ספר חדש:
"הוצאות מוכרות"
עו"ד ורו"ח רמי אריה הוציא ספר חובה לכל יועץ מקצועי בדבר הקטנת הכנסות,
באמצעות הוצאות מוכרות
׀ עו"ד יהודית קנולר ׀
ספרו החדש של עו"ד ורו"ח רמי אריה בוחן את אפשרויות החיסכון בתשלום מס לשלטונות מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס שבח מקרקעין ולביטוח לאומי, באמצעות הוצאות מוכרות.
העיקרון הוא, כי כל ההוצאות העסקיות הן מוכרות, אלא אם יש עליהן הגבלה מפורשת בדין. הספר עוסק גם בפן הנוגע לעבודה ובסקירה זו נתייחס לפן זה.
כל אחד יודע, כי הוצאות השכר מוכרות ובכלל זה גם רכיבי השכר הסוציאליים. אך מהו דינם של הבונוסים? האם מדובר בהוצאות שיוכרו כהוצאות מוכרות ?
בפסיקה ניתנה משמעות רבה להפרשי העיתוי של תשלומי השכר החריגים, כגון: מענק יובל, דמי הבראה ובונוסים. נקבע כי ככל שמשך הזמן של התשלום הנוסף יהיה רחוק יותר מתום שנת המס, הרי התשלומים לעיל יוכרו כהוצאות מוכרות למעביד רק על בסיס מזומן - בעת העברתם בפועל לידי העובד.
אולם, ככל שהתשלומים הללו יהיו סמוך לתום שנת המס ומשתלמים על בסיס הסכמי עבודה קבועים, והם אינם פרי תכנון מס לדחיית תשלום המס של העובד, ראוי לדעת המחבר, כי הם יוכרו כהוצאות מוכרות למעביד גם על בסיס מצטבר, בטרם תשלומם במזומן.
בספר יש עניין רב למעסיקים, שכן מתברר, כי אפשר לחסוך בתשלומי מיסוי בעבור עובדים לשלטונות מס הכנסה, אך זאת גם למע"מ, וממילא גם לביטוח לאומי.
תשלומים נוספים המשולמים לעובד, כגון: החזקת רכב, טלפון, ביגוד, וטובות הנאה יוכרו כהוצאות מוכרות, על פי מבחן הנהנה העיקרי מהתשלום.
שווי טובות ההנאה, הנזקפות לשכר העובדים לצורכי חישוב המס, ייתוסף להוצאות המוכרות של המעביד. כאשר החזר ההוצאות או שווי טובות ההנאה משולמים ישירות לעובד (תשלום נטו), יש לחשב את שוויים ברוטו לפני מסים (בגילום). שווי החזר ההוצאה או טובת ההנאה ברוטו הוא שווי ההוצאה המוכרת למעביד. כאשר הוצאות המעביד אינן ניתנות לייחוס לעובד מסוים, לא ייעשה להן גילום, והן ייחשבו כהוצאות עודפות.
כאשר המעביד הוא הנהנה העיקרי של התשלום, או של שווי הכסף שקיבל העובד (כגון: נסיעות בתפקיד, הוצאות חנייה, שימוש בטלפון, ביגוד לצורכי עבודה בלבד ואש"ל), הרי ההוצאה תותר למעביד, גם ללא ניכוי מס במקור משווי ההוצאה.
כאשר ההוצאה של העובד היא בעבור מעבידו והמעסיק הוא הנהנה העיקרי, כאן, יהיו ההוצאות מוכרות למעביד, ואין לראות בהן תשלומי שכר לעובד, לרבות לעניין הניכוי במקור.
דמי הביטוח הלאומי, המנוכים במקור משכר העובד, כלולים בהוצאות השכר ברוטו לעניין המס, ואילו תשלומי המעביד לביטוח לאומי הם בגדר הוצאה נלווית, ואף על פי כן יוכרו גם הם כהוצאה.
כל האמור לעיל חל גם במקרה של העסקת קרובי משפחה שהוכרו כעובדים.
המע"מ לעניין הוצאות לטובת העובדים אינו ניתן להחזר, לא בגין השכר וגם לא בגין טובות הנאה, שכן אין מדובר בעסקה. אולם, אפשר לקבל החזר מע"מ בשל טובות הנאה לעובדים, אם העובד ישלם את מלוא שווי טובת ההנאה, על פי מחירה הרגיל בשוק.
בשל ההוצאות בעבור עובדים שעיקרן טובת המעביד, אפשר לתבוע את החזר המע"מ (כגון התקנת אמצעי בטיחות במקום העבודה). כך גם השתלמויות מקצועיות, הוצאות לנסיעה מאורגנת, הוצאות לביגוד בעבודה ועוד.
בין השאלות של מעסיקים נפוצות שתי השאלות הבאות: מהו דין הארוחות של העובדים ודין אירוח. הספר עונה על כך חד משמעית, כי מעביד אינו זכאי לקבל החזר מע"מ, בשל הוצאות שהוציא לטובת עובדו, כגון: הוצאות על ארוחות לעובד, דיור, מתנה, ובידור, למעט כאשר הוצאה לעובד חשבונית מס כדין, בגין שווי טובת ההנאה שקיבל ממעבידו, הכוללת חיוב מע"מ כדין ששילם העובד.
גם בעבור אירוח אין לקבל החזר. אולם, יוכרו הוצאות אירוח שנעשות למטרות פרסום ושיווק. לגבי כיבודים במקום העסק המיועדים לעובדים, אין להכיר בהוצאות. ואילו על כיבודים, המיועדים ללקוחות ולספקים ולאירוח אורחים מחוץ לארץ, אפשר לתבוע החזר מע"מ.
באשר לביגוד יותר ההחזר, אם הביגוד הוא בלעדי לעסק. באשר להוצאות מעורבות לרכישת ביגוד יופעלו העקרונות של החזר מע"מ, על פי מידת השימוש העסקי, או על פי השימוש הפרטי של הביגוד.
הספר כולל את התקנות המעודכנות להכרה בהוצאות של הפקדות לכל סוגי קופות הגמל, יש בו התייחסות להכרה בהוצאות הנובעת מגניבות של עובדים, וכמובן גם דרכי חיסכון בפרק הדן בעקרונות, בהתרת הוצאות לביטוח הלאומי.
הספר אינו מיוחד לעוסקים בתחום העבודה, ולכן הוא מהווה כלי עזר חיוני לכל אנשי המקצוע העוסקים במיסוי.
נקודת המוצא של המחבר היא, כי בעוד לעניין ההכנסות החייבות במס יעמדו רשויות המס על זכותן לחייב מסים כדין, הרי באשר להוצאות המוכרות נדרשת מודעות לעמוד על הזכויות, כדי להפחית את הוצאות המס.
מכאן חשיבותו של הספר בגדר "דע את זכויותיך".
הספר יצא לאור בחודש אוקטובר 2004, בהוצאת מיסים ועסקים בע"מ. [email protected]
הוצאות להגנה משפטית אישית
למנהלים ולעובדים
הוצאות משפטיות, ששילמה חברה בשל הגנה במשפט פלילי לטובת מנהליה ועובדיה, יוכרו כהוצאות מוכרות, רק בתנאי שהוכח, כי מדובר באורגן של החברה, אשר פגיעה בו, במוניטין שלו ואף בחירותו, אכן תפגע קשה בחברה. דהיינו, ככלל יוכרו רק הוצאות להגנת מנהלים בכירים בחברה, או באורגנים שלה, אשר חוסר תפקודם יפגע ישירות בחברה.
ראשית, יש להוכיח, כי לחברה התובעת את ההוצאות יש אינטרס ברור בתוצאות המשפט של מנהלה, בשל הרצון למנוע פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, ולמנוע פגיעה בחירותו של המנהל, שתביא באופן ממשי לפגיעה בפעילות החברה. יש צורך בהפרדה ברורה בין טובת ההנאה של החברה התובעת את ההוצאות לבין טובת ההנאה של המנהל.
יצוין כי דווקא עניין הפגיעה בחירות המנהל פוגע בהכרה בהוצאות ההליך הפלילי כהוצאות מוכרות. שכן, עניין זה מביא לעתים למסקנה, כי עיקר ההוצאות נועדו לטובת שמירת האינטרס הפרטי של המנהל - למניעת איבוד חירותו, או שמדובר בהוצאות מעורבות, שלא ניתן להפריד בין חלקן הפרטי לחלקן העסקי, ולכן לא יוכרו בניכוי כהוצאות מוכרות.
הוצאות אלה יוכרו, כאשר מדובר בהוצאות בעלות אופי עסקי ברור, כגון: הליך פלילי בשל קיומו של קרטל, ניהול עסק ללא רישיון ותוספת בנייה למבני העסק ללא היתר, שאין בהם בהכרח כדי לסכן נישום באובדן חירותו. הוצאות אלה לא יוכרו כהוצאות מוכרות, כאשר מדובר בעבירות פליליות בעלות אופי כללי, שאינן רק לטובת הפעילות העסקית.
שנית, מטעמי שמירה על "תקנת הציבור", דהיינו, כדי למנוע תמריץ לעבור עבירות פליליות באמצעות הידיעה, כי ההוצאות בהגנה בהליך פלילי יהיו מוכרות לצורכי מס, יש להראות, כי מדובר בעבירות שאינן דורשות מחשבה פלילית מסוג כוונה או פזיזות, אלא רק רשלנות או פגיעה, שאינה חמורה בתקנת הציבור.
מובן כי, כאשר המנהל זוכה בהליך הפלילי, אין מקום לשאלת "תקנת הציבור".
בפסיקה נקבע, כי הוצאות להגנה משפטית של אנשי מפתח, כאמור, יוכרו כהוצאות מוכרות, במגבלות האמור לעיל, ללא הגבלה בסכום של תקרה מרבית מוכרת להוצאות.
(*) מתוך ספרו של עו"ד, רו"ח רמי אריה: "הוצאות מוכּרות - הוצאת מיסים ועסקים בע"מ". להזמנת הספר לחצו כאן