הדרך לתיקוני דוחות וקבלת החזרי מס
רמי אריה עו״ד, רו״ח חנן כהן עו״ד
לפעמים מסתבר ששילמנו מס ביתר, ויש לנו זכות לקבל אותו בחזרה מרשות המיסים. סעיפים 159א ו-160 לפקודת מס הכנסה, קובעים את הדרך בה יכול מי ששילם מס ביתר, לקבלו בחזרה מפקיד השומה.
בס. 159א נקבע: ״ שילם אדם מס לשנת מס פלונית, בין דרך ניכוי ובין דרך אחרת, יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי דו״ח שהגיש לפי סעיף 131...... תוחזר לו היתרה תוך 90 יום מיום שהגיש את הדו״ח...״
בין היתר קובעים הסעיפים, כי על מנת לקבל החזר מס, על המבקש אותו להגיש דוח לשנת המס המתאימה בתוך שש שנים מתום אותה שנת מס. עוד נקבע בס. 160 (ב), כי "לא יוחזר לאדם תשלום לשנת מס שעליה לא מסר דו"ח, או הזניח למסרו..."
נכון לשנת 2017, ניתן עדיין להגיש תיקוני דוחות ו/או דרישה להחזרי מס הכנסה, לגבי שנת המס 2011 ואילך.
כלל זה נכון לגבי כל אדם, שכיר, עצמאי או חבר בני אדם. לרבות, לגבי מי שאינו חייב כלל בהגשת דו״ח ומבקש לקבל החזר מס ואף אם הוא פטור ממס. זו ההלכה שנקבעה בעניין לבקוביץ (ע״א 1773/95, אורי לבקוביץ נ׳ נציבות מס הכנסה, ניתן 8.5.1997).
בעניין שחר (ע״א 3602/87, דניאל שחר נ׳ נציבות מס הכנסה, ניתן 26.12.2001) נקבע, כי גבולות ההתיישנות שנקבעו בסעיף 160 לפקודה (שש שנים מתום שנת המס שבגינה נדרש ההחזר), גוברות על כללי ההתיישנות הכלליים. באותו עניין דובר במפורש גם על שכיר וגם על עצמאי.
בסעיף 160 (ג) לפקודה נקבע כי: ".. כל הרואה עצמו מקופח בהחלטתו של פקיד השומה בדבר הסכום שיש להחזירו לפי סעיף זה, תהיה לו אותה זכות לערעור על ההחלטה שהייתה לו אילו היה רואה עצמו מקופח בשומה שנעשתה לו."
כלומר, כל הדורש החזר מס, בין בדוח שהגיש לראשונה ובין בדוח מתוקן ופקיד השומה סרב להחזיר לו את המס כמבוקש על ידו, צריך לפעול בהתאם להוראות סעיף 150 לפקודה, המאפשר הגשת השגה על שומה שהנישום אינו מסכים לה. ככל שגם ההשגה לא הועילה, רשאי הנישום לפי סעיף 153 לפקודה, להגיש ערעור על החלטת פקיד השומה לבית המשפט.
מכלל זה נובע, כי אי טיפול ובדיקת השומה העצמית להחזר מס שהגיש הנישום בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגשה הדרישה להחזר לפי סעיף 145 לפקודה או לפי הוראות ההתיישנות של סעיף 160 לפקודה, מביאה להפיכת השומה העצמית של הנישום לשומה סופית המחייבת החזר המס ללא תנאי. למעשה, לפי סעיף 159א לפקודה שהוזכר לעיל ההחזר צריך להיעשות בתוך 90 ימים ממועד הגשת הדו"ח, אלא אם נערכה שומה לפי מיטב השפיטה על ידי פקיד השומה לפי סעיף 160א לפקודה.
בעניין דב נוי (ת"א 1501-07-16, מדינת ישראל – רשות המיסים – פקיד שומה פתח תקווה נ' דב נוי וחברת דוב נוי שרותי ניהול וחשבונאות בע"מ, ניתן 15/5/2017), ניסו הנישומים לעקוף את הוראות הפקודה דנן, על ידי הגשת תביעה כספית לבית משפט השלום בפתח תקווה, לחייב את פקיד השומה בגין הפסד הטבות מס או החזרי מס אשר הוערכו על ידם בסך של 356,011 ₪.
התובעים הגישו שומה עצמית לשנת המס 2011, במסגרתה דווח על העברות כספים מהחברה שבבעלות נוי אל נוי בעצמו כהלוואת שניתנו לנוי מהחברה.
במסגרת דיונים עם פקיד השומה בגין שנת 2011, ביקשו התובעים לשנות את הדוחות כך שההלוואות יסווגו כדיווידנד בידי מר נוי וזאת על מנת להפחית את חבות המס. המו"מ לא הגיע לכדי הסכם ובחלוף שלוש שנים מתום שנת 2011, הפכה השומה לשנה זו סופית. זאת לפי סעיף 145 (א)(2) לפקודה – כנוסחו אז.
נוי פנה למנהל רשות המסים בבקשה להאריך את המשך המו"מ לגבי שנת 2011 – גם בחלוף התקופה בחוק בה הפכה השומה לסופית, אך מהלך זה לא אושר. התובעים, לא הגישו השגה או ערעור ונקטו כאמור בהליך של תביעה כספית בבית משפט השלום כנגד פקיד השומה.
בית המשפט קבע, כי הסעד המבוקש בתביעה הוא למעשה קבלת החזרי מס להם טוענים התובעים כי הם זכאים, אך תוך עקיפת ההליכים אשר נקבעו בפקודת מס הכנסה לבירור חבותם במס הכנסה או זכאותם להחזרי מס, לרבות הליכי השגה, ערר וערעור.
נקבע, כי בירור כל אחת מעילות התביעה מחייב למעשה את בירור החבות במס של התובעים או שאלות הקשורות לחבות במס, כאשר דין אלה להתברר במסגרת ההליכים אשר נקבעו בפקודת מס הכנסה.
בית המשפט הפנה אל ההלכה ב- ע"א 306/78 קרוליק מ' עזבון המנוח פנחס ואח' לפיה "..ההחלטה בכל שאלה הכרוכה בקביעת החבות(המס) והיקפה, חייבת להתברר בדרך המיוחדת שיועדה לה על ידי המחוקק.."
למעשה, בהתאם לתיאור העובדות לעיל, הימנעותו של פקיד השומה לקבל את הדוח המתקן ולהוציא שומה לפי מיטב השפיטה במקומו, הפכה את הדוח המתוקן שהגישו נוי לסופי והם זכאים לקבל את החזרי המס על פיו. זכות זו להחזר המס, ככל שפקיד השומה יסרב לה, תידון במישור הדין החל על עתירה מינהלית או המרצת פתיחה לקבלת צו כנגד פקיד השומה אשר יורה לו, על מתן החזר המס שבדוח המתקן.
אמור מעתה, כי חוסר מעש של פקיד השומה בעת קבלת דרישה לתיקון דוחות ו/או להחזרי מס, מביאה בברירת המחדל לכך שהדרישה תתקבל אוטומטית.
|