ניתן לקזז מע"מ מחשבונית מס שבוטלה באופן חד-צדדי

ניתן לקזז מע"מ מחשבונית מס שבוטלה באופן חד-צדדי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

עוסק שקיבל חשבונית מס ולאחר מכן קיבל הודעה על ביטולה ממוציא החשבונית, רשאי לקזז את המע"מ אשר כלול בחשבונית, כל עוד הוא עצמו אינו מסכים לביטול העסקה כפי שדורש הצד שהוציא את החשבונית. מנגד, עוסק הטוען לביטול עסקה, חייב לעמוד בנטל שכנוע מוגבר להוכחת ביטול העסקה, הן בשל הקושי הראייתי הכרוך בקביעת ממצא לגבי עצם הביטול והן בשל ההשלכות הכלליות כלפי כולי עלמא העשויות לנבוע מממצא בטלות.

צד לחוזה איננו יכול לאיין עסקה לצרכים פיסקאליים, על ידי מתן הודעה למתקשר השני (והוצאת חשבונית זיכוי) אם הביטול איננו מבוסס במישור המהותי על פי הדין הכללי.

כך פסק ביהמ"ש המחוזי בעניין סטאר מדיה (ע"מ 35137-03-12, סטאר מדיה הפקות בע"מ נגד מנהל מע"מ ומס קנייה ת"א, ניתן ביום 21.2.2017).

החברה עסקה בהפקת אירועים, הפקת סרטים ובפרסום. על פני תקופה היא נזקקה להון חוזר ולוותה סכומים שונים מידי טל, סמנכ"ל הכספים שלה. החברה התקשתה להחזיר את כספי ההלוואה ולבסוף סוכם כי כתחליף פירעון, תעביר לידי טל את זכויותיה בחומר שנאסף לשם הפקת סרט מסוים. העברת הזכויות בסרט הייתה בבחינת "עסקה" בידי עוסק לצורך חוק מס ערך מוסף. לגרסת החברה, עסקה זו בוטלה על ידיה מפני שטל, כרוכש הזכויות, לא הביא לכך שהחברה לא תישא בנטל המע"מ על העסקה, כמובטח.

מנהל מע"מ לא קיבל את טענת החברה לפיו עסקת העברת הזכויות בסרט בוטלה ולגישתו נותרה החברה, כמוכרת הזכויות, חייבת במס הערך המוסף בקשר לעסקה.

סעיף 43 לחוק קובע כי אם "בוטלה עסקה או שונו תנאיה באופן המקטין את המס לאחר שהקונה ניכה את המס עליה כמס תשומות, יפחית הקונה בסכום ההפרש את מס התשומות שבדו"ח התקופתי שלאחר מכן או ישלם את ההפרש כפי שקבע שר האוצר".

כלומר, אם בוטלה עסקה, ובהתקיים התנאים בהוראות החיקוק השונות, המוכר יפסיק להיות חייב במס עסקאות בגין אותה התקשרות ואילו הרוכש יפסיק להיות זכאי לניכוי מס התשומות בגינה.

טל טען כי העסקה לא בוטלה, וכי טענת החברה כי התחייב להתנות את העסקה בכך שלא יחול בגינה מע"מ אינה נכונה. לפיכך, שלוש חשבוניות המס שקיבל מהחברה הוצאו על פי דין.

טיעונה העיקרי של החברה הוא כי עסקת הקניית הזכויות לטל בוטלה על ידיה בתחילת חודש נובמבר 2009. לגרסתה, הסדרת נושא המע"מ על ידי טל, באופן שימנע מהחברה כל צורך לממן את תשלום המס מכיסה, הייתה תנאי יסודי בהסכמה בינה לבין טל. לדבריה, טל הפר תנאי זה ואף הגדיל לעשות וקיבל את סכום המע"מ לידיו. לנוכח ביטול העסקה, התבטלה מאליה החבות במס.

במקרה דנן, לא נטען כי עסקת הקניית הזכויות הייתה בטלה מלכתחילה, אלא כי ההסכם בין הצדדים הופר הפרה יסודית על ידי טל.

בית המשפט קבע כי על עוסק או נישום, הטוען לבטלות חוזה לצורכי מס, מוטל נטל שכנוע מוגבר הן בשל הקושי הראייתי הכרוך בקביעת ממצא לגבי עצם הביטול והן בשל ההשלכות הכלליות כלפי כולי עלמא העשויות לנבוע מממצא בטלות.

בית המשפט שלל את עמדת מנהל מע"מ, כי ככלל בהעדר השבה מלאה אין מקום להתחשב במתן הודעת הביטול. ייתכנו נסיבות בהן ניתן לקבל טענת ביטול המועלית על ידי עוסק למרות שהצד השני לחוזה לא שיתף פעולה בהשבת המצב לקדמותו.

אך העובדה כי החברה פעלה מתוך ההנחה כי העסקה מבוטלת והוציאה חשבונית זיכוי והודיעה על כך לטל, למנהל מע"מ ולצדדים שלישיים, איננה יכולה, כשלעצמה, לחייב את המסקנה כי העסקה אכן בוטלה. צד לחוזה איננו יכול לאיין עסקה לצרכים פיסקאליים ידי מתן הודעה למתקשר השני (והוצאת חשבונית זיכוי) אם הביטול איננו מבוסס במישור המהותי על פי הדין הכללי.

ביהמ"ש לא שוכנע כי עסקת העברת הזכויות בפרויקט אכן בוטלה על פי הדין הכללי (ביטול מהותי) ועל כן, לא קיבל את ההודעה החד-צדדית של החברה שהוציאה את החשבוניות על ביטול העסקה.