ביטוח לאומי אינו עולה על 49% מהרווח.
במקביל הוקטן גם שיעור מס החברות מינואר 2005 ל- 34% והוא עוד עתיד לרדת עד 30% בשנת 2007. המס על דיבידנד שיימשך על ידי היחיד מהחברה נשאר 25%, מכאן ששיעור המס הכולל על יחיד הפועל באמצעות חברה והמושך את כל רווחיה כמשכורות וכדיבידנד הוא 50%. מינואר 2005 קיים פער מיסוי של 1% לרעת פעילות כחברה לעומת פעילות כעצמאי. פער זה יתאפס ואף יתהפך לטובת חברה בשנת 2007 בעת שמס החברות יפחת ל- 30% והמס הכולל על רווחי חברה שיימשכו לא יעלה על 47.5% מהרווחיות.
אך יש לזכור שלא רק שיעור המס על הרווח קובע את הכדאיות בלהיות או לא להיות חברה. לצורך כך יש לקחת בחשבון את הקף פעילות העסק ואת הסיכון הקיים בפעילותו. נתון חשוב שכדאי לדעת מראש הוא כי קיימת עלות נוספת בפעילות כחברה לעומת פעילות כעצמאי, המסתכמת בתוספת הוצאות של כ- 20,000 ₪ לשנה אצל חברה.
עקרונות הבסיס להחלטה
לצורך קבלת ההחלטה בדבר צורת ההתארגנות העסקית, נמנה מספר כללי יסוד לפיהם יחליט בעל העסק האם כדאי לו להקים חברה או לחילופין באם עדיף לו לספק את השירותים בעצמו כעצמאי או כעובד שכיר.
1. הקף הרווחיות תוך התייחסות לרווח שנמשך בפועל, לעומת הרווח שנישאר בחברה לצורך השקעה חוזרת בה – ככל שהרווח שיושקע חזרה בעסק גדול יותר יש כדאיות בפעילות כחברה. שכן, הרווח שיושקע חזרה בחברה חייב במס של 34% בלבד, לעומת מס בשיעור של 49% מהרווח אצל יחיד.
2. הקף המחזור העסקי כולל מע"מ – ככול שהקף המחזור העסקי גדול יותר כך יש כדאיות לפעילות כחברה. הן משום שמעל מחזור עסקי מסויים מס הכנסה מחייב גם בעל עסק עצמאי לנהל הנהלת חשבונות כפולה כמקובל אצל חברות והן משום שבהקף מחזור גדול ניתן לשלוט על הפעילות העסקית רק על ידי ניהול הנהלת החשבונות הכפולה המאפשרת שליטה טובה יותר על כל הפעולות הכספיות של העסק.
3. הקף הסיכון העסקי – ככל שהקף הסיכון בפעילות העסקית גדול יותר, כך יש כדאיות בפעילות כחברה. בעל חברה מוגן באמצעות הערבון המוגבל של חברה מפני תביעות נושים כל עוד הוא פועל בתום לב.
נקודת האיזון התלויה בהקף הרווח בלבד
מטבע הדברים נקודת האיזון תלויה בגורמים אינדיווידואליים רבים, אולם בשלב ראשון יש להביא בחשבון את הוצאות הקמת וניהול החברה (לרבות הוצאות בגין ייסוד החברה, רו"ח ועו"ד, הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה וכיוצ"ב) המסתכמים בכ- 20,000 ₪ לשנה (לחברה בהיקף פעילות קטן), יותר מאשר עלות הניהול של עסק עצמאי.
בשיקול הרווח, הרי רק אם החיסכון במס עולה על תוספת ההוצאה הנדרשת לניהול חברה כאמור, כדאי להתאגד לחברה. בהנחה שהנישום צורך את כל הכנסותיו, הרי שאין כדאיות דווקא בהפעלת העסק כחברה לעומת הפעלתו כעצמאי.
אולם, באם חלק מהרווחים מושקע חזרה בעסק, כגון, לצורך השקעה בציוד, ברכב פרטי, בהגדלת המלאי או בהגדלת האשראי ללקוחות, הרי הפעילות כחברה תחסוך 15% מס. זהו הפער שבין 49% מס שולי מרבי על היחיד לבין 34% מס חברות.
הגילום של 20,000 ₪ העלות הנוספת בהפעלת חברה לפי 15% , מראה כי נקודת האיזון עומדת על רווח בסך של 133,333 ₪ לשנה שיושקע חזרה בעסק. משמע כי אם בעל העסק נוהג להחליף רכב בשווי זה מידי שנה – כדאי לו לפעול כחברה ולהרוויח רכב חדש מידי שנה על חשבון מס הכנסה. כל רווח שלא ימשך מהחברה מעל סכום זה יגדיל הכדאיות לפעול כחברה ולהפך. ברוב העסקים בצמיחה מקובל כי מרכיב גבוה של הרווח מושקע חזרה בעסק לצורך חידוש ציוד, רכישת רכב והגדלת הון חוזר, ככל שבעסקים אלו הרווח המושקע חזרה בעסק עולה על 133,333 ₪ לשנה - כדאי לפעול כחברה.
נקודת האיזון התלויה בהקף המחזור העסקי
כאשר העסק חייב לפי הוראות מס הכנסה בניהול ספרי חשבונות בשיטה הכפולה, הרי אין משמעות לתוספת העלות של ניהול החשבונות. במקרה זה, תוספת ההוצאות בסך של 20,000 ₪ תחול הן לגבי עצמאי והן לגבי חברה. במקרה זה, כל השקעה מינימלית חוזרת בעסק, כבר תביא לכדאיות בפעילות העסק כחברה, על פי השיקולים שהובאו בסעיף הקודם.
ומתי חייב כל עסק לנהל הנהלת חשבונות כפולה ? זה תלוי בתחום הפעילות העסקית. פנקסי החשבונות שעל כל עסק לנהל נקבעים לפי סוג פעילות העסק. ההוראות שונות לגבי יצרנים, סיטונאים, קמעונאים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי מוסכים, מסעדות וכדומה, לפי היקף מחזור ההכנסות של העסק הכולל מע"מ ולפי מספר העובדים בעסק. בהתאם לטבלאות שמתפרסמות מידי שנה, ינהל כל עסק ספרי חשבונות בשיטה המתאימה לו כפי שנקבע.
עצמאי בעל עסק קטן חייב בניהול ספרי חשבונות בשיטה החד צידית, בשיטה זו נרשמים בהנהלת החשבונות רק ההכנסות וההוצאות של העסק, לפי חשבוניות ההכנסות וההוצאות של העסק.
עצמאי בעל עסק גדול חייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה. המדובר בעסקים יצרניים או סיטונאיים או קמעונאיים, שמחזורם השנתי (כולל מע"מ) עלה על סך של 3 מיליון ש"ח בשנת 2003 ( 250,000 ₪ לחודש) או שמספר עובדי העסק עולה על מינימום שנקבע (בקמעונאים 4-5 מועסקים), וכן המדובר בעסקים נותני שירותים כגון הובלות והסעות, מסעדות, שירותי אחזקה וכדומה, אשר מחזורם הכספי השנתי עלה בשנת 2003 על סך של 1.7 מיליון ₪ ( 141,666 ₪ לשנה כולל מע"מ).
כל בעל עסק עצמאי חייב לבדוק מידי שנה מחדש, את ספרי החשבונות שעליו לנהל בעסק לפי ההוראות שנקבעו, ולעבור לשיטת ניהול החשבונות בשיטה הכפולה מיד בתחילת השנה אם הוא מחויב בכך. יש לשים לב כי ניהול חשבונות בשיטה שאינה תואמת להוראות ניהול ספרים של רשויות המס, תגרום באופן ישיר לקביעה כי ספרי העסק לא יהיו קבילים לאותה שנת המס.
נקודת האיזון התלויה בהקף הסיכון העסקי
מבחינה משפטית, קיים יתרון להפעלת עסק כחברה בע"מ, שכן צורה משפטית זו מכוונת במיוחד לחיים העסקיים המודרניים של היום, לפיהם מרבית העסקים הגדולים מורכבים ממספר שותפים ומשקיעים ומרביתם כבר אינם עסקים משפחתיים העוברים בירושה מדור לדור.
בתי משפט בישראל מקפידים בדרך כלל על ההפרדה המשפטית בין בעלי המניות לבין החברה שלהם, גם אם הם כיהנו כמנהליה. הפרדה זו חיונית במסגרת הפעילות העסקית המודרנית, ורק במקרים חריגים מרימים את המסך מעל הפרדה זו.
ההפרדה המשפטית בין החברה לבעלי מניותיה, גורמת למצב לפיו תביעות כלפי חברה יכולות לגרום לעיקול הציוד והרכוש הרשום על שמה בלבד. אין אפשרות לתובעים לתבוע ולנקוט הליכי הוצאה לפועל כלפי בעלי מניותיה. הליכים כאלו כנגד בעלי המניות, יוכלו להינקט אך ורק אם הם טרם שילמו עבור מניותיהם או הם חייבים לחברה בגין מימון שקיבלו ממנה.
הדבר נכון גם לגבי נושים וגם לגבי רשויות המס, המוגבלות בנקיטת סנקציות כלפי בעלי החברה באופן אישי. למעט, סנקציות אישיות בשל מעשים פליליים שעשו או מקרים מיוחדים שנקבעו בדין במפורש, כגון אי הגשת דוח שנתי או הברחת נכסים מהחברה.
היות וגם הנושים מכירים את הכללים בתביעת חברה בע"מ, הם דורשים לעיתים קרובות "ערבויות אישיות" מבעלי המניות של החברה להבטחת חובם ובמיוחד נכון הדבר בקבלת אשראי מבנקים. ערבויות אישיות אלו מבטיחות את מקבלי הערבויות כביטחון נוסף למקרה שהחברה תהא בקשיים כספיים. אך אין בכך משום ערעור ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה, אלא ביטחון נוסף הנדרש על ידי הבנק כמו גם בטחונות נוספים אישיים הנדרשים מעצמאי בבואו להגדיל את מסגרת האשראי שלו. מוצע להגביל בסכום את הערבות האישית כך שבעל המניות יהיה חשוף למינימום תביעות אפשריות.
כאמור, אין בהפרדה המשפטית של החברה בע"מ, בכדי למנוע תביעות במישור הפלילי כלפי מנהלים שפעלו בכוונה פלילית או עברו על החוק בגין אי הגשת דוחות לרשויות המס.
המחוקק מאפשר במודע לבעלי חברות בע"מ לקחת סיכונים עסקיים ללא חשיפה אישית לסיכונים אלו, כדי לעודד צמיחה כלכלית עסקית. הוא מנסה לצמצם את הסיכונים על ידי חיוב בהנהלת חשבונות כפולה ובפיקוח רואה חשבון.
המחוקק מעודד קיום פעילות עסקית כחברה בע"מ, באמצעות קביעת שעור מס הכנסה נמוך ומתן פטור מביטוח לאומי על רווחי החברות לעומת רווחי עצמאים, ובמיוחד על אותם רווחים בחברה אשר ישמשו להשקעה חוזרת בצמיחתה וגידולה.
שיקולים נוספים בשאלת ההחלטה האם לפעול כחברה
1. אדם שכבר מנהל עסקו כעצמאי וחייב בהנהלת חשבונות בשיטה הכפולה מכוח הוראות ניהול ספרי חשבונות, (בנותן שירותים מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך של כ- 1.7 מיליון ₪ בשנה וביצרנים סיטונאים וקמעוניים מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך כ- 3 מיליון ₪ בשנה), ממילא נושא במרבית ההוצאה של ניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה ובדרך כלל גם בהוצאות לפיקוח על ידי רואה חשבון ועל כן כדאי לו להתאגד כחברה וליהנות מיתרונות המס שלה ללא תוספת הוצאה משמעותית.
2. שכיר המתאגד כחברה, יוכל לתבוע חלק מההוצאות שיש לו כיום ואשר כשכיר אין הוא יכול או טורח לתבוע אותם. המדובר בהוצאות כגון, הוצאות חלקיות של אחזקת הבית, נסיעות לחו"ל, אחזקת רכב, השתלמויות מקצועיות, אחזקת מחשב ואינטרנט ועוד.
3. קיום הפסדים מעסקים אחרים, או הפסדים משנים קודמות יגרום להעדפת הפעילות כיחיד לשם אפשרויות קיזוז הפסדים נוחות יותר. מאידך, רכישת חברה שיש בה הפסדים יכולה בתנאים מסוימים לאפשר קיזוזם מרווחים בעתיד.
4. בעקבות הרפורמה הופחת מס רווח ההון ומס השבח ל- 25% בלבד ליחיד ולחברה. אולם, משיכת רווחי הון כדיבידנד על ידי בעלי החברה תחויב במס נוסף של 25% על היתרה, כלומר, מס כולל של 43.75%, לעומת יחיד שלגביו שיעור מס רווח ההון של 25% הינו סופי (ניתן ליצור תכנון מס לעניין זה, על ידי שימוש ב"חברה משפחתית" או "חברת בית"").
5. יחיד יכול ליהנות ממיסוי מופחת על רווחים משוק ההון בשיעור של עד 15%, לעומת שיעור של 34% על רווחים משוק ההון המופקים על ידי חברה.
6. ככל שהיחיד זכאי ליותר ניכויים וזיכויים אישיים, לנקודות זיכוי ולפטורים אישיים ממס כדאי לו יותר לפעול כיחיד או לחלופין למשוך יותר רווחים מהחברה כמשכורות.
7. עוד יש לקחת בחשבון הבדלי מיסוי לגבי תשלומים לקרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, הכרה בהוצאות של חברה לעומת יחיד, האפשרות למשוך פיצויי פיטורים בפטור ממס וכיוצ"ב, שיש גם בהם כדי להשפיע על מיקומה של נקודת האיזון שחושבה לעיל.
שיקולים שאינם כספיים בהחלטה האם להתאגד כחברה בע"מ
בנוסף לשיקולים הכספיים הישירים, קיימים שיקולים נוספים לגבי ההחלטה האם להיות או לא להיות, עצמאי או חברה בע"מ ?
8. שכיר השוקל לתת שרותיו כחברה בע"מ, ישקול האם הוא מוכן לוותר על תחולת דיני העבודה עליו. במיוחד באם אין המדובר בבעל שליטה.
9. לעסק ולנותן שירותים בענפים המצויים בסיכון גבוה (כגון, עיתונים מקומיים, עסקי שמירה ואבטחה, עסק הכרוך בהשקעות כבדות בסיכון פיננסי גבוה וכד') כדאי ללא קשר לשיקולי מס להתאגד כחברה בע"מ, בכדי ליהנות מהאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה בע"מ.
10. חברה בע"מ דורשת ניהול ספרי חשבונות וחובות דיווח ובקרה העולים בהרבה על הדיווח הנדרש מעצמאי, מה שמכביד לעיתים על הפעילות השוטפת.
11. אדם מין היישוב סבור (ולא תמיד בצדק) כי חברה בע"מ הוא מוסד מכובד ובעל תדמית העדיפה על עצמאי קטן.
12. בעיסוקים מסוימים קיימת לעיתים חובה או מקובל לפעול כיחיד. בעיסוקים אחרים קיימת חובה לפעול כחברה.
13. בהתאגדות של מספר יחידים עדיפה חברה בע"מ שההוראות לפעילותה מוכתבות בתקנון החברה ובחוק החברות, לעומת שותפות שאין פעילותה מוסדרת בחוק מפורט. מניות חברה ניתנות להעברה ולהורשה בקלות יחסית לעומת העברה או הורשה של חלקים בשותפות (שלעיתים כלל אינה אפשרית כלל). בנוסף, בשותפות שבה יש יותר משותף כללי אחד יכולים להיווצר חילוקי דעות בהפעלה ואחריות הדדית אישית שאינם נוצרים בחברה בע"מ בדרך כלל.
סיכום ומסקנות
חסרון אחד עיקרי לחברה בע"מ והוא העלות הכספית של ניהול ספרי החשבונות ועלות הפיקוח של רואה החשבון, לעומת עצמאי אשר חייב בניהול ספרי חשבונות ובדו"ח שנתי פשוטים יותר. עלות זו לחברה עולה כדי פי 3-4 מהעלות לעצמאי. אולם בעסק של עצמאי אשר חייב ממילא בניהול הנהלת חשבונות כפולה לפי הוראות מס הכנסה, כגון, משום שמחזורו השנתי כולל מע"מ עולה על 1.7 מיליון ש"ח בנותן שירותים – אין תוספת עלות.
לכן יעשה בחוכמה כל בעל עסק באם יבדוק, האם תוספת העלות הכספית כתוצאה מההחלטה על התאגדות במסגרת של חברה בע"מ שהנה בסך של כ- 20,000 ₪ לשנה, משתלמת, בחיסכון המסים על רווחי החברה, בשליטה טובה יותר על הפעילות העסקית באמצעות הנהלת החשבונות הכפולה ופיקוח צמוד של רואה החשבון של העסק , ובעיקר הקטנת החשיפה האישית שלו לסיכונים אפשריים בעסק.
מאמר זה פורסם בביטאון "רואה החשבון" כרך נ"ד, מרץ 2005