הוצאות משפטיות בהליכים פלילים עבור המנהל

הוצאות משפטיות להליכים פלילים עבור המנהל או עבור החברה?

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

כאשר הוצאות משפטיות הוצאו בקשר למשפט פלילי שהתנהל נגד מנהל החברה, צריכה החברה להוכיח, לשם הצדקת ניכוין מהכנסותיה, כי מנהל החברה פעל, בעניין שהתברר באותו משפט, עבור החברה, וכי פעולתו זו קשורה לפעילות העסקית השוטפת של החברה.

ראו הרחבה נוספת בעניין הכרה בהוצאות משפטיות כהוצאות מוכרות, בפרק 4 לספר "הוצאות מוכרות למס - מהדורת 2016".

בעניין דויטש (ע"מ 1013/09 דויטש רוברט נ' פקיד שומה תל אביב 4, ניתן ביום 23.11.2016) עמדה המחלוקת בין הצדדים בשומות ובערעורים על הוצאות משפטיות אשר נתבעו כניכוי על ידי החברה של דויטש. הוצאות אלו שולמו עבור ייצוג משפטי במשפט פלילי שהתנהל נגד דויטש ונגד אחרים באישומים של החזקת נכס החשוד כגנוב, זיוף, קבלת דבר במרמה ושני אישומים לפי חוק העתיקות.

פקיד השומה טען שאין להכיר בהוצאות המשפט, משום שכתב האישום הוגש נגד בעל המניות (דויטש) ולא נגד החברה, ולכן הן אינן בגדר הוצאות בייצור הכנסה של החברה. מטרתן העיקרית של ההוצאות הייתה שמירה על חרותו של דויטש באופן אישי, ולא הוצאה של החברה לשם ייצור הכנסה או שמירה על הקיים.

ראשית פסל ביהמ"ש את טענת פקיד השומה כי לא הוכח שהוצאות אלו שולמו בפועל, היות והיה מדובר ב-"שינוי חזית". האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו.  

היות ובכל נימוקי השומה צוין בפרק "העובדות", כי ההוצאות שנתבעו לניכוי "שולמו לשם הגנה מפני אישום פלילי שהוגש כנגד בעל המניות...", ולא צוינה כל טענה, שיש בה רמז לכך שפקיד השומה חולק על כך שהחברה שילמה את סכומי ההוצאות שפורטו, וכי הסכומים הללו שולמו בקשר למשפט הפלילי האמור, אין כל מקום להעלות טענה זו לראשונה בהליכי הערעור.

לגוף העניין, קבע בהמ"ש כי החברה לא הייתה רשאית לנכות את ההוצאות בגין ייצוגו של דויטש במשפט הפלילי. שכן, סעיף 17 לפקודה מתיר לנישום לנכות מהכנסתו "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס, ולשם כך בלבד".

כאשר הייעוץ המשפטי ניתן לגבי הפעילות השוטפת של העסק, אז הוא מהווה הוצאה פירותית המותרת בניכוי כהוצאה. כן הותרו בניכוי הוצאות ששולמו לעורך דין בנקיטת פעולות שיש בהן משום שמירה על הקיים (ע"א 35/67 שתדלן נ' פקיד השומה).

לפעמים, בית המשפט יכיר גם בהוצאות משפטיות בהליכים פליליים של מנהל בחברה כהוצאות של החברה, כאשר הוצאות ההגנה המשפטית של מנהל החברה הן בתביעה אשר נבעה מפעילותו בשמירת נכסי החברה (עמ"ה 5/52 חברה הפלונית נ' פקיד השומה). גם פעולה שמטרתה לשמור על המוניטין של החברה ועל חופש פעולתה באמצעות המנהל יכולה להיחשב כהוצאה פירותית (עמ"ה 40/95 ורד מיחזור ו.מ. בע"מ נ' פקיד השומה). לעומת זאת, לא יותר ניכוי של הוצאות משפטיות בתביעה שהוגשה באופן אישי נגד המנהל, ושלחברה לא היה כל אינטרס בה (עמ"ה 180/72 החברה הא"י לטחינה ולמסחר בע"מ נ' פקיד השומה).

כאשר ההוצאות המשפטיות הוצאו בקשר למשפט שהתנהל כלפי מנהל החברה, צריכה החברה להוכיח לשם הצדקת ניכויין מהכנסותיה שמנהל החברה פעל, בעניין שהתברר באותו משפט, עבור החברה, וכי פעולתו זו קשורה לפעילות העסקית השוטפת של החברה או כי היא נעשתה לשם שמירה על הקיים בחברה.

אם יוכח, שפעולותיו של מנהל החברה, הנדונות בתביעה האזרחית או באישום הפלילי, לא היו קשורות לפעילותה העסקית השוטפת של החברה, או שאותן פעולות לא נעשו לשם שמירה על הקיים בחברה, אזי אין להתיר את ניכוי ההוצאות, גם אם בפועל, תוצאת המשפט האזרחי או האישום הפלילי (בקל וחומר) עשויה להשפיע באופן כלשהו על החברה.

כך למשל, אם מנהל החברה עבר עבירת תנועה כלשהי, במסגרת פרטית וברכבו הפרטי, לא יעלה על הדעת שההוצאות המשפטיות עבור ייצוגו בכתב האישום שיוגש נגדו בשל אותה עבירת תנועה תוכרנה כהוצאות המותרות בניכוי, גם אם רישיון הנהיגה של המנהל עלול להישלל ממנו לפרק זמן כלשהו, דבר שעלול להכביד על פעילותה השוטפת של החברה.

במקרה של דויטש, מעשיו לא היו קשורים כלל לחברה מהטעם הפשוט שכולם נעשו לפני הקמת החברה, ומרביתם שנים רבות לפני הקמתה.

גם אם בעקיפין, הפגיעה במוניטין האישי של דויטש, גרמה לפגיעה עקיפה כלשהי במוניטין של החברה, הרי, שללא ספק, הפגיעה במוניטין האישי עלתה לאין ערוך על הפגיעה במוניטין של החברה.

הפסיקה קבעה, כי למרות לשונו של סעיף 17, אם ניתן להפריד בין החלק שהוצא בייצור ההכנסה לבין החלק שהוצא שלא בייצור ההכנסה, יש להתיר את ניכויו של החלק המותר, אולם נטל הפרדה זו מוטל על הנישום המבקש את הניכוי.

החברה לא טענה, וודאי שלא הוכיחה, הפרדה כזו של מוניטין, וממילא, כאמור לעיל, החלק המרכזי והעיקרי של ההוצאה קשורה למוניטין האישי של דויטש ולא למוניטין של החברה.

לסיכום, נראה כי אין מסמרות אימתי יוכרו הוצאות משפטיות לייצוג בהליכים פליליים של מנהל חברה כהוצאות מוכרות לחברה. כל מקרה לגופו ולהוכחה כי המעשה הפלילי נועד בסופו של דבר לטובת החברה. ראו הרחבה בפרק 4 לספר הוצאות מוכרות למס - מהדורת 2016.